סרטן לאחר הקרנות נגד גזזת בילדות - האם רשלנות רפואית של המדינה?

מחלת הגזזת הינה מחלת עור פטרייתית אשר הייתה נפוצה בישראל בתקופת היישוב הישן. כמו כן, המחלה הייתה נפוצה בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת בקרב עולים ממדינות אפריקה ואסיה. עולים אלו טופלו כנגד המחלה באמצעות קרני רנטגן. עם זאת, לדאבונם של העולים, הסיכון לחלות בסרטן ולסבול מגידולים שפירים, בעקבות ההקרנות, גדל באופן משמעותי בקרבם.

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט המחוזי, טענה תובעת כי המדינה לא עידכנה אותה בדבר הסיכונים לחלות בסרטן ועל כן מדובר ברשלנות רפואית בסרטן מצד המדינה. לטענת התובעת, המדינה לא יידעה אותה כיאות על הצורך לבצע מעקב קבוע כנגד הסרטן ועל כן התגלה הגידול בראשה (שנגרם בעקבות הקרנות נגד גזזת) כאשר הוא גדול ופוגע במסילות הראיה.

עוד פסקי דין בנושא:
פגיעה באוטונומיה של נפגעת גזזת עקב אי יידוע בדבר הסיכון המוגבר לחלות
האם נפגעת גזזת זכאית לפיצויים נוספים בעילה של הפרת חובת היידוע?
המדינה בקשה לדחות תביעה לרשלנות רפואית בגין טיפול בגזזת, מחמת התיישנות
הקרנות נגד גזזת - קשר סיבתי בין החובה להודיע על הסיכונים לבין הפיצויי
פיצויים מתוקף חוק הגזזת בגין רשלנות רפואית

התובעת, ילידת 1944, עלתה לארץ מלבנון לפני כ-60 שנה. בילדותה, ולאחר עלייתה, קיבלה התובעת הקרנות כנגד מחלת הגזזת. באוקטובר 2005, כאשר הייתה התובעת כבת 61, איבדה היא את הכרתה בביתה והובהלה לבית החולים תל השומר. בבית החולים אובחנה התובעת כסובלת מגידול בראשה (מסוג מניגיומה דו עורפית עם בצקת מוחית ניכרת דו צדדית).

התובעת הוכנסה בדחיפות לחדר הניתוח כבר במהלך אותו הלילה. במסגרת הניתוח הוסר חלק גדול מן הגידול ולאחר הניתוח נבדקה התובעת מספר פעמים על ידי נוירולוג בבית החולים. התובעת אובחנה כסובלת מהפרעה בראיה ובתחושה בחלק החיצוני של הירך השמאלית. חמישה חודשים לאחר מכן אושפזה התובעת וקיבלה טיפול רדיוכירורגי סטריאו טקטי בשארית הגידול. כיום, נותרה בראשה של התובעת שארית הגידול המדוברת.

הגידול נגרם בעקבות ההקרנות

בית המשפט קבע כי הצדדים אינם חלוקים על כך שהגידול בראשה של התובעת נגרם בעקבות הקרנות נגד מחלת הגזזת אשר קיבלה התובעת בילדותה. כמו כן, נקבע כי הנתבעת (המדינה) התנהלה תוך רשלנות רפואית בסרטן בכך שלא התריעה בפני התובעת לגבי הסיכונים כתוצאה מההקרנות נגד גזזת. בפסק הדין צוין כי אלמלא רשלנות רפואית מצד המדינה במקרה דנן, ייתכן והתובעת הייתה מודעת לסיכונים אליהם היא חשופה בשל ההקרנות נגד מחלת הגזזת והייתה פועלת לאבחון מוקדם יותר של הגידול.

עוד מאמרים בנושא:
‏חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד - 1994‏

מבחינת הקשר הסיבתי, בית המשפט קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית של המדינה לבין נזקיה הרפואיים של התובעת. "אבחון מוקדם של הגידול בראשה של התובעת, היה מונע (או למצער מקטין) את נזקיה, הן בהתייחס לנכותה הרפואית בגין הפגיעה בשדה הראייה והן בהתייחס לנכותה הנוירולוגית. למסקנה זו הגעתי בהסתמכי על חוות דעתו המשלימה של מומחה רפואי בתחום הנוירוכירורגיה מטעם התובעת, ועל עדותו בבית המשפט", כתבה השופטת בפסק הדין. במסגרת פסק הדין, נקבעו לתובעת פיצויים בגין נזקיה בסך כולל של 805,624 ₪.