ילד נולד ללא אמה ימנית - רשלנות בסקירת מערכות ופיצויים להורים

בית המשפט פסק פיצויים עבור הורים בגין רשלנות בהריון. מדובר בתביעה בגין רשלנות בבדיקת סקירת מערכות מצידם של הרופאים אשר עקבו אחר הריונה של האם, אשר כתוצאה ממנה לא אובחן חוסר באמה ימנית. עסקינן בשתי תביעות נפרדות – ראשית, תביעתו של הקטין בגין הולדה בעוולה (טוב לי מותי מחיי), שנית, תביעתם של ההורים בגין הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ועוגמת נפש.

הקטין נולד בשנת 2003 כאשר הוא סובל מחוסר מולד של האמה הימנית. בעקבות לידתו הנ"ל, הגישו ההורים תביעה כנגד הרופאים אשר עקבו אחר הריונה של האם, וזאת בשל רשלנות רפואית בהריון. ההורים טענו, בשמו של בנם, כי מדובר בהולדה בעוולה. השאלה העיקרית המהותית אשר עמדה במרכזו של פסק הדין הייתה – האם מדובר בהולדה בעוולה או לאו? האם הולדתו של הקטין ללא אמה ימנית הינה גרועה ממותו, והאם הוריו היו מפסיקים ההריון לו ידעו על מומו של העובר?

עוד פסקי דין בנושא:
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?
בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה

הנתבעים טענו כי לא מדובר בהולדה בעוולה שכן הקטין יכול לחיות חיים מלאים ושלמים, ולא ניתן לומר שעדיף לו מותו מחייו. כמו כן, הנתבעים הוסיפו כי ההורים לא היו מפסיקים את ההריון, גם אם הם היו יודעים על המום המדובר. הנתבעים הסכימו למעשה כי ניתן היה לאבחן את מומו של הקטין באמצע פברואר 2003. עם זאת, לטענתם, לא הופרה על ידם החובה למסור להורים מידע אודות בדיקת סקירת מערכות מורחבת באופן פרטי, וזאת משום שהתובעת ידעה אודות בדיקה זו. עם זאת, אי אבחון החוסר בגפה בבדיקת סקירת המערכות המצומצמת, עלתה במקרה זה כדי רשלנות רפואית.

מגדלים כבר ילד הסובל משיתוק מוחין

הוריו של הקטין העידו כי אם הם היו יודעים על המום ממנו סובל התובע, הם היו בוחרים להפסיק את ההריון באופן מיידי. עם זאת, בשבוע ה-16, כאשר נערכה בדיקת סקירת המערכות, לא נאמר להורים דבר בנוגע להריון לא תקין. להפך, הרופאים מסרו להורים כי בדיקת סקירת המערכות מצביעה על כך שהשלד תקין, לרבות הגפיים העליונות והתחתונות. ההורים טענו כי הרקע לנחישותם לבצע הפסקת הריון נבע מכך שלאם ישנו ילד מנישואים קודמים אשר סובל משיתוק מוחין וציסטה מוחית.

פגיעות אלה באות לידי ביטוי בבעיות קוגניטיביות ותפקודיות קשות. על רקע קשיים אלו, האם הייתה נחושה לבצע את כל בדיקות ההריון הרלבנטיות ולהימנע מהולדת ילדים הסובלים ממומים. ההורים ציינו, בכנות רבה, כי הם אף התלבטו בנוגע להבאת ילד לעולם, והוסכם ביניהם כי ההריון יופסק גם אם יתגלה אצל העובר פגם מבני קל ביותר. השופטת התרשמה מדבריהם הכנים של ההורים, אשר נאמרו ללא הגזמות ומעומק ליבם.

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

"לאור הקשיים הרבים איתם מתמודדת האם בגידולו של הבן מנישואיה הקודמים, התרשמתי מכנותם של ההורים שלו ידעו ולו על מום כלשהו שצפון בהריון, לא היו מהססים להפסיקו", נכתב בפסק הדין, "מטבע הדברים, כל הורה שואף שילדיו יולדו ללא מום או פגם. קל וחומר במצבם של התובעים, המתמודדים עם ילד הסובל ממומים בלידה שמקורם אינו ידוע ומודעים לקשיים הכרוכים בכך".

תביעת הקטין נדחית, ההורים זכאים לפיצויים בגין עוגמת הנפש

בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה של הקטין, וזאת משום שלא מדובר באירוע של הולדה בעוולה. במקרה דנן, הקטין אמנם סובל מחוסר ביד, אך משפחתו תומכת בו והוא יוכל לחיות בעתיד חיים מלאים ושלמים, להשכיל ולהתפתח. לעומת זאת, בית המשפט קבע כי לאחר שהוכר בכך שההורים היו מפסיקים את ההריון לולא הרשלנות הרפואית, יש לפסוק עבורם פיצויים בגין הטיפול בקטין בעל מום כה בולט ומגביל.

בית המשפט קבע כי ההורים בתביעה זו אינם ניזוק משני אלא ניזוק עיקרי. אם כי נקבע שהפיצוי עבור ההורים בעניין זה לא יהיה בפן הגבוה כיון שהוא נקודתי לרגע הלידה ובסמוך לאחריה עד שהתברר שהקטין אינו פגוע קוגניטיבית. לפיכך, בית המשפט פסק עבור ההורים 200,000 שקלים בגין עוגמת הנפש. כמו כן, בית המשפט פסק עבור ההורים 50,000 שקלים נוספים בעבור הוצאות רפואיות כגון הפסד ימי עבודה להתאמת פרוטזה לילד וכדומה.