עוולת הרשלנות, מהי?

מהי עוולת הרשלנות ברשלנות רפואית? כיצד היא רלבנטית בתביעות בגין רשלנות רפואית? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... פסקי דין, פורומים, מאמרים, חדשות...

עוולת הרשלנות, אשר מופיעה בפקודת דיני הנזיקין, מהווה בד"כ את לב ליבה של תביעה בגין נזקי גוף. כאשר נפגע אדם פגיעה כלשהי, אשר הסבה נזקים לגופו או גרמה לו סבל וכאב, יכול הוא להגיש תובענה בנושא כנגד האדם או המוסד אשר לדידו, נושא באחריות למקרה.

על מנת להוכיח את טענותיו בבית המשפט, על תביעתו לעמוד במספר תנאים אשר יהיה בשילובם בכדי לשכנע את בית הדין בצדקתו.

עוולת הרשלנות, כפי שהיא מוגדרת בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, מפרקת את העילה לקיומה של הרשלנות לשלושה יסודות: חובת הזהירות, קיום הנזק והתקיימות קשר סיבתי, משפטי ועובדתי, ביניהם.

הקשר לרשלנות רפואית - חובת הזהירות

על פי החוק, בין המזיק לניזוק חייב להתקיים קשר המחייב את המזיק לנהוג בזהירות כלפי הניזוק. חובת זהירות זו מורכבת מחובה מושגית וחובה קונקרטית.

חובת הזהירות המושגית

חובת הזהירות המושגית בודקת האם הפעולה, הרשלנית לכאורה, אשר ביצע המזיק בניזוק נעשתה כאשר הקבוצה אליה משתייך המזיק מקיימת "יחסי רעות" עם קבוצת הניזוק. כאשר נשוא התובענה הינו רשלנות רפואית, ברור כי קיימת חובת זהירות מושגית, שכן בין קבוצת הרופאים לקבוצת החולים מתקיימים יחסי רעות.

חובה הזהירות הקונקרטית

חלק זה של חובת הזהירות מתייחס באופן פרטני לכל מקרה בצורה אמביוולנטית. גם רופא, בשר ודם, יכול לטעות במהלך ניתוח או טיפול, ובדיון המשפטי עולה לא פעם הצורך לבדוק האם טעותו ורשלנותו עומדת במבחן הרופא הסביר.

בנוסף, האם ישנו קשר סיבתי ברור בין התרשלות הרופא לבין הנזק אשר נגרם לחולה. זאת ועוד, רופא לא יוכל לטעון למעידה חד פעמית או טעות שלעולם חוזרת. לעומת זאת, במידה ויתרשם השופט כי הרופא עשה כל שביכולתו על מנת לסייע לחולה, יכול שלא תיחשב עבודתו כרשלנית, אפילו אם לא הייתה היא הטובה ביותר על פי הידע הרפואי.

כאשר רופא מאבחן מחלה באופן שגוי אין ספק כי מדובר ברשלנות רפואית, שכן אבחון המחלה משפיע באופן ישיר על הטיפול וסיכויי ההחלמה. לעומת זאת, כאשר הרופא צריך לבחור בין שתי אפשרויות טיפול, ונבחרה אפשרות אחת אשר התבררה בדיעבד כמתאימה פחות, יבדוק בית המשפט האם שיקוליו של הרופא נלקחו בכובד ראש ובתשומת לב מרבית.

כיצד מוכיח הרופא כי פעל במסגרת מבחן ה"רופא הזהיר" ונקט בזהירות קונקרטית?

בקביעת רשלנות רפואית, לא מדובר בהחלטה של מה בכך, שכן מקרים רבים הינם גבוליים ועל השופט להכריע בסוגיות עדינות בעוד הוא אינו רופא במקצועו. בשנים האחרונות מתרחבת המגמה השיפוטית הבודקת את מבחן ה"רופא הסביר" בתביעות בגין הפרת חובת הזהירות הקונקרטית בידי הרופא.

במסגרת מבחן זה, על הרופא להוכיח בדיון המשפטי כי ביסס את עבודתו ומעשיו על הידע המקצועי מן הספרות הרפואית הידועה, בהתאם לנורמות המקובלות בעולם רפואה וע"פ שיקולים סבירים וניסיון קודם.

בבואנו לבדוק את עמידתם של הרופא או המוסד הרפואי בחובת הזהירות הקונקרטית עלינו לבחון האם ניתן היה להעריך מראש את הנזק שנגרם ושיעורו (לדוגמא, בייעוץ גנטי במהלך היריון), האם היו סיכונים סבירים שלא נבדקו לעומקם ונחקרו בהתאם, והאם האופן שבו בוצע ההליך הרפואי היה מקצועי ואמין.