רשלנות רפואית - מתן תרופות

מרשם תרופות שאינן נחוצות ואו במינונים שגויים, הינו תופעה נפוצה בתחום הרשלנות הרפואית. על פי נתוני משרד הבריאות מסקר שנערך בשנת 2003, כ-1,850 חולים מתים מדי שנה בישראל בעקבות רשלנות רפואית מסוג זה.

מהם הגורמים לרשלנות רפואית במתן תרופות?

מרבית הטעויות בעת רישום התרופות נובעות מחוסר היכרות של הרופא עם גיליונו של המטופל, נטילת תרופות אשר אינן תואמות רגישות בריאותית של החולה, שתי תרופות הנלקחות במקביל כאשר הן אינן יושבות בכפיפה אחת או תרופות מסוימות אשר נטילתן ע"י חולה הסובל ממחלה מסוימת עלולה להביא להחמרת מצבו.

לעיתים טעויות במרשם התרופות נובעות מאבחנה שגויה של מצבו הבריאותי של החולה או כאשר רוקחי בתי המרקחת שוגים במתן המרשם שהוגש להם על ידי המטופל. חוקרים מעריכים כי 250 מקרים מסוג זה מתרחשים בישראל מדי יום.

בין הסיבות - כתב יד לא ברור של הרופאים

סיבות נפוצות לרשלנות רפואית במתן תרופות הינן מרשמים הכתובים באופן לא ברור (כתב יד לא קריא המהווה קצר בתקשורת בין הרופא לבין הרוקח), תרופות המוגשות שלא באריזתן המקורית, עומס עבודה המוטל על הרופאים ומתן תרופות אגב חוסר ריכוז או תשומת לב.

מן הפסיקה ידועים מקרים של נטילת אנטיביוטיקה במינונים לא נכונים או מקרה שבו רופא המליץ על נטילת תרופה שנרכשה בחו"ל ולא מאושרת בישראל. במידה והוכח קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לנפגע לבין מרשם התרופה, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית בתחום התרופות הפסיכיאטריות?

תחום נוסף בו רשלנות הרפואית במתן תרופות הפכה לנפוצה עם השנים הינו תחום הרפואה הפסיכיאטרית. טיפולים במצוקות נפשיות במחלקות פסיכיאטריות ובמרפאותיהם של פסיכיאטרים פרטיים נעשים פעמים רבות אגב מתן תרופות פסיכיאטריות חזקות. תרופות אלו, כגון רטלין, פרוזאק וקלונקס, עלולות להביא לתופעות לוואי כגון התמכרות ואו החמרת מצבו הנפשי של המטופל.

ידוע כי שימוש מופרז בתרופות מסוג זה, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמצבו הפסיכיאטרי של החולה. פסיכיאטרים רבים רושמים תרופות אלו כלאחר יד ולעיתים אפילו למטופלים שהינם ילדים אשר ההשפעה שלהן עליהם מסכנת את בריאותם ועלולה להביא להתמכרות קשה.

רשלנות רפואית במתן תרופות, אימתי?

רשלנות רפואית במתן תרופות הינה עבירת פזיזות ורשלנות כעולה מסעיף 338(א) לחוק העונשין הקובע כי "העושה אחת מאלה בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה, דינו - מאסר שלוש שנים... (7) נותן טיפול רפואי או כירורגי לאדם שהתחייב לטפל בו; (8) מוכר, מספק, נותן או מפעיל תרופה או חומר מרעיל או מסוכן".

כאשר עולה החשד כי לחולה נגרם נזק בגין נטילת תרופות לא מתאימות או במינון שגוי, יכול האחרון להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המוסד הרפואי, הרופא או הרוקח. בטרם תוגש בקשה מסוג זה, על החולה להיוועץ עם רופא מומחה בתחום נשוא הפגיעה ולהמציא חוות דעת רפואית המאושרת על ידו.

בנוסף, יש להגיע לייעוץ משפטי ולהיעזר בעו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. ערך רב ישנו גם למסמכים הרפואיים העוסקים בעניין התביעה לרבות גיליונות רפואיים, תיעוד רפואי מפורט ומרשמי התרופות כולל קבלות שנתקבלו ברכישתן.