www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים

רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים

רשלנות רפואית בניתוח פלסטי - הגדלת חזה? הקטנת חזה? מתיחת פנים? הסרת שיער בלייזר? אתר רשלנות רפואית מעניק מידע על גבי מאות פסקי דין, מאמרים, פורום ועוד...

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


אחד ממאפיינה הבולטים של הרפואה המערבית הינו הניתוחים הפלסטיים. ניתוחי בחירה אלו מתבצעים על פי בקשת המטופל ולא בגין מצב בריאותי כזה או אחר. מטרתם של הניתוחים הינה שיפור המראה החיצוני וההרגשה הפנימית ואין להם כל קשר לטיפולים קליניים. אין זה אומר שמדובר בהליכים ניתוחיים שאינם טומנים בחובם סיכונים ובנוסף, סיכויי הצלחתם אינם מושלמים.


היות ומדובר בניתוחים אלקטיביים, אשר ביצועם קשור קשר אמיץ גם בפן השיווקי של המרפאה המבצעת, מוצגים ניתוחים אלו לרוב כהליכים פשוטים שאינם מסוכנים, אגב פרסום אגרסיבי וחצאי אמיתות. ללקוחות המגיעים למרפאות הפלסטיות מובטחות תוצאות מרהיבות ושיפור מיידי בשביעות הרצון המראה החיצוני.


פעמים רבות לא עומדים הניתוחים בהבטחות שניתנו טרם ביצוע ההליך, ולעיתים אף נגרמים למטופל נזקים גופניים בגינו. במקרים אלו, רשאי האחרון להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח או המוסד הרפואי.


מה ההבדל בין הניתוחים הפלסטיים לרגילים מבחינת בית המשפט?


ההבדל המהותי בין ניתוחים פלסטיים, כמו ניתוח מתיחת פנים או ניתוח אף, לניתוחי האין ברירה כמו ניתוחי לב, הינו בהיותם לא דחופים ועשייתם מתוך רצונו של המטופל אשר במקרה זה הוא נתפס פעמים רבות ללקוח. אי לכך, חשובה הסכמתו לניתוח על כל פרטיו וסיכוניו ובתי המשפט נוטים לראות בחומרה הטעיית מטופל עקב הענקת מידע שגוי. בדומה לכל ניתוח, גם ניתוחים פלסטיים מחייבים חתימה בכתב על טופס הסכמה מדעת (כפי שעולה מחוק זכויות החולה).


טופס ההסכמה זה חייב להכיל את כל המידע הרפואי הרלבנטי לניתוח לרבות הסיכונים הכרוכים בו, סיכויי הצלחתו, תופעות הלוואי הצפויות ותקופת ההתאוששות. כמו כן, על הרופא להציג בפני המטופל שלפניו גם את החלופות האפשריות לטיפול בעניינו לרבות טיפולים שלא מעניק המוסד הרפואי בו הוא עובד.


מהו טופס ההסכמה והאם חתימה עליו הינה טענת הגנה חזקה בבית המשפט?


מכיוון שלא מדובר בהליך רפואי דחוף אשר מתבצע לאחר קביעת תאריך לביצוע מבעוד מועד, על טופס ההסכמה מדעת יחתום המטופל לא פחות מיממה טרם ביצוע ההליך. המחוקק קבע תקופה זו של אישור בטרם ביצוע הניתוח, כפרק הזמן הסביר בו יכול המטופל לבחון באופן מושכל ובלתי תלוי האם בהליך המוצג לפניו חשקה נפשו.


זאת ועוד, חתימה על טופס ההסכמה מדעת איננה הצהרה חלוטה. במידה ולא הוסברו למטופל כל הפרטים הדרושים, הושמטו סיכונים או סיכויי הצלחה, או נחתמה ההסכמה בזמן קצר לפני תחילת הניתוח, נשמטת הקרקע מתחת לתקיפות המסמך.


מבחן ה"רופא הסביר" בניתוחים פלסטיים, אימתי?


רופאים המבצעים ניתוחים פלסטיים אמורים לעמוד במבחן ה"רופא הסביר" החל מקבלת הלקוח בבדיקה הראשונה וכלה בסקירה ההיסטוריה הרפואית שלו (לרבות רגישויות או חברות בקבוצת סיכון). על הרופא לבצע בדיקה מעמיקה של גיליונו הרפואי של המטופל בו הוא מוודא כי מצבו הבריאותי של העומד לפניו מאפשר את קיום הניתוח מבלי שיהיה בכך בכדי לנטול סיכונים בלתי סבירים.


עליו להיות נאמן לספרות המקצועית, לידע בתחום ולניסיון עולם הרפואה בעניין העומד בין הצדדים ולהעמיד לנגד עיניו את מגוון האפשרויות ומקרי הקצה. במידה ופעל הרופא שלא באופן המצופה ממנו כרופא נבון וסביר, עולה פעמים רבות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית אשר יכולה לזכות הנפגע בפיצויים כספיים.


בעת ביצוע ניתוח פלסטי, ישנם תקנים ודרכי טיפול ידועות בתחומים השונים אשר מאפיינים את הטיפול. על הרופא להיות מוסמך לבצע את הניתוח שהציע, להעזר בסביבת עבודה והמכשור הרפואי המתאימים להליך המדובר. כמו כן, התיאום בינו לבין הצוות הרפואי שעובד עימו (כולל טכנאי הרנטגן, האחיות, הרופא המרדים וכו’) צריך להיות מקצועי, מוסמך ומיומן. רשלנות באחד מרשומים לעיל בזמן ביצוע הניתוח או במהלך ההתאוששות ממנו מהווה עילה לרשלנות רפואית.


אחריותו של הרופא המנתח כלפי המטופל איננה מסתיימת עת התעורר האחרון מההרדמה והועבר לחדר ההתאוששות. ניתוחים רבים מאופניים בתקופת החלמה ארוכות הדורשות מעקב רפואי צמוד ובדיקות מקיפות. על הרופא להיות אחראי כי המטופל עוקב אחר ההוראות הרפואיות, נוטל את התרופות ונמנע מפעילויות אשר עלולות להזיק לבריאותו. רשלנות רפואית במעקב צמוד אחר המטופל, מתן מרשם תרופות שגוי או אי הפנייה לבדיקות מתאימות לפי צורך, עלולים להוות עילה לתביעה.


דוגמאות לרשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים:


ניתוחי אף – לרופא המנתח קשה לבדוק כיצד יתעצב האף לאחר תקופת הריפוי. כמו כן ידועים מקרים של בליטות ושקעים באף או הפרעות נשימה.


הגדלת חזה – במידה והתרשל הרופא בהחדרת שתל הסיליקון או בבחירת גודלו עלולות להיגרם תופעות של בליטות בשד, שד נוקשה או צניחת שד.


ניתוח עפעפיים – הצטלקות לא אחידה של העפעף, הורדת יתר, מראה עין בוכייה ובמקרים נדירים עיוורון.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,