רשלנות רפואית בניתוח מעקפים אשר גרם לעיוורון
מהי מידת הפירוט הדרושה מרופא מטפל, אשר ביצע ניתוח מעקפים, ובעקבות סיבוך נדיר ביותר איבד המנותח את הראיה בשתי עיניו? תביעת רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, שזהו עניינה, הוגשה לפתחו של בית המשפט המחוזי, כנגד בית החולים "קפלן".
התובע הגיע למחלקת הלב בבית החולים לצורך ביצוע ניתוח מעקפים בליבו. בעקבות סיבוך נדיר במהלך הניתוח, איבד התובע את ראייתו ואי לכך הגיש תביעה נגד בית החולים בגין רשלנות רפואית בניתוח והעדר הסכמה מדעת. התובע טען שהרופאים לא הסבירו לו אודות הסיכון הנדיר, ולא נאמר לו שבשל המחלות מהם הוא סובל (סוכרת, עודף משקל, אנמיה ולחץ דם), מצוי הוא בקבוצת סיכון לחלות בעיוורון בעקבות ההליך הרפואי. הרופאים סברו כי אין טעם להודיע למנותח אודות הסיכון הנדיר, שכן גם בהתחשב במצבו הבריאותי, סיכוייו להתעוור היו נמוכים ביותר.
האם היה המנותח עושה את הניתוח במידה וידע על הסיכון הנדיר?
בבית המשפט עלתה השאלה, האם במידה והיה נאמר לחולה אודות הסיכון הנדיר, עדיין היה בוחר האחרון לעבור את ההליך הרפואי. השופטת קיבלה את טענותיו של התובע, אשר דבק בעמדתו כי לו היה יודע שמאור עיניו עלול להיות מונח על הכף, יכול להיות שהיה מחפש דרכים אחרות לטיפול בבעיית הלב ממנה סבל.
השופטת הוסיפה כי ניתוח מעקפים הינו ניתוח להארכת חיים, ולא הליך רפואי לצורך הצלת חייו של המטופל. אי לכך, לא ניתן להסיק כי ערך של "הארכת חיים" עולה על ערך של "הנאת חיים". הדיון הספקולטיבי בהסכמתו האפשרית של המנותח לגבי הסיכון האפשרי, נטה לטובתו של התובע. אי לכך, בית המשפט פסק כי שירותי בריאות כללית ובית החולים יישאו בתשלום פיצויים לתובע על סך של מיליון שקלים.
בית החולים מתכוון לערער על פסק הדין
"בבואו של בית המשפט לבחון סוגיה זו, עליו לבדוק האם היה התובע מוכן לקחת את הסיכון של חיים ארוכים בעלטה, כנגד חיים קצרים יותר בתור אדם רואה. אין ספק כי העיוורון הסב ויסב סבל רב לתובע בהמשך חייו", קבעה השופטת.
בית החולים "קפלן" מסר בתגובה כי עורכי הדין מטעמו מתכוונים להגיש ערעור על החלטת בית המשפט. לדבריהם, מביעים הם צער רב על הנזק שנגרם לתובע, אך לא היה מדובר ברשלנות רפואית. בית החולים טען כי ניתוח המעקפים בליבו של המנותח היה הכרחי ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין הונחה לפתחו של בית המשפט.