חישוב פיצויים בגין עיוורון לאחר ניתוח מעקפים רשלני
.jpg)
להלן דוגמא לאופן חישוב פיצויים בעקבות תביעת שעניינה רשלנות רפואית בניתוח. המטופל הגיע לבית החולים קפלן לצורך ביצוע ניתוח מעקפים, אך בעקבות סיבוך נדיר, מצא עצמו סובל מעיוורון בשיעור של 90% לצמיתות. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל כלפי התובע, בכך שלא יידע אותו לגבי הסיכון להתעוור ועל כן עליו לשאת בתשלום הפיצויים. התובעים דרשו פיצויים בגין ארבעה ראשי נזק – הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג’ לעבר ולעתיד, הוצאות נסיעה ופיצוי בגין כאב וסבל.
עזרת צד ג’
בית המשפט קבע כי דומה שהעיוורון מדבר בעד עצמו ומספק את הראיה הנדרשת להוכחת תלותו של התובע בצדדים שלישיים. כמובן, התובע יוכל להיעזר במקל הליכה, והשופטת הביעה תקווה שידע למצוא את דרכו בביתו. עם זאת, אין צורך לומר כי הוא חשוף לנפילות ולתקלות, להתנגשויות ולקושי במציאת חדרי הבית, הכנת ארוחותיו, רחצה וניקיון, מציאת בגדיו בארון וכל הקשור בכך.
מכיוון שדברים אלה עולים מתוך השכל הישר, דומה שאין צורך להזדקק לממצאים בעניין ראש נזק זה. השופטת קבעה כי התובע דנא זכאי לעזרת צד ג’ של מספר שעות ביום, במשך ימות העבודה שאז קשה מן הסתם לבני המשפחה העובדים להתגייס לעזרה.
על כן בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצויים בגין ראש נזק זה על סך של 2,500 ₪ לחודש ולמשך 10 שנים (לפי תוחלת חיים ממוצעת של 80 שנים). השופטת לא פסקה בעבור התובע כל פיצויי בגין עזרת צד ג’ בעבר, שכן טענה זו נטענה בעלמא ולא הובאו כל קבלות או הוכחות לסכומים השכר שהופסדו על ידי בני המשפחה בגין העזרה לתובע.
הוצאות נסיעה
השופטת קבעה כי הוצאות נסיעה לעבר לא הוכחו ועל כן לא ניתן לפסוק פיצויים לתובע בגינן. עם זאת, באשר לעתיד – יש מקום לפיצויי שכן אדם עיוור אינו מסוגל לנסוע בתחבורה ציבורית, לא כל שכן לנהוג, והוא צפוי להיתמך תמיד בנהגים חיצוניים. זאת ועוד, אין מקום להעמיס בעניין זה יתר על המידה על בני המשפחה. השופטת ציינה שהתובע בוודאי יזקק לנסוע לטיפולים רפואיים וכן זכאי הוא לבקר את משפחתו הענפה. אי לכך, בית המשפט פסק לתובע פיצויים על סך של 1,000 שקלים לחודש למשך עשר שנים.
כאב וסבל
ראש נזק זה היה ראש הנזק העיקרי בתובענה והשופטת סברה ציינה בבואה לפוסקו כי אין שיעור ומידה לרמת הסבל אשר אדם עיוור חווה. חוסר היכולת לראות מה מתרחש סביבך צפוי להשפיע באופן ברור וחמור על מצב הרוח,על יכולת התקשורת עם הסביבה, על רמת התפקוד, ועל אורח החיים בכללותו. השופטת הוסיפה שבעניין זה אין צורך בהגשת חוות דעת של מומחה והדברים ברורים ונובעים ממציאות ומן ההגיון. השופטת העמידה את הפיצויי בגין הכאב והסבל על 100,000 שקלים לכל שנת חיים למשך 10 שנים.
הפסדי שכר
השופטת קבעה כי אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה, שכן התובע הודה שעוד בטרם הניתוח סבל מחולשה וכאבים, הפסיק לעבוד ויצא לפנסיה.
תגמולי ביטוח לאומי ונכות כללית
השופטת הכירה בכך שאין מחלוקת כי התובע קיבל, מקבל, ואף צפוי לקבל תשלומים בגין נכות כללית וכן בגין שירותים מיוחדים. הגמלה בעניין השירותים המיוחדים ניתנת בעקבות העיוורון ויש לנכות את כולה מסכום פסק הדין. בעניין זה הוגשה חוו"ד אקטוארית אשר העמידה את הסכום על כ-170 אלף שקלים. כמו כן, בית המשפט הכיר גם בכך שיש לנכות מסכום הפיצויים שנקבע בעבור התובע גם את שיעור גמלת הנכות הכללית (100% בעבור העיוורון ו-65% בעבור הסוכרת) אותה הוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי.