www.rashlanut-refuit.org

האם רשלנות בסרטן בגין העדר מעקב לאחר הסרת גידול ממאיר?

האם רשלנות בסרטן בגין העדר מעקב לאחר הסרת גידול ממאיר?

האם הרופאים אשר טיפלו באישה היו צריכים לדאוג למעקב הדוק יותר לאחר שהוסר נגע שני מקרקפתה, שהיה בעל יכולות ממאירות נמוכות? האם מדובר ברשלנות רפואית בסרטן? מהי אחריותו של הרופא הבודק ומהי אחריותו של הפתולוג שאיבחן את ממאירות הגידול?

 

המנוחה נבדקה אצל רופא מטעם קופת חולים כללית בשנת 1992, ואובחנה אצלה ציסטה בעור הקרקפת. הרופא אשר איבחן את הציסטה, הסיר אותה בהליך כירורגי, אך לא שלח את הנגע לבדיקה פתולוגית. שנתיים לאחר מכן נבדקה המנוחה פעם נוספת בקופת חולים, הפעם אצל רופא אחר. רופא זה אבחן הישנות של הנגע והנגע הוסר שוב בהליך כירורגי.

 

הפעם נשלח הנגע לבדיקה פתולוגית. בדיקה זו מצאה כי מדובר בגידול בעל ממאירות נמוכה אשר הוצא בשלמותו. הרופא השני כתב בתיק המרפאה, כי בשיחה עם הפתולוג, מהלך שפיר הוצא בשלומותו ויש צורך במעקב בלבד. כמו כן, נכתב על התשובה הפתולוגית כי יש להעבירה לידיעת החולה. בחלוף שנתיים נוספות, אובחן אצל המנוחה נגע נוסף אשר הפעם היה ממאיר ואלים. בתוך שנה בלבד נפטרה המנוחה ממחלת הסרטן.


בני המשפחה טענו כי הרופא הראשון התרשל בכך שהנגע לא נשלח לבדיקה פתולוגית. הרופא השני, לטענת המשפחה, התרשל בכך שלא הבהיר לפתולוג כי מדובר בנגע שני באותו המקום. כמו כן, נטען כי הרופא השני היה אמור להתייעץ עם אונקולוג ולהזמין את המנוחה למעקב. בית המשפט המחוזי בחן לעומק את טענות הצדדים, אשר קיבלו ביטוי גם בחוות דעת רפואיות מטעם בעלי הדין.

 

עוד פסקי דין בנושא:
חולה סרטן התאבד לאחר שקרא את פענוח הבדיקות שנשלח אליו בדואר
רשלנות במעקב אחר נקודת חן מסרטנת ותביעה כנגד איכילוב
רשלנות רופא משפחה באבחון סרטן בעקבות אי הפנייה לקולנוסקופיה
האם כריתת רחם במקום הקרנות, בטיפול בסרטן, היא רשלנות רפואית?
ניתוח מיותר בגין אבחון שגוי של סרטן בעמוד השדרה

 

מבחינת הרופא הראשון, בית המשפט קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית מצידו וזאת משום שהיו בידיו כל הכלים – בתור כירורג – לאבחן את הנגע כנגע מסוג אטרומה (סוג שאינו חשוד כממאיר). כמו כן, נכתב כי גם אם ברבות השנים התפתח נוהג מקובל לשלוח את כל הנגעים לבדיקה מעבדתית, נוהג זה טרם התגבש בתקופה נשוא התובענה. זאת ועוד, אבחון הנגע כאטרומה ייתר את הצורך בבדיקה מעבדתית והיה למעשה פעולה רפואית סבירה. בני המשפחה טענו כי הרופא הראשון לא צירף לגיליון הרפואי תיאור מלא של הנגע, לרבות גודלו, צבעו, ריחו וכדומה. עם זאת, השופטים לא סברו כי די בכך בכדי להפוך את נטל הראיה בגין נזק ראייתי שנגרם לתובעים.

 

הרופא השני והפתולוג לא התנהלו ברשלנות

 

בנוגע להתנהלותם של הרופא השני והפתולוג. הפתולוג העיד כי גם אם הוא היה יודע שמדובר בנגע חוזר, לא היה בכך בכדי לשנות את קביעתו ואבחנתו. עם זאת, הפתולוג הודה כי ייתכן והוא היה מייחס משקל רב יותר לשוליים הנדרשים על מנת לקבוע האם הנגע הוצא בשלמותו. בכל מקרה, הפתולוג העיד כי לא היה ממליץ המלצה אחרת זולת מה שרשם בהמלצתו – מעקב.

 

בית המשפט הציע לצדדים כי ימונה מומחה רפואי מטעמו, על מנת לבחון האם האבחנה או ההמלצה לטיפול היו יכולות להיות שונות (וברות השפעה על מצבה הבריאותי של המנוחה). שני הצדדים סירבו למהלך זה והצעתו של בית המשפט נדחתה. אי לכך, נקבע כי בהעדר חוות דעת רפואית הסותרת את עדות הפתולוג, יש לדחות את טענות בני המשפחה בנוגע לרשלנות בהמלצתו.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס, מתי תוגש תביעה?
רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן הפה, איך אפשר לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן מסוג סרקומה, מתי ניתן לקבל פיצויים?
רשלנות רפואית סרטן ריאות, מתי תוגש תביעה?
גידול סרטני בחזה רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?


השופטים הוסיפו וקיבלו את טענות הנתבעים לכך שהמנוחה זומנה לבדיקת מעקב, אליה היא לא הגיעה הלכה למעשה. עם זאת, נקבע כי הרופא השני לא פעל כנדרש על מנת להביא את תוצאות הבדיקה הפתולוגית לידיעתה של המנוחה (לדוגמא, שליחת הזמנה בכתב או ווידוא הזמנתה בשנית). בנוגע לקופת חולים, נקבע כי האחרונה התרשלה כלפי המנוחה בעניין זה (לא נקבעו נהלים מסודרים לביקורת זימונים למעקב חולים אחרי בדיקה פתולוגית).

 

חרף קביעה זו, בית המשפט דחה את התביעה. השופטים סברו כי לא התקיים קשר סיבתי בין רשלנותו של הרופא השני לבין הנזקים שנגרמו למנוחה הלכה למעשה. נקבע כי הנגע הקטלני, אשר הופיע בשנת 1996, לא היה זהה בסוגו לשני הנגעים הקודמים ולא ידוע אם חלף פרק זמן כלשהוא בין המועד בו התגלה הנגע על ידי המנוחה לבין המועד בו היה הגיעה לאבחון ובדיקה. בפסק הדין נכתב כי ייתכן והמנוחה הייתה שאננה בדבר הנגע השלישי, זאת משום שנאמר לה כי הנגע הראשון לא היה מסוכן, ולא נאמר לה דבר בנוגע לממאירות הנמוכה של הנגע השני, עם זאת, לא הוכח כי במידה והנגע היה מאובחן בזמן, ניתן היה למנוע את פטירתה המצערת של המנוחה.

 

האם הופרה חובת הדיווח?

 

בני המשפחה הוסיפו וטענו כי הרופאים הפרו כלפיהם חובה חקוקה בכך שלא דווח למנוחה על הנגע הממאיר השני. בית המשפט התייחס לטענה זו אשר נשענה על הוראות תקנות בריאות העם (דיווח ומידע מיוחד על מחלת הסרטן), התשמ"א-1982. לעניין זה, בית המשפט קבע כי הפתולוג העיד שקיים את חובת הדיווח המוטלת עליו לפי תקנות אלה, ועדותו לא נסתרה. כמו כן, כי מטרת הדיווח היא סטטיסטית ובדרך כלל דיווחים על הגידול שהתגלה בשנת 1994 היו מושמדים משום שהינם חסרי משמעות קלינית (לא מדובר בגידול הגורם למוות). כמו כן, נקבע כי ממילא משרד הבריאות לא היה מורשה להעביר את המידע שהגיע אליו למנוחה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים... 

רופא חדר המיון אשר בדק את התובע, לא ידע להשיב בבית המשפט האם עיין בתיק האשפוז או סיכום המחלה של התובע... 

האם המטופל נתן את הסכמתו המודעת לביצוע כריתת גידול בבלוטת יותרת המוח? האם במידה והיה המטופל יודע על כל הסיכונים, היה הוא מאשר את קיום ההליך הרפואי?