www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים באף

רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים באף

אחד הניתוחים הפלסטיים הנפוצים והפופולאריים ביותר הינו ניתוח לעיצוב האף. מיקומו האסטרטגי של האף, אליו נשואות העיניים בעת יצירת קשר העין הראשוני, מהווה גורם משמעותי בתפיסה העצמאית של אדם לגבי מראהו. אנשים רבים, ביניהם צעירים וקטינים, פונים לבתי החולים ומרפאות הפלסטיקה, על מנת לשנות את מראה אפם לצורך שיפור הרגשתם הפנימית והחיצונית.

ניתוח האף מבוצע על פי רוב תוך כדי הרדמה כללית של המנותח כאשר רופאים מסוימים בוחרים לבצעו בהרדמה מקומית (במידה וההליך הרפואי כולל שינויים קלים בלבד). הניתוח אורך בד"כ כשעה וחצי ותקופת ההתאוששות שלאחריו יכולה להימשך עד כיממה.

מרבית ניתוחי האף מבוצעים בשיטת "האף הסגור", בא מבצע המנתח את פעולותיו בפנים האף ומונע מן הצלקות להיגלות לעין. לעיתים אין המנתח יכול לבצע הניתוח בשיטת ה"אף הסגור" וההליך מתבצע אגב ביצוע חתך קטן בין נחירי המטופל, המותיר צלקת אשר אמורה לדהות עם השנים.

אילו רופאים הינם מוסמכים לבצע ניתוחים פלסטיים באף?

עד לפני מספר שנים בוצעו ניתוחי האף על ידי רופאים מתחומי התמחות שונים. תקנות חדשות אשר קיבלו תוקף לפני מספר שנים מתירות את ביצוע הטיפולים האסטטיים באף לרופאי אף-אוזן-גרון וכירורגיים פלסטיים בלבד. עם זאת, לצערם הרב של המטופלים ניתוחים פלסטיים באף נעשים פעמים רבות תוך רשלנות רפואית.

מהם הסיכונים בעקבות ניתוח פלסטי באף?

ניתוחי אף הינם הליכים רפואיים וותיקים ובטוחים על פי רוב. עם זאת, מדובר בניתוח לכל דבר ועניין הטומן בחובו סיכונים כגון התפתחות של זיהומים ודלקות. בנוסף, מטופלים רבים מגיעים לפגישות ייעוץ עם הרופא המנתח טרם החלטתם על ביצוע ההליך הקוסמטי. בפגישות אלו מדגים הרופא בפני המטופל או המטופלת, באמצעות הדמיה ממוחשבת, את מראה הפנים הצפוי לאחר הניתוח. פעמים לא מעטות יש פער בין ההדמיה הממוחשבת לבין המציאות בפועל בתום הטיפול. פערים אלו בין ההדמיה שלפני למציאות שאחרי, עלולים לגרור ביצוע ניתוח תיקון נוסף, ולעיתים אף להסב נזקים גופניים (כגון קשיי נשימה) ונפשיים לנפגע.

סיבוכים נפוצים ומוכרים נוספים הינם פגיעה במחיצות האף, הצרה וחסימה של דרכי האוויר, קשיי נשימה (סיבוכים גופניים), אף עקום, אף א-סימטרי וקימוט בקצה האף (סיבוכים אסטטיים). יצוין כי קשיי נשימה או חסימות אוויר הינם נזקים גופניים ממשיים אשר עלולים לפגוע בתפקודו התקין של האדם, קל וחומר כאשר פרנסתו קשורה במאמץ פיסי.

מהי חשיבותה של הסכמה מדעת בניתוח אף?

בדומה לכל הניתוחים הקוסמטיים, אשר אי קיומם אינו מהווה הפרה של אורח החיים הרגיל, חובת גילוי המידע בין המטפל למטופל ממוקמת ברף העליון של הלכת ההסכמה מדעת. על הרופא המטפל להעניק למטופל את כל המידע הרלבנטי נשוא הטיפול, לרבות אזהרתו מפני סיבוכים אפשריים, אפילו במידה והם נדירים.

בתי המשפט רואים בחומרה עבירה על חובה חקוקה זו שכן דרישה לשקיפות המידע בתחום הרפואה הקוסמטית עולה במיוחד בתקופתנו, בו מתפתחת הרפואה הפרטית והצעותיה מפורסמות ומשווקות לציבור הרחב חדשות לבקרים. ניתוחי אף, שהינם ניתוחי בחירה מובהקים, מטרתם לשפר את איכות חייו של המטופל, אך עם זאת, הם טומנים בחובם סיכונים רבים ככל ניתוח. סיכונים אלו חייבים להיות ידועים למטופל, על ידי המטפל, עובר לביצוע ההליך הרפואי.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,