עירויי דם נגוע - האם רשלנות רפואית?

חולים רבים מקבלים עירוי דם מדי יום, ומדובר באחד הטיפולים הרפואיים הנפוצים ביותר במסגרת הרפואה המודרנית. על פי רוב, כל ניתוח בו מאבד החולה דם רב, נעשה במקביל לקבלת עירוי דם, על מנת לאפשר למטופל להחלים ולהתאושש מהניתוח במהרה. שימו לב, לעיתים עירוי הדם עלול להיות נגוע במחלה נגיפית, ובמקרים מסוימים אף להרע את מצבו של המטופל ולא לסייע לו. שתי המחלות המסוכנות ביותר אשר עלולות "להתחבא" בעירוי הדם הינן מחלת האיידס ומחלת הצהבת.

עירוי דם נגוע באיידס, מה עושים?

הסכנה להידבקות במחלת האיידס בעקבות עירוי דם נגוע איננה גבוהה כבעבר, שכן רוב מנות הדם נבדקות כיום בחשד לאיידס. יש לציין כי תרומה נגועה באיידס יכולה להיות גם במסגרת של תרומת זרע. עם זאת, החל משנת 1987, נערכות בדיקות קפדניות לתרומות הדם (והזרע), אשר נועדו לבדוק האם קיים חשש למנה נגועה.

חולה אשר נדבק במחלת האיידס בעקבות עירוי דם נגוע, רשאי להגיש תביעה נגד המוסד הרפואי אשר נתן לו את מנת הדם, במסגרת חוק פיצויי לנפגעי עירויי דם (1992). חוק זה קובע כי במקרים בהם מוגשת תביעה נזיקית בגין עירוי דם נגוע, יקבל הנפגע פיצויים בהתאם להחלטה של וועדת מומחים אשר תתכנס בכדי לבחון את עניינו.

הנפגע רשאי לערער לבית המשפט המחוזי במידה והוא אינו מקבל את החלטת הוועדה, אך יש לציין כי בית המשפט לא נוטה להתערב בהחלטות של מומחים רפואיים. לפיכך – כל אימת שיוגש ערעור על החלטת הוועדה, עליו להיסמך על חוות דעת רפואית מטעם התובע או לטעון לסוגייה משפטית (כגון - הוועדה סבלה ממשוא פנים, לא הייתה התייחסות מצד הוועדה לכל הנושאים הרלבנטיים בעניין וכדומה).

מה עושים במקרה של עירוי דם נגוע בצהבת?

עירויי דם נגועים בצהבת הינם נפוצים בהרבה מעירויי דם נגועים באיידס, ולמעשה – זהו הסיכון העיקרי במסגרת קבלת עירויי דם בבית החולים. מחלת הצהבת, שהינה מחלה נגיפית הפוגעת בכבד, עלולה לגרום לתרדמת, שחמת הכבד, צורך בהשתלת כבד ואף מוות. עם זאת, קיים קושי רפואי לבדוק את כל מנות הדם בבתי החולים, ועל כן הסכנה לחלות בנגיף הצהבת בעקבות עירוי דם הינה אחד מהסיכונים הרפואיים הידועים בנושא.

האם ניתן לקבל פיצויים בעקבות עירוי נגוע בצהבת?

לצערם של המטופלים, המחוקק הישראלי טרם חיווה דעתו בנושא ולא חוקק כל חוק אשר מקים עילה לתביעה נזיקית בעקבות עירוי דם נגוע בצהבת. בית המשפט המחוזי דן בשנת 1995 במקרה פטירתה של נפגעת תאונת דרכים שהגיעה לבית החולים וקיבלה עירוי דם נגוע בצהבת. בני משפחתה של התובעת טענו כי העירוי נשוא התובענה הביא למותה של המנוחה.

עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מוטלת חובה על בית החולים לבדוק כל מנת דם בחשד לצהבת, ועל כן יש להכיר במחלה כ"סיכון רפואי" בקבלת עירויי דם. המקרה ארע, כאמור, בשנת 1995, ויש לציין כי במדינות מערביות אחרות כבר הוכרה זכאותם לפיצויים של נפגעי עירויי דם נגועים בצהבת.

לדוגמא, בית המשפט האנגלי פסק בשנים האחרונות פיצויים לנפגעי עירויי דם נגועים בצהבת – כאשר הוא מבדיל בין תובעים שהחלימו בסופו של היום מן המחלה, לבין חולים שנפטרו כתוצאה ממנה.