רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי

ניתוח קיסרי הינו ניתוח שבו מתבצע חתך בבטנה וברחמה של יולדת אשר דרכו מוצא העובר. לאחר הלידה, מוציאים הרופאים את השיליה והחתך נתפר. בד"כ יבוצעו ניתוחים אלו כאשר ישנו מקרה ברור בו התועלת עולה על הסיכונים.

סיבות נוספות לביצוע ניתוחים קיסרים הינן בלידות של נשים מבוגרות, נשים הסובלות מעודף משקל, מקרים של רעלת הריון, נשים אשר נושאות ברחמן יותר מעובר אחד או כאלה אשר כבר עברו ניתוחים קיסריים בעבר. בנוסף מבוצעים ניתוחים קיסריים רבים כאשר מדובר בעובר גדול מן הרגיל או במצב המקשה על לידה טבעית.

בזכות הטכנולוגיה הרפואית המודרנית המערבית, ובה גם רמת הרפואה הישראלית, נשים רבות בוחרות ללדת בניתוחים קיסריים על מנת להימנע מכאבי הלידה המסורתיים. כ-20% מהלידות בישראל נעשות במהלך ניתוחים קיסריים.

פעמים רבות מהווים ניתוחים קיסרים, או החלטות לגבי ביצועם, עילות להגשת תביעות בגין רשלנות בהריון או רשלנות רפואית בלידה.

ניתוחים אלקטיביים וניתוחי חירום

במידה והוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי מראש, יערך הניתוח בד"כ בסביבות השבוע ה-39 להריונה של האישה. ניתוח זה אינו תלוי בצירים או בירידת המים ותאריך מדויק נקבע לביצועו מבעוד מועד. למרות שמדובר בניתוח על כל המשתמע מכך (סיבוכים אפשריים, תקופת התאוששת, סיכונים לאם ולעובר), נשים רבות מעוניינות בניתוחים הללו ללא קשר למצב ההיריון. אלו נקראים בשפה המקצועית – ניתוחים אלקטיביים (ניתוחי בחירה).

ניתוחים קיסריים מסוימים נעשים מפאת סיבוכים במהלך לידה אשר החלה כלידה טבעית רגילה. צוות רפואי רשאי להחליט על מעבר ללידה קיסרית בשל מצוקה פתאומית אצל העובר. ברור עוד לפנים משורת הדין כי כאשר הזמן בהול, לא תמיד ניתן להשיג את אישורה של היולדת שכן מדובר בשניות קריטיות בהן צריכים הרופא המיילד וצוותו לקבל החלטה בזמן אמת ותחת לחץ.

סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מניתוח קיסרי

למרות שמדובר בניתוח שגרתי אשר מהווה חמישית מהלידות בישראל, ואע"פ שהצוות הרפואי בד"כ מיומן ומתורגל בתחום, עדיין מדובר בניתוח כירורגי אשר ביצועו כרוך בסיכונים רבים.

הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח מוערכים בכ-25%-40% וזאת בגין עליות חום, דלקות ברחם ובשתן, דימומים פנימיים, התפתחות קרישי דם ותסחיפים ריאתיים.

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי

כמובן שכאשר נכנסת יולדת לחדר הניתוחים לצורך לידה קיסרית, מדובר בניתוח עליו חלים כל הסיכונים המוכרים של רשלנות רפואית בניתוחים.

לפני הניתוח

לפני הניתוח על הרופא לידע את היולדת בסכנות הכרוכות בביצועו, ולעמוד כמובן בהסכמת הדעת כפי שהיא עולה מתוקף חוק זכויות החולה.

על הרופא לספק הסברים מעמיקים ומפורטים לגבי הניתוח, כולל הצגה ברורה וחד משמעית של הסיכונים והסיבוכים העלולים להיווצר בעקבותיו. כמו כן, על הרופא לשתף את היולדת בסיכויי הצלחת הניתוח ובתהליך ההחלמה ממנו על כל סיכוניו.

בניתוח קיסרי, חייב הרופא להציג לאישה אפשרויות לידה חלופיות במידה וקיימות כאלו. חובה זו תופסת משנה חשיבות גדול יותר, כאשר מדובר בניתוח אלקטיבי אך אין היא פותרת רופא במידה ונערכת הלידה הקיסרית בניתוח חירום (כמובן בהתאם לנסיבות).

במהלך הניתוח

רופא עלול להתרשל בביצוע לידה קיסרית כאשר הוא אינו מבצע את הניתוח באופן מקצועי ומיומן. עליו לשמור על ההתנהגות המתאימה אשר מצופה מכל רופא מנתח במסגרת מבחן הרופא הסביר וכמובן שחלה עליו חובת הזהירות.

הרופא המרדים - חוסר מעקב אחר רגישות היולדת בעת מתן חומרי האפידורל, או מתן מינונים גבוהים מדי ע"י הרופא המרדים יכולים להוות רשלנות רפואית של האחרון.

בעקבות הניתוח

אחריותו של הרופא אינה נגמרת עם תום הלידה. רופא אשר יתעלם מתלונות כאלו או אחרות של אישה לאחר לידה קיסרית בנוגע למצבה הבריאותי, או שלא יבצע מעקב רפואי מקצועי וקשוב (הכולל את כל הבדיקות הנדרשות על פי הנוהל), עלול להיות מואשם ברשלנות רפואית.

על הרופא לבדוק כי מצבה הרפואי של היולדת לאחר הניתוח אינו מתדרדר ובמידה וחלה בו הרעה – עליו להעניק טיפול רפואי מתאים בתוך זמן סביר.

דוגמא לרשלנות רפואית מן הפסיקה

בית המשפט קבע פיצויים של כמיליון שקלים ליולדת אשר ניגשה ללידה נרתיקית למרות שהייתה זו לידה שנייה בעבורה, כאשר בפעם הראשונה ילדה בניתוח קיסרי.

הלידה נמשכה שעות ארוכות כאשר רק לאחר כ-12 וחצי שעות נרשמה פתיחה של 9 ס"מ. חצי שעה לפני כן, החלו להירשם אי סדרים בדפיקות הלב של העובר, אשר חזרו ונשנו עד להחמרתן באופן שהיה צורך בביצוע לידה קיסרית בניתוח חירום. התינוקת נולדה לאחר כ-20 דקות לאחר מכן אך מתה כעבור לאחר שעה בלבד.

השופט קבע כי התנהלותם של הרופאים במהלך הלידה, בתוכה חוסר תשומת הלב לתנודות הלא יציבות בדופק העובר כפי שנשקפו מן המוניטור (במשך כשעה ארוכה), הייתה רשלנית וגרמה למות התינוקת.

לדעת מומחה רפואי שהעיד מטעם התביעה, נוצר פער של כשלושים דקות בין ההחלטה לבצע ניתוח קיסרי בפועל לבין הצורך המקובל והדחוף על פי הידע המקצועי. חצי שעה זו הייתה קריטית ביותר ומהווה רשלנות פושעת, לדברי המומחה.

בפסיקתו קבע הרופא כי חריגה של למעלה מ-15 דקות מפרק הזמן המקובל על פי הרפואה להחלטה על ניתוח קיסרי, מהווה רשלנות רפואית וקבע פיצויים לתובעת על סך 1,140,000 שקלים.