סרטן השד - רשלנות רפואית באבחון וטיפול

סרטן השד הינו אחת ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר והוא מופיע בדרך כלל אצל נשים מעל גיל 50. הסכנה העיקרית בסרטן השד הינה שליחת גרורות המחלה לבית השחי, לכבד, הריאות ואו למחזור הדם והמוח. כמו כן, היות והשד איננו איבר אשר לא ניתן לחיות בלעדיו, פעמים רבות כריתת השד יכולה להביא לרפואה מלאה מן המחלה.

כ-1,000 נשים בישראל נפטרות מסרטן השד מדי שנה. למעשה, מדובר בתופעה בינלאומית בקרב נשים בעולם המערבי. סרטן השד נחשב באוכלוסיה זו למחלה הממארת הנפוצה ביותר. המחלה נפוצה בעיקר בקרב נשים אשר עברו את תקופת הווסת, דהיינו מעל גיל 45. עם זאת, קיימים מספר גורמי סיכון נוספים לחלות במחלה כגון עישון, השמנת יתר, פגם גנטי, גלולות למניעת הריון וכדומה.

חשיבות אבחון סרטן השד בהקדם

כמו כל גידול סרטני ממאיר, גם אבחון מוקדם של סרטן השד מעניק בעקבותיו אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד להחלמה. עם זאת, איחור באבחון גידול סרטני זה עלול להיות קריטי. סרטן השד הינו סרטן אלים אשר שולח את גרורותיו לאיברים נוספים בגוף. אי לכך, רשלנות רפואית באבחון סרטן השד עלולה להביא לתוצאות בלתי הפיכות מבחינת החולה.

במידה והסרטן מתגלה בשלביו הראשונים, הפרה-סרטניים, אחוז השרידות של החולה עומד על כ-99%. במקרים בהם הגידול הסרטני מגיע לגודל של מעל לחמישה סנטימטרים, וגרורות של הסרטן מופיעות בצלעות, בקשרי הלימפה בבית השחי או בחזה, מדובר במצב מתקדם יותר של המחלה. שלב זה עלול לגרום למוות בכ-50% מן המקרים. במצב בו הרופא לא השכיל לאבחן את הסרטן בטרם נשלחו גרורותיו לאיברים מרוחקים לשד (כגון המוח, הכבד או העצמות), אחוז ההישרדות עומד על 16% בלבד.

כיצד ניתן לאבחן סרטן השד?

המודעות הגוברת לעניין סרטן השד מביאה נשים רבים להיבדק מדי מספר שבועות אצל כירורג או גניקולוג. במסגרת בדיקות אלו אמורים הרופאים להתחקות אחר סימנים חשודים שעלולים להעיד על התפתחות סרטנית ממארת.

סימנים אלו יכולים להיות הופעת גומות, הופעת בליטות, שינויי צורה באחר השדיים, תזוזת הפטמה, הופעת כלי דם, הפרשות מן השד ועוד. כמו כן, רופא אמור לחוש על ידי מישוש בגושים חשודים בשדיים. השלב השני לגילוי המחלה הינו צילום רנטגן הידוע בשמו – בדיקת ממוגרפיה. אי הפניה לביצוע בדיקה זו, למרות חשד להתפתחות סרטן השד, עלול להיות רשלנות רפואית. כמו כן, פענוח שגוי של תוצאות בדיקת ממוגרפיה עומד אף הוא לרועץ לפתחו של הרופא בבחינת התנהלותו.

שימו לב, נשים צעירות נוטות לעיתים ליטול טיפולים הורמונאליים למיניהם. אבחון המחלה אצל נשים אלו יכול להתבצע דרך בדיקת אולטראסאונד. רופא אשר נדרש לאבחן סרטן השד בקרב אישה הנוטלת טיפול מסוג זה, חייב להפנותה לביצוע בדיקת אולטרא סאונד ולא בדיקת ממוגרפיה.

ניתן לאבחן את סרטן השד גם באמצעות בדיקת MRI. בדיקת MRI הינה הבדיקה הרגישה ביותר ושיעור הגילוי שלה עומד על קרוב ל-97%. במידה ואובחנו ממצאים חשודים במהלך הבדיקות, על הרופא לבחון את הנושא באמצעות בדיקת ביופסיה. מיותר לציין כי אי הפניה לביצוע בדיקת ביופסיה, או פענוח שגוי של תוצאות בדיקה זו, הינן עילה לחשד בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית בסרטן השד

היות וסרטן השד נחשב לאחת מן המחלות הנפוצות ביותר בקרב נשים בעולם המערבי, פעמים רבות מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית באבחון ואו טיפול בסרטן זה. רשלנות רפואית בעניין סרטן השד יכולה לנבוע ממספר גורמים, החל מרופא המשפחה, דרך הגניקולוג וטכנאי המעבדה, וכלה במנתח אשר אמור לבצע את כריתת השד (במידת הצורך). רשלנות רפואית בסרטן השד יכולה להיות בגין אבחון מאוחר של הסרטן, או אי הפניה לבדיקות מתאימות למרות חשד סביר. כמו כן, פענוח שגוי של בדיקות אלו, למרות הפניה אליהן, יכולה להיות אף היא עילה להגשת תביעה בעניין רשלנות רפואית.

רופא אשר הפנה מטופלת לבדיקה בעניין סרטן השד, ולא עקב אחר ביצוע הבדיקה בפועל, עלול להיות אף הוא אחראי במידה מסוימת להתפתחות סרטן בשדיה. מיותר לציין כי מדובר פרטנו כאן מספר מצומצם ביותר של רשלנות רפואית בסרטן השד. לא ניתן לכתוב במאמר קצר זה את כל סוגי הרשלנות הרפואית בנושא סרטן השד (שכן היה הנייר משחיר).

לפיכך, במידה וקיים חשד לרשלנות רפואית בטיפול או אבחון סרטן השד, יש למהר ולפנות לייעוץ משפטי. עורכי דין המתמחים בתחום יכולים לבחון סוגיה זו, על ידי מינוי מומחים רפואיים מוכרים. מומחים אלו יוכלו להתחקות אחר הרישום הרפואי עוד מראשית הטיפול בקופת חולים ועד לפניה לבתי החולים ובדיקות המעבדה.

דוגמאות לפסקי דין

בשנת 2004 פסק בית המשפט המחוזי פיצויים על סך כ-931,000 שקלים בגין אי אבחון סרטן שד למרות תלונות על כאבים באזור השדיים והצלעות. רופאת המשפחה במקרה זה, אשר נתבעה על ידי המטופלת, לא השכילה לחבר את הקשר בין תלונותיה של התובעת ולבין הצורך בביצוע בדיקות אולטרא סאונד שדיים לבירור קיום סרטן השד.

במקרה נוסף, רופא משפחה לא הפנה אישה לבדיקת ממוגרפיה למרות שביקשה זאת. התובעת במקרה זה טענה בפני הרופא כי במשפחתה קיימת היסטוריה של סרטן השד, גם אצל אימה וגם אצל סבתה. עם זאת, הרופא סבר כי הפניית אישה לבדיקת סרטן השד בגיל 34 איננה מתיישבת עם ההנחה שסרטן זה מופיע אצל נשים בגיל 55 ומלאה בלבד. התפתחות הסרטן בגופה של התובעת במקרה זה, הביא לפסיקת פיצויים עבורה בסך כ-633,000 שקלים.