רשלנות רפואית של רופא מתמחה בביצוע ניקור מותני, האמנם?

האם רופאה מתמחה התרשלה כלפי מטופלת בכך שלא פנתה לייעוץ אצל רופא בכיר בנוגע לטיפול המתאים לאישה? האם מדובר ברשלנות רפואית בבית החולים "הדסה" בירושלים?

המנוחה התלוננה על כאבי ראש חזקים מזה חצי שנה והחלה לסבול מטשטוש ראיה או בעיה כלשהי בעיניה. בבדיקה של רופא עיניים אשר נערכה למנוחה, עלה חשד לקיומו של חור ברשתית העין. בעקבות זאת, אושפזה האחרונה בבית החולים "הדסה" עין כרם.

לאחר שנתקבלה במחלקת "עצבים" של בית החולים, התלוננה המטופלת על כאבי ראש, צלצולים באוזניים ובחילות. בדיקתו של רופא עיניים גילתה בצקת פטמות (Papilledema) ניכרת בעיניים והיא נשלחה לצילום CT ראש ועמוד שדרה (בדיקות אלה היו תקינות). בחדר המיון עלה חשד לקיומו של שיתוק חלקי קל מצד שמאל. ביום האשפוז עברה המנוחה הליך של ניקור מותני (Lumbar puncture) על ידי רופאה שהייתה בשנת התמחותה הראשונה בבית החולים.

  
במסגרת חוות דעת רפואית מטעם התביעה, טען המומחה כי התובעת סבלה ממחלה הנקראת פסוידוטומור צרברי. המומחה הוסיף כי סיבת המוות, לדעתו, הייתה צניחת גזע המוח אשר נבעה כתוצאה מהליך הניקור המותני שבוצע למנוחה. עוד נטען בחוות הדעת כי כאשר הליך ניקור מותני מבוצע במטופל הסובל מפסוידוטומור צרברי, הדבר מביא ליצירת לחץ מסוכן על גזע המוח וגורם לאיבוד הכרה עמוק, שיתוק הנשימה, ירידה בלחץ הדם, לסימנים של דקומפנסציה של גזע המוח ובסופו של דבר לתוצאה קטלנית.

טיפול הדורש ניסיון ומיומנות

נקודת המוצא לניתוח המשפטי של יסודות עוולת הרשלנות במקרה דנן הייתה כי במצבה הייחודי של המנוחה – לאור כאבי הראש של כחצי שנה עליהם ולאחר קבלת תוצאות הבדיקות –ההחלטה לטפל בה באמצעות ניקור מותני הייתה צריך להתקבל במשנה זהירות. כמו כן, על פי הממצאים העובדתיים, הליך זה הינו חודרני וכדי להחליט האם יש מקום לבצעו, נדרשים ניסיון ומיומנות.

השופטים ציינו כי במקרים בהם סובל חולה מלחץ תוך גולגולתי מוגבר, ועולה אפשרות לבצע ניקור מותני, קיימת חובה לערב נוירולוג מומחה בעניין. מומחה זה אמור לשקול את נחיצותו של טיפול זה ואת הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש בו.

"הרופאה – על אף היותה מתמחה בשלביה הראשונים במחלקה הנוירולוגית – לא מצאה לנכון לזמן מומחה שיסייע לה בקבלת ההחלטה על דרך הטיפול הראויה", נכתב בפסק הדין, "כמו כן, בית החולים לא סיפק למתמחים במחלקה תדריך או הנחיות ברורות באשר למקרים בהם יש לבצע ניקור מותני למטופלים. הדבר מגביר אף יותר את חובתה של הרופאה להיוועץ במומחה ולהציג בפניו את מצבה הרפואי של המנוחה", הוסיפו השופטים. למעשה, בהחלטתה שלא לפנות לייעוץ אצל רופא מומחה, הפרה הרופאה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי המנוחה ובכך התרשלה בתפקידה.