www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?

בלוטת התריס נמצאת בחלקו הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון ומורכבת משתי אונות. הבלוטה מפרישה הורמונים אשר משפיעים על פעילות הגוף, כולל חילוף חומרים, לחץ דם, דופק, פוריות ועוד. בעיות בתפקוד עלולות להוביל לחוסר איזון הורמונלי הגורם לעודף או לתת פעילות של הבלוטה. כמו כן, תפקוד לקוי של הבלוטה עלול להעיד על גידול סרטני או גידולים המפריעים לנשימה ולאכילה.


אבחון של בעיות בתפקוד בלוטת התריס נעשה באמצעות בדיקת אולטרסאונד ובדיקת דיקור במחט עדינה, כדי לשאוב כמות קטנה של חומר מהקשרית החשודה ולאפיין אותה. לעתים יש צורך לבצע ביופסיה, בדיקת CT, דיקור במחט עבה ובדיקות הדמיה נוספות כדי לסייע בהחלטות הטיפוליות. במקרים של סרטן בלוטת התריס הטיפול בדרך כלל כרוך בהסרה מלאה או חלקית של הבלוטה, ואף לעתים יש צורך גם בביצוע כריתה צווארית.


רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של מחלות בבלוטת התריס, וכן עקב ביצוע הליך רפואי ללא מתן הסכמה מדעת, החלטה על טיפול בלתי מתאים, ביצוע הליך כירורגי בחוסר מקצועיות ומיומנות תוך הפרת חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל, היעדר מעקב לאחר ביצוע הניתוח ועוד.


כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס, יש לפנות אל מומחה רפואי, כדי שניתן יהיה לבסס את עילת התביעה ולהוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין מתן טיפול רשלני. במקרה שהתביעה תתקבל, בית המשפט יפסוק לתובע פיצויים על פי חומרת הנזק שנגרם לו, כולל: קיצור תוחלת חיים, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכדומה.


שיתוק במיתרי הקול בעקבות ניתוח רשלני לכריתת בלוטת התריס


לאחרונה הוגשה תביעה בגין רשלנות בניתוח כריתת בלוטת התריס בבית המשפט המחוזי בחיפה. מדובר בתובעת אשר טענה כי היא הגיעה למרכז הרפואי לשם איזון בלוטת התריס וכשישה ימים לאחר מכן עברה ניתוח לכריתת בלוטת התריס תת שלמה.


טרם כניסתה לניתוח, טענה התובעת, נבדקו מיתרי הקול שלה ותנועתיותם הייתה תקינה. יומיים לאחר הניתוח נבדקה התובעת אצל רופא אף אוזן גרון אשר קבע כי מיתר קול ימני משותק ואין כל תנועתיות במיתרי הקול. בית המשפט נדרש להכריע האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח והאם התובעת תהיה זכאית לפיצויים.


מומחה מטעם בית המשפט, מתחום אף אוזן גרון, קבע כי התובעת סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 10% לאחר הניתוח, וזאת לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי הנוגעות לצרידות קבועה בצורה ניכרת ללא קושי בקליטת הדיבור. אף אחד מהצדדים לא חקר את המומחה או הפנה לו שאלות הבהרה. 


המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלת החבות והרשלנות. התובעת טענה כי רשלנות הנתבעת באה לידי ביטוי בשתי מסקנות – עדיפות לטיפול במנות גבוהות של יוד 131 וללא התערבות כירורגית, והעדר זיהוי העצב החוזר בטרם כניסתו לגורגרת. לטענת המומחה מטעם התובעת, הנתבעים לא עשו דבר על מנת למנוע את המקרה המצער.


האם הוכח קשר סיבתי בין הניתוח לנזקי התובעת?


בית המשפט התייחס לשתי טענותיה של התובעת. ראשית, בית המשפט קבע כי בניגוד לדברי התובעת, החלטתם של הרופאים לבחור בניתוח כירורגי על פני טיפול תרופתי הייתה סבירה. השופטים קבעו כי בעניין זה ניתן להתייחס לניתוח כמידתי וסביר, וזאת לאור עברה הרפואי של התובעת ומצבה הרפואי.


לגבי טענות התובעת לכך שנוצר סיבוך במהלך הניתוח אשר המנתח הסביר היה יכול למנוע, בית המשפט קבע כי יש ממש בדברים אלו והם אף נתמכים בחוות דעת רפואית שניתנה על ידי מומחה בית המשפט.


לפני הניתוח היו מיתרי הקול של התובעת תקינים. לאחר הטיפול הרפואי התובעת סבלה משיתוק מלא של מיתר אחד ופגיעה בתנועתיות של מיתרים נוספים. מומחה מטעם בית המשפט קבע במפורש כי הנזק הגופני נגרם בעקבות הניתוח ועל כן יש להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנזק, כלומר מדובר במקרה של רשלנות רפואית. 


לגבי השאלה האם היה זה סיבוך אפשרי, והאם ניתן היה לדחות את טענת הרשלנות בבחינת חוכמה לאחר מעשה, תהו השופטים כי עניין זה לא נבחן על ידי משלוח שאלות למומחה הרפואי וכן לא נעשתה אליו התייחסות מפורשת בחוות הדעת. אי לכך, נקבע כי חוות הדעת מוכיחה את הקשר הסיבתי בין התנהלות הניתוח ובין הנזק שנגרם לתובעת.


בית המשפט קבע, עם זאת, כי הניסיון של התובעת להציג את נכותה כנכות תפקודית חמורה, כאשר היא מועסקת בהנהלת בית חולים, אין לה על מה להסתמך. מדובר באישה אשר סובלת מנכות בשיעור 10%. בניגוד למורה, אשר נדרש לדבר מול קהל במשך כל שעות היום, התובעת מועסקת במשרדי החברה וכל ניסיון להציג את נכותה כתפקודי עלול לפגוע בתובעת בהמשך נקבע.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

רשלנות רפואית - פיצויים בשל אובדן תחושה בלסת לאחר טיפול שיניים רשלני

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

רשלנות רפואית שגרמה ל"היצרות כתפיים" במהלך לידה

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית בניתוח לתיקון פגם מולד

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

פסק דין בנוגע לסעיף 76 לפקודת הנזיקין - תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונה

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

פסק דין העוסק בסוגיית הסכמה מדעת לצנתור - האם רשלנות רפואית גרמה לשיתוק?

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

פסק דין העוסק בלידה לאחר קשירת חצוצרות - האם פיצויים בגין רשלנות?

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

פסק דין בעניין העדר הסכמה מדעת לניתוח - החולה מטושטש בעקבות נטילת תרופה

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בברית מילה - תביעה נגד מוהל

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

התובע לא הוזהר מפני סיכוני ההרדמה טרם בוצע הניתוח

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

האם הרופאים התרשלו בהחלטה לבצע שתי פרוצדורות בניתוח אחד?

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן ולאחריו הפסיקה לשלוט בסוגרים

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

האם השיתוק ברגל נגרם כתוצאה מניתוח גב רשלני?

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

האם החירשות של ילדה כבת שש נגרמה בשל ניתוח רשלני?

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

חולה שסבל מצרבת כרונית ועבר ניתוח רשלני, יפוצה על ידי בית החולים

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

האם מגיעים פיצויים בשל חתך בצינור המרה, לאחר ניתוח לפרוסקופי?

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

תביעה כנגד וטרינר בטענת רשלנות בניתוח סוס

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם רשלנות רפואית בגין אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח?

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

השעיית רופא אורטופד באסותא בגין רשלנות רפואית בניתוח החלפת ירך

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...