פיצוי לניזוק משני בעקבות רשלנות רפואית בלידה
ע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק
תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בלידה מוגשות מדי שנה לפתחן של הערכאות המשפטיות בישראל. הנזקים הקשים אשר עלולים להיגרם להורים ו/או לילדיהם בגין רשלנות בהריון ובלידה, הופכים תביעות אלה גם לתביעות בהן סכום הפיצויים אשר נפסק לטובת התובעים (עם מתן פסק דין לטובתם) יכול להיות גבוה באופן משמעותי. להלן מאמר אשר יעסוק בפיצויים בגין רשלנות בלידה, אך להורה כניזוק משני.
ראשית, יש להבין כי תביעות בגין רשלנות בלידה או בהריון מוגשות על ידי ההורים, אך בשמם של הילדים. דהיינו, התביעה מוגשת בדרך כלל בשמו של הילד וזאת בעבור ההוצאות הרפואיות, העזרה הסיעודית, הפסדי השכר בשנים האבודות וכדומה. לעיתים, ההורים יכולים לטעון לפיצויים באופן אישי מתוקף היותם ניזוקים משניים. אחד מפסקי הדין "המפורסמים" בעניין זה ניתן בע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק.
נשלחה להסתובב וחזרה עם עובר מת ברחמה
במקרה זה, בית המשפט עסק בתביעת רשלנות רפואית בטיפול באישה בהריון בשבוע ה-40. בעקבות הרשלנות הרפואית הנ"ל, נטען כי ההריון הסתיים בלידת עובר מת. ההורים הגישו תביעה בגין המקרה כנגד בית החולים והרופאים אשר טיפלו בתובעת. התובעת במקרה דנן הגיעה לבית החולים כאשר היא נמצאת בשבוע ה-40 להריונה. הלידה התעכבה והרופאים שלחו את התובעת "להסתובב" על מנת לקדם את בוא היילוד. שלוש שעות לאחר מכן, כאשר התובעת חזרה לחדר מיון יולדות, נערכה לה בדיקה לדופק עוברי ונמצא כי דופק העובר נדם. ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה - גם בשם העובר וגם בשמם כניזוקים משניים.
בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי "חרג מהנוהל הרפואי המחייב" ועל כן עסקינן ברשלנות רפואית. קביעה זו התבססה למעשה על שני ממצאים מרכזיים. ראשית, העובדה כי התובעת לא קיבלה "אישור המתנה" העידה על כך שלא הובהרה לה החובה שעליה לשוב בתוך שעתיים לבדיקה בחדר המיון (כפי שחייבו בזמנו הוראות משרד הבריאות). שנית, נקבע כי הרופאים התרשלו בהקפדה על רישום רפואי מדויק אודות זמני ההמתנה.
עוד מאמרים בנושא:
מצוקה עוברית בהריון עקב רשלנות רפואית באבחון, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית במתן גלולות למניעת הריון, מתי תוגש תביעה?
הריון מחוץ לרחם רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה - לא כל מום הוא רשלנות בהריון
תסמונת איקס שביר, רשלנות רפואית באבחון במהלך ההריון
במקרה זה, נקבע בפסק הדין, מותו של העובר נבע בשל היחנקותו מחבל הטבור שנכרך סביב צווארו. הרופאים טענו כי הרשלנות הרפואית, ככל שהייתה, לא קיימה קשר סיבתי עם מות העובר. דהיינו, ההסתובבות של האישה בחוץ לא גרמה לחבל הטבור לחנוק את העובר. מנגד, ההורים טענו כי אם האישה הייתה נשארת תחת השגחה, סביר להניח שהיה ניתן למנוע את המקרה מלכתחילה. בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי מדובר למעשה במעין "עמימות עובדתית". אי לכך, נקבע כי יש לבחון את התיעוד הרפואי אשר נערך על ידי הרופאים.
בעניין זה, בית המשפט מצא פגם בהתנהלות הרופאים אשר תיעדו באופן לקוי את המקרה וגרמו לפגיעה ביכולתה של התובעת להוכיח טענותיה. אי לכך, נקבע כי יש להעביר את נטל הראיה לפתחם של הרופאים, ועליהם להוכיח כי אכן לא התקיים הקשר הסיבתי שהיה בו כדי לקבל את התביעה. הנתבעים לא הרימו את הנטל הנ"ל והתביעה התקבלה.
ניזוק עיקרי וניזוק משני
הניזוק העיקרי במקרה דנן היה כמובן העובר אשר נפטר כתוצאה מהרשלנות הרפואית. עם זאת, הוריו של ניזוק זה היו ללא ספק ניזוקים משניים. ניזוק משני הינו ניזוק אשר נפגע כתוצאה מפגיעה באחר. במקרה דנן, התובעת טענה כי בשל קרבתה לעובר היא הייתה ניזוקה משנית. בית המשפט קבע אפוא כי יש לפסוק לאישה פיצויים בגין הנזק המשני וזאת על בסיס ראש נזק לא ממוני בגין כאב, סבל ואובדן הנאות החיים. בעניין זה, בית המשפט התייחס לארבעת התנאים הקבועים מבחינת ניזוק משני בהלכה המנחה – הלכת אלסוחה:
1. מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה.
2. הניזוק המשני התרשם מהנזק באופן ישיר.
3. בין הניזוק העיקרי לניזוק המשני הייתה מידת קרבה נכבדת במקום ובזמן.
4. לניזוק המשני נגרמה פגיעה נפשית חמורה.
בית המשפט קבע כי במקרה לבנה לוי התקיימו שלושת התנאים הראשונים אך התנאי האחרון, אשר דורש פגיעה נפשית חמורה עד כדי מחלת נפש, התקיים באופן חלקי בלבד. עם זאת, נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים גם בגין הפגיעה הנפשית "הקלה", ויש לפסוק לטובתה פיצויים בסך רבע מיליון שקלים בגין "אובדן פרי בטן".