ביטול פסק דין של בית המשפט המחוזי - לא הייתה רשלנות בסרטן

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של בית החולים הדסה עין כרם, ושירותי בריאות כללית, וקבע כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בסרטן בגין העדר אבחון גידול מסוג קרניורפינגיומה בראשו של אדם. השופטים ציינו כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר הכיר בדוחק רב בזכותו של המערער לפיצויים. בפסק הדין בעליון נקבע כי הרופאים בשירותי בריאות כללית ובהדסה לא התנהלו תוך רשלנות רפואית.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית באיחור באבחון סרטן מסוג לימפומה, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן כליה גרורתי, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון סרטן הלבלב, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
אבחון כושל של סרטן לימפומה מסוג הודג'קין, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

גידול מסוג קרניורפינגיומה, אשר התגלה בראשו של המערער בשנת 2000, הוסר במהלך ניתוח. כתוצאה מהגידול והניתוח, נותר המערער כאשר הוא סובל מפגיעה בבלוטת יותרת המוח, קשיים גוניטיביים ופסיכו-מוטוריים, ופגיעה בראיה. המערער ובני משפחתו טענו כי נזקיו הגופניים נבעו בשל רשלנות רפואית באבחון הגידול. לטענתם, איחור זה היה כה משמעותי עד כי נמנעה מהמערער הדרך לטפל בגידול בעודו קטן.

בית המשפט המחוזי קבע כי בשנת 1994 סבל המערער מתסמונת הקרויה פוליאוריה (ריבוי שתן). בנסיבות אלה, מצופה היה מהרופאים אשר טיפלו בתובע להפנותו לבדיקות הדמיה. בפסק הדין בבית משפט קמא נפסק כי הרופאים התרשלו ולא הפנו את המערער לבדיקות אלו. בית המשפט הוסיף וקבע כי הרופאים לא ניהלו רישום רפואי מסודר ומקיף, ואי לכך הועבר נטל ההוכחה להעדר רשלנות על כתפיהם (העדר רשומה רפואית). בנטל זה, קבע בית המשפט המחוזי, המשיבים לא עמדו. בפסק הדין נכתב כי ביצוע בדיקת הדמיה במועד היה יכול להביא לאבחון הגידול ובסך לסייע לטיפולו ביעילות. לפיכך, נקבע כי בין האיחור באבחון הגידול, לבין נזקיו של המערער במקרה זה, התקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי.

"אין לקרניופרינגיומה גרף גידול מקובל או לינארי", נכתב בפסק הדין במחוזי, "ואין דרך לדעת האם בתקופה הרלבנטית הגידול אכן התרחב ובאיזו מידה". בית המשפט קבע כי לכאורה יש לדחות את תביעתם של המערער ובני משפחתו. עם זאת, סקירה של מספר דוקטרינות משפטיות אשר מאפשרות פסיקת פיצויים בנסיבות של עמימות סיבתית, סייעה לביסוס פסק הדין באופן בו – "הנזק אשר נגרם לתובע נבע, ככל הנראה, במידה זו או אחרת, כתוצאה מהאיחור באבחון". כמו כן, נקבע כי קיים לגבי הנזק ממנו סובל המערער "קושי מובנה של סיבתיות עמומה".

בית המשפט העליון קבע - יש לקבל את הערעור של הרופאים

המערער ומשפחתו הגישו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת בשל גובה חישוב הפיצויים. הרופאים הגישו אף הם ערעור לבית המשפט, וזאת כנגד ההכרעה בשאלת החבות. בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הערעור שכנגד, ולבטל את פסק דינו של בית משפט קמא.

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

דחיית הערעור התבססה על כך שלא הוכח כי המערער סבל מפוליאוריה. אי לכך, לא ניתן לקבוע כעת, בתור חוכמה שלאחר מעשה, כי היה זה נכון לשלוח את המערער לבדיקת הדמיה כנדרש. זאת ועוד, בית המשפט העליון קבע עוד כי נוכח קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר יעילותם של בדיקות ההדמיה הנערכות לאחר הופעת פוליאוריה, ניתן להניח שגם ביצוע בדיקות הדמיה לא היה מגלה את הגידול במאת האחוזים.