www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בכריתת גידול, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בכריתת גידול, מתי תוגש תביעה?

ניתוח לכריתת גידול ממאיר הוא אפשרות מועדפת לטיפול בסרטן, ואף אם הוא מתבצע בשלבים מוקדמים של המחלה, הוא עשוי להביא להחלמה מלאה. בדרך כלל מתבצעת הסרה כירורגית של הגידול לפני שהוא שלח גרורות לאזורים אחרים בגוף, לפיכך קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם ומהיר.


גידולים ממאירים מאובחנים באמצעות בדיקות CT, בדיקות שתן וצואה, צילומי רנטגן, בדיקות MRI, בדיקות דם וכדומה. ישנם מספר גידולים שבשל אופיים האלים לא ניתן לטפל בחולה בשיטה אחרת, כמו באמצעות טיפולי כימותרפיה והקרנות. ובמצב זה, הניתוח מהווה אפשרות יחידה לריפוי.


רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול סרטני יכול לבוא לידי ביטוי באבחון מאוחר של הסרטן עקב אי הפנייה לבדיקות הנחוצות למרות שישנו חשד סביר, אי מתן הסבר מפורט לחולה בנוגע לאפשרויות הטיפול העומדות בפניו, רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקה, ביצוע ניתוח ללא הסכמה מדעת, רשלנות בהרדמה, ביצוע הליך כירורגי בחוסר מיומנות, מעקב רשלני אחר החולה לאחר הניתוח ועוד.


כדי לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לנזק שנגרם לו. במקרים שבהם קיים חשד לרשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול, יש לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. עורך דין העוסק בתחום רשלנות רפואית יכול לבחון האם מדובר במקרה המצדיק הגשת תביעה לתשלום פיצויים, על ידי מינוי מומחים רפואיים אשר יוכלו להתחקות אחר הרשומה הרפואית, עוד מראשית הטיפול בקופת חולים ועד לפניה לבתי חולים ובדיקות מעבדה. 


רשלנות במעקב לאחר כריתת גידול

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורם של בני משפחתה של מנוחה אשר נפטרה לאחר הסתבכות של סרטן המעי הגס בגופה. מדובר באישה אשר סרטן המעי הגס אובחן בגופה באזור הרקטו סיגמואיד בשנת 1992.

באותה שונה נכנסה המנוחה לניתוח כדי להסיר את הגידול הסרטני. שבע שנים לאחר מכן, ובעקבות הישנות הגידול, נכנסה המנוחה לניתוח נוסף לכריתת הגידול. במסגרת ניתוח זה נאלצו הרופאים לכרות את החלחולת, הרחם והטפולות. המנוחה המשיכה לקבל טיפולי כימותרפיה אך כל ההליכים הרפואיים לא הועילו. לקראת סוף שנת 2001 נפטרה המנוחה ממחלת הסרטן.

בני משפחתה של המנוחה טענו כי בשנת 1999 התלוננה המנוחה בפני רופאת משפחה על כאבים באזור פי הטבעת. לדבריהם, הרופאים התרשלו באבחון מהיר של הישנות הגידול ועל כן לא ניתן למנוחה הטיפול הרפואי ההולם. לשיטתם של בני המשפחה, טיפול זה יכול היה להאריך באופן משמעותי את תוחלת חייה של המנוחה.

הרופאים טענו, להגנתם, כי המנוחה קיבלה את הטיפול ההולם והמיטבי במקרים כגון אלו. לתמיכה בטענותיהם הציגו הרופאים חוות דעת רפואית מטעם מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים וחוות דעת רפואית מטעם מנהל המערך האונקולוגי. בית המשפט הוסיף ומינה מומחה מטעמו.

חוות דעת סותרות של מומחים רפואיים

בפסק הדין ביכר השופט את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט חרף ניסיונותיהם של התובעים להטיל דופי אישי במומחה ולייחס לו מניעים זרים במתן חוות דעת התומכת ברופאים. בעקבות העדפת השופטת את גרסת הרופאים, וקביעתה כי לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית בסרטן, הגישו בני המשפחה ערעור לבית המשפט המחוזי. לדאבונם, הערכאה המחוזית קבעה כי יש לקבל את החלטת בית משפט השלום ולדחות את הערעור.

בהחלטתם לגבי הערעור כתבו השופטים כי המערערים לא טענו שגילוי מוקדם של הישנות הגידול הייתה מביאה לריפוייה של המנוחה. למעשה, המערערים ניסו לסמוך את טענותיהם על כך שהמעקב אחר טיפולה של המנוחה היה לקוי וגם זאת על ידי הנחה של מומחה רפואי מטעמם. המומחה הרפואי מטעם התביעה טען כי הרופאים הנתבעים התרשלו במעקב וניתן היה לגלות את הגידול הסרטני כבר באפריל 1999 (מועד התלונות בדבר הכאבים בפי הטבעת). עם זאת, במהלך חקירתו הנגדית חזר בו המומחה מטענה זו.

המערערים טענו עוד כי המנוחה סבלה מטחור רגיש ומפיסורה אך לא נערכה לא בדיקה רקטאלית. עם זאת, טענותיהם לא התקבלו בבית המשפט. השופטים בחרו לקבל בעניין זה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט אשר קבע כי בדיקה רקטאלית עם טחור טרומבוטי או פיסורה חריפה היא בדיקה מסוכנת אשר עלולה לגרום לסיבוכים קשים. 

עא (ת"א) 1700-08‏ ‏
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...