www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית סקירת מערכות, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית סקירת מערכות, מתי תוגש תביעה?

סריקת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שמתבצעת בדרך כלל בשבועות 14-16 להריון. הבדיקה נועדה לסרוק את אברי גופו של העובר ולוודא כי הם תקינים בשלבים מוקדמים של ההריון. באמצעותה ניתן לגלות מומים אנטומיים בעובר, ואף לעיתים הבדיקה יכולה להעיד על חשד למום גנטי, כאשר מספר הכרומוזומים או צורתם לא תקין.


כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית, יולדות אשר לא התכוונו לערוך בדיקת מי שפיר או סיסי שליה לשם אבחון כרומוזומלי, יכולות לשנות את דעתן, ואף אם נמצא מום קשה וההורים מחליטים על הפסקת הריון, ביצוע הפלה בשלב זה נחשב לפשוט יותר, באמצעות גרידה קצרה בהרדמה כללית, לעומת שלבים מתקדמים ואף הפסקת ההריון בשלב מוקדם עשויה לגרום פחות כאב מבחינה נפשית מהפלה מאוחרת.


תביעת רשלנות בגין הולדה בעוולה


רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות עלולה לגרום לא אחת להולדה של תינוק הסובל ממומים. לעיתים, מומים אלה כה קשים עד כי ניתן לקבוע כי מדובר בהולדה בעוולה. כלומר, מצבו של הילד כה חמור עד כי טוב היה לתינוק לולא נולד ועל כן הרופאים שלא אבחנו את נזקיו במהלך ההריון חייבים בפיצויים משמעותיים. 


תביעה בעילת רשלנות רפואית בסקירת מערכות ניתן להגיש נגד קופת חולים, נגד הרופא שביצע את הבדיקה או הנהלת מכון פרטי שבו היא נערכה. כדי להגיש תביעה יש לאסוף את כל החומר הרפואי, לפנות אל רופא מומחה בתחום הילודה כדי לקבל חוות דעת רפואית, ולהגיש תביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים. תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מיליון שקלים יש להגיש לבית משפט השלום ומעבר לסכום זה, יש להגיש לבית משפט המחוזי.


במסגרת התביעה נדרש התובע להוכיח שנגרם לו נזק בשל הבדיקה הרשלנית שביצע הנתבע וכי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הלקויה של הרופא לקרות הנזק. בהערכת הפיצויים יביא בית המשפט בחשבון ראשי נזק שונים, כולל: פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, הוצאות בגין טיפולים רפואיים והוצאות נלוות, פיצוי לא ממוני בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, פגיעה בזכות החולה לאוטונומיה ועוד.  


אי גילוי תסמונת נדירה בבדיקת סקירת מערכות 


במקרה שהונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי רשלנות רפואית בהריון מצד רופאי קופת חולים כללית מנעה אבחון של תסמונת נדירה. למרות שהתסמונת המדוברת נדירה, ולמרות כי מאז גילוייה בשנת 1948 דווח על 200 מקרים בלבד בכל העולם, נקבע כי הרשלנות הרפואית בסקירת המערכות מנעה מההורים לבצע הפלה במהלך ההריון.


הסוגיה המרכזית שבה עסק בית המשפט המחוזי הייתה אופן ביצוע סקירת המערכות. בני המשפחה טענו כי הרופא ביצע את הבדיקה במשך 10 דקות במקום ב-20 דקות. לטענתם, ביצוע הבדיקה בהיקף זמן כה קצר לא אפשר לרופא להתמקד בפרופיל פני העובר ועל כן הוא לא גילה את הסימנים הדיסמורפיים אשר היו קיימים אז. לטענתם, אי גילוי הסימנים הנ"ל מנע מהרופא להתחקות אחר הבעיה ולאפשר את הפלת העובר או לפחות את שקילת הנושא על ידי ההורים.


בית המשפט קיבל את טענות התובעים. בפסק הדין נקבע כי אף המומחים מטעם כללית, בחוות דעתם הרפואית, "הודו" כי הסימנים הדיסמורפיים המדוברים היו ניתנים לזיהוי בהתחשב בגיל ההריון בעת הבדיקה (שבוע 22).


בנוגע לשאלה האם הסימנים היו מתגלים לו הבדיקה הייתה נעשתה כראוי, נותרה עמימות עובדתית, עמימות זו רבצה לפתחה של הנתבעת, קופת חולים כללית. בנסיבות אלה, נקבע, נטל ההוכחה עבר לפתחם של הנתבעים והללו לא השכילו להרימו. כלומר, הנתבעים לא הוכיחו כי תוצאות הבדיקה היו זהות גם אם הבדיקה הייתה נערכת כראוי. נהפוך הוא. בית המשפט קבע כי התובעים הרימו את הנטל הראשוני לכך שניתן היה לאבחן ארבעה סימנים חשודים לפחות (מבנה אף ציפורי, מצח בולט, מיקרופטלמיה, ועורף מעובה).


התובעים גם הוכיחו כי סביר להניח שתוצאות בדיקה מדויקות יותר היו משנות בהכרח את מהלך ההריון. ראשית, צוין כי מדובר היה בהריונה השני של התובעת ולא הייתה כל סיבה לפקפק בדבריה כי הייתה פועלת להפסקת ההריון. כמו כן, הסימנים הדיסמורפיים הנ"ל, במידה והם היו מתגלים, היו מאפשרים בדיקה מדוקדקת יותר כגון סקירות מורחבות נוספות במהלך ההריון.

קופת חולים כללית ניסתה לבנות את הגנתה גם מכך שהתסמונת המדוברת, תסמונת "הלרמן שטרייף", היא תסמונת נדירה שאובחנה מספר פעמים בודדות בלבד לאורך ההיסטוריה. בעניין זה, בית המשפט ציין כי טענות קופת החולים אינן מאיינות את רשלנות רופאיה. "התובעים לא טענו כי היה על הרופא לאבחן את התסמונת עצמה. טענתם הייתה כי היה צריך לאבחן לפחות חלק מהסימנים הדיסמורפיים אשר היו קיימים אצל העובר".

בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצויים בגין כאב וסבל של הילד וקיצור תוחלת חיים בסך של 800,000 שקלים, אבדן השתכרות בשנים האבודות בסך של 470,000 שקלים, עזרה וסיעוד של בני משפחה בסך של 250,000 שקלים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים, אשפוזים ובדיקות בסך של 60,000 שקלים, הוצאות לרכישת מזון מיוחד, ציוד מתכלה וטיטולים בסך 30,000 שקלים והוצאות קבורה והלוויה בסך 16,000 שקלים.
 
תא (י-ם) 8459-06‏
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

דילול עוברים רשלני הביא להפלתם - האם רשלנות רפואית?

לאחר 10 שנות עקרות, הרתה התובעת רביעייה והומלץ לה לבצע דילול שני עוברים, על ידי רופא שהתחזה כבעל נסיון. הדילול בוצע באיחור (בשבוע 15) בגלל שביתה בבי"ח. הניתוח הסתבך וגרם לכך שהתובעת הפילה את כל העוברים. לתובעת לא הובהרו הסיכונים הטמונים בפרוצדורה. 

האם לידת המלקחיים בוצעה ברשלנות וללא כל צורך?

לידת המלקחיים שבוצעה ברשלנות על ידי רופא מתמחה גרמה לקרע דרגה 4 בנרתיק ובפי הטבעת.  

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 



תגיות: אוביטרל,