רשלנות רפואית סקירת מערכות, מתי תוגש תביעה?

סריקת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד שמתבצעת בדרך כלל בשבועות 14-16 להריון. הבדיקה נועדה לסרוק את אברי גופו של העובר ולוודא כי הם תקינים בשלבים מוקדמים של ההריון. באמצעותה ניתן לגלות מומים אנטומיים בעובר, ואף לעיתים הבדיקה יכולה להעיד על חשד למום גנטי, כאשר מספר הכרומוזומים או צורתם לא תקין.

כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית, יולדות אשר לא התכוונו לערוך בדיקת מי שפיר או סיסי שליה לשם אבחון כרומוזומלי, יכולות לשנות את דעתן, ואף אם נמצא מום קשה וההורים מחליטים על הפסקת הריון, ביצוע הפלה בשלב זה נחשב לפשוט יותר, באמצעות גרידה קצרה בהרדמה כללית, לעומת שלבים מתקדמים ואף הפסקת ההריון בשלב מוקדם עשויה לגרום פחות כאב מבחינה נפשית מהפלה מאוחרת.

תביעת רשלנות בגין הולדה בעוולה

רשלנות רפואית בבדיקת סקירת מערכות עלולה לגרום לא אחת להולדה של תינוק הסובל ממומים. לעיתים, מומים אלה כה קשים עד כי ניתן לקבוע כי מדובר בהולדה בעוולה. כלומר, מצבו של הילד כה חמור עד כי טוב היה לתינוק לולא נולד ועל כן הרופאים שלא אבחנו את נזקיו במהלך ההריון חייבים בפיצויים משמעותיים. 

תביעה בעילת רשלנות רפואית בסקירת מערכות ניתן להגיש נגד קופת חולים, נגד הרופא שביצע את הבדיקה או הנהלת מכון פרטי שבו היא נערכה. כדי להגיש תביעה יש לאסוף את כל החומר הרפואי, לפנות אל רופא מומחה בתחום הילודה כדי לקבל חוות דעת רפואית, ולהגיש תביעה לבית משפט מתאים בהתאם לגובה הפיצויים. תביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מיליון שקלים יש להגיש לבית משפט השלום ומעבר לסכום זה, יש להגיש לבית משפט המחוזי.

במסגרת התביעה נדרש התובע להוכיח שנגרם לו נזק בשל הבדיקה הרשלנית שביצע הנתבע וכי קיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הלקויה של הרופא לקרות הנזק. בהערכת הפיצויים יביא בית המשפט בחשבון ראשי נזק שונים, כולל: פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, הוצאות בגין טיפולים רפואיים והוצאות נלוות, פיצוי לא ממוני בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, פגיעה בזכות החולה לאוטונומיה ועוד.  

אי גילוי תסמונת נדירה בבדיקת סקירת מערכות 

במקרה שהונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים, נקבע כי רשלנות רפואית בהריון מצד רופאי קופת חולים כללית מנעה אבחון של תסמונת נדירה. למרות שהתסמונת המדוברת נדירה, ולמרות כי מאז גילוייה בשנת 1948 דווח על 200 מקרים בלבד בכל העולם, נקבע כי הרשלנות הרפואית בסקירת המערכות מנעה מההורים לבצע הפלה במהלך ההריון.

הסוגיה המרכזית שבה עסק בית המשפט המחוזי הייתה אופן ביצוע סקירת המערכות. בני המשפחה טענו כי הרופא ביצע את הבדיקה במשך 10 דקות במקום ב-20 דקות. לטענתם, ביצוע הבדיקה בהיקף זמן כה קצר לא אפשר לרופא להתמקד בפרופיל פני העובר ועל כן הוא לא גילה את הסימנים הדיסמורפיים אשר היו קיימים אז. לטענתם, אי גילוי הסימנים הנ"ל מנע מהרופא להתחקות אחר הבעיה ולאפשר את הפלת העובר או לפחות את שקילת הנושא על ידי ההורים.

בית המשפט קיבל את טענות התובעים. בפסק הדין נקבע כי אף המומחים מטעם כללית, בחוות דעתם הרפואית, "הודו" כי הסימנים הדיסמורפיים המדוברים היו ניתנים לזיהוי בהתחשב בגיל ההריון בעת הבדיקה (שבוע 22).

בנוגע לשאלה האם הסימנים היו מתגלים לו הבדיקה הייתה נעשתה כראוי, נותרה עמימות עובדתית, עמימות זו רבצה לפתחה של הנתבעת, קופת חולים כללית. בנסיבות אלה, נקבע, נטל ההוכחה עבר לפתחם של הנתבעים והללו לא השכילו להרימו. כלומר, הנתבעים לא הוכיחו כי תוצאות הבדיקה היו זהות גם אם הבדיקה הייתה נערכת כראוי. נהפוך הוא. בית המשפט קבע כי התובעים הרימו את הנטל הראשוני לכך שניתן היה לאבחן ארבעה סימנים חשודים לפחות (מבנה אף ציפורי, מצח בולט, מיקרופטלמיה, ועורף מעובה).