מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן
רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות...
אבחון גידולים ממאירים ומחלות קשות, עד כמה שהוא קריטי במבחן הזמן, איננו משימה פשוטה כלל ועיקר. עם זאת, אי אבחונם של גידולים ומחלות חמורות, בשלב מוקדם דיו, עלול להביא להחמרת מצבו של המטופל עד כדי אובדן סיכויי החלמה ומוות...
אבחון גידולים סרטניים ממאירים איננו משימה פשוטה כלל ועיקר. עם זאת, אי אבחונם של גידולים אלו, בשלב מוקדם דיו, עלול להביא להחמרת מצבו של המטופל עד כדי אובדן סיכויי החלמתו ומותו.
במידה ולא השכילו הרופא ואו צוותו הרפואי לאבחן את הגידול בזמן הסביר המצופה מהם, עלולה לקום כנגדם עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. תביעה מסוג זה, אשר מתקבלת בבית המשפט, מאופיינת לרוב בסכום פיצויים גבוה במיוחד המזכים את הנפגע, וזאת משום שהנזקים בעקבות רשלנות דנן הינם חמורים ביותר ולעיתים בלתי הפיכים.
מהו גידול סרטני?
גוף האדם הינו דינאמי ומדי יום מתים ונוצרים בו תאים חדשים. כאשר המצב הגופני תקין – נוצרים תאים חדשים רק תחת מותם של תאים אחרים. במידה ומופר האיזון בהיווצרות התאים, נוצר לרוב גידול ברקמה המדוברת. גידולים אלו מתחלקים לשניים – שפיר (אשר איננו מתפשט לכל גופו של האדם) או סרטני (אשר מוגדר כממאיר ויכול לשלוח גרורותיו לחלקי הגוף השונים).
כיום ידועים לרפואה כ-200 סוגים שונים של גידולים סרטניים כאשר המפורסמים ביניהם הינם (על פי סדר השכיחות בישראל) סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, סרטן הריאות, סרטן בלוטת הלימפה, סרטן שלפוחית השתן, סרטן העור וסרטן המוח.
סוגי סרטן נוספים – כליה, קיבה, דם, לבלב ורחם.
האם רופא המשפחה אמור לזהות תסמינים של גידול סרטני?
פעמים רבות יהיה רופא המשפחה הכתובת הראשונה אליו יפנה המטופל. רופא המשפחה נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והוא הראשון בשרשרת המטפלים. אבחון המחלה על ידו נעשה בשיטת האלימינציה – משמע, שלילת אבחנות שכיחות וידועות בשלב הראשון, ובדיקת קיומן של מחלות נדירות בשלב השני. כל אלו מעמידים בפני רופא המשפחה בקופת החולים רף מומחיות שונה מהסטנדרט הנדרש ממומחה בבית החולים, או במרפאת מומחים בנוגע למחלה בתחום מומחיותו.
תמיד יש לשאול האם העובדות שנתגלו יש בהן משום אינדיקציה למחלה שאיננה שכיחה. על הרופא לבחון את המחלות הפחות שכיחות תוך שהוא מעריך את מסוכנותן ואת הישנותן במקרה שלפניו, והכל באופן סביר וביחס ישיר לתלונת החולה, עצמת הכאב וכמובן לתדירות התלונות.
משום שרופא המשפחה אינו הרופא המקצועי, מטיל הדבר עליו אחריות כבדה. עליו להיות בעל כושר אבחנה וניסיון, כדי לבור את המוץ מן התבן. האבחנה היא יסוד הרפואה, ואבחנה נכונה היא סוד המקצוע. גילוי מוקדם, ולמצער גילוי בזמן, יציל חיים.
רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני, אימתי?
כאמור, אבחון הגידול הסרטני איננו משימה קלה ופעמים רבות אין המטופל כלל יודע כי כאביו ומחושיו נובעים מהתפתחות של גידול מסוג זה. מכיוון שישנה חשיבות גדולה לעיתוי בו מאובחנת המחלה, על הרופא המטפל להיות קשוב לתלונותיו של המטופל, ולהפנותו לבדיקות המתאימות על פי הצורך.
הרופא המטפל מבצע לרוב אבחנה מבדלת, שהיא שלב באבחון בו הוא מתחקה אחר מחלתו של המטופל תוך הפעלת שיטת האלימינציה (אבחון על דרך השלילה). לאחר ששלל הרופא את מרבית התסמינים, עליו להגיע לכדי השערה מקצועית ולהפנות המטופל לבדיקות מקיפות שמטרתן אישושה או הפרכתה.
מהן הבדיקות הנפוצות?
גידולים ממאירים ניתנים לאבחון על ידי בדיקות CT, בדיקות שתן וצואה, צילומי רנטגן, בדיקות MRI, מדדים בבדיקות דם וכו’. על הרופא להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות, ולא לחדול עד שהוא מאבחן באופן מדויק את מחלתו של העומד מולו בהתאמה לתסמינים והתלונות ששטח בפניו.
לאי-אבחון או אבחון באיחור של גידול ישנה משמעות גדולה בנוגע לסיכויי החלמתו של המטופל. רופא אשר לא עמד בסטנדרט הסביר המצופה ממנו, אגב חוסר קשב לתלונות המטופל או אי פענוח תוצאות הבדיקות, עלול להיחשד ככזה אשר העניק טיפול רפואי רשלני. רשלנות רפואית באבחון גידולים ממאירים ומחלות קשות, גם אם לא הביאה למותו של המטופל, עלולה לגרום לו לנזקים רבים אשר יזכוהו בפיצויים בבית המשפט.
רשלנות רפואית בטיפול כימותרפי בסרטן
טיפול כימותרפי הינו טיפול אשר נועד להרוס תאים סרטניים על ידי החדרת תרופות כימיות לגוף המטופל באמצעות כדורים או זריקות. כימותרפיה הינה טיפול תרופתי המאגד תחתיו כ-50 סוגים שונים של תרופות, אשר ניתנות במינונים ובתערובות שונים על פי שיקול דעתו של הרופא.
מינון שגוי או תערובת שאיננה מתאימה, עלולים ליצור הרס חסר הבחנה של תאי גוף, בריאים וסרטניים כאחד. לדוגמא, תאים רבים בגוף האדם (כגון תאי מערכת העיכול) מתרבים באופן מהיר בצורתם הטבעית, דבר העלול להביא לפגיעת התרופות הכימותרפיות בהם.
הרופא המטפל בוחר את התרופה המתאימה, תוך בחינת המינון והתרכובת, לאחר שאבחן את מצבו של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, מצב הסרטן בגופו וביצוע בדיקות נוספות אשר יביאו לאבחון המדויק ביותר. הבחירה אשר קיבל חייבת להיתמך בידע המקצועי בתחום הכימותרפיה, על פי מחקרים קודמים וסטטיסטיקות רלבנטיות.
טיפול כימותרפי עלול לפגוע בגופו של החולה גם במידה וניתנה התרופה במינון המתאים ובתרכובת הנכונה. כאשר עולה חשד כי מינון אחר או הרכב שונה, היו מתאימים יותר למצבו של המטופל, עלולה להיווצר כנגד הרופא עילה בגין רשלנות רפואית.
כיצד מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלה?
בדומה לאבחון הגידול הרפואי, ההוכחה של תביעה הקושרת בין טיפול רפואי רשלני באבחון גידול ממאיר לבין נזקים אשר נגרמו לתובע, אף היא איננה משימה פשוטה. מדובר בכתב תביעה מורכב אשר טוען, על פי רוב, כי התסמינים, התלונות או היסטוריה הרפואית של המטופל, היה בהם כדי לעורר את חשדותיו של הרופא, בנוגע למחלה דנן.
מטופל אשר נגרמו לו נזקים גופניים או נפשיים, עקב רשלנותו של הרופא המטפל באבחון גידול סרטני בגופו, יהיה זכאי על פי רוב לפיצויים במידה ויעלה בידו להוכיח כי אופן האבחון של הגידול הסרטני, היה בו בכדי להשפיע על הליך הטיפול וסיכויי החלמתו.
קשר זה, בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק נשוא התובענה, ניתן להוכחה במידה וחשדו של הרופא המטפל לגבי הימצאות של גידול לא עלה, וזאת למרות תסמינים או טרוניות המטופל אשר היו אמורות לעוררו. בין התביעות הנפוצות ניתן למצוא רשלנות באבחון הגידול כסרטני או כממאיר, אי-אבחנה בהתקיימותה של מחלה חרף הופעת תסמינים, אי הפניית מטופל מקבוצת סיכון לבדיקות מתאימות ועוד.
לסיכום,
להלן ציטוט מן הפסיקה בנוגע לרשלנות רפואית במקרים של אי-אבחון:
"מחובתו של הרופא במסגרת טיפולו בחולה לתת אבחנה רפואית נכונה, להחליט על הטיפול הנדרש ולהשגיח כי טיפול כזה אכן יינתן לחולה. אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות בפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות ולאמתן.
חלק מכישוריו של רופא סביר הן לדעת, לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן של קיומן או אי קיומן של תופעות מסויימות ואין להסתפק במה שרואות עינו אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחר החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסויימים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון".