האם מסמך פנייה לחדר מיון יכול להיות ``חוות דעת רפואית``?
.jpg)
בית משפט השלום בירושלים נדרש לדון בשאלה משפטית העוסקת בקבילותה של חוות דעת רפואית שהוגשה במסגרת תביעה שעניינה רשלנות רפואית. לבית המשפט הוגשה תביעה בנוגע לרשלנות רפואית של רופאי חדר המיון בבית החולים "הדסה – הר הצופים" בירושלים, בנוגע לאבחון מחלה מאוחר של דלקת התוספתן.
התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית "קלאסית" על ידי מומחה כירורגי בתחום נשוא התובענה, והסתפק בהפניה בהולה שקיבל מרופא צבאי לשוב לחדר המיון, מקום ממנו ששוחרר מספר שעות קודם לכן, לאחר אבחנה שגויה של רופאי בית החולים.
אבחון לקוי של דלקת התוספתן בחדר המיון
התובע טען כי רופאיו התרשלו באבחון דלקת התוספתן ואי לכך, נותח הוא באיחור. לדבריו, אבחונה המאוחר של הדלקת הביא לניתוחו באיחור, דבר אשר הוביל לביצוע ניתוח גדול ומסוכן יותר. תביעתו הועמדה על סך של 50 אלף שקלים בעבור "עוגמת הנפש, אי הנוחות, והסבל", אשר היו, לטענתו, מנת חלקו כתוצאה בהתנהגותם הרשלנית של הרופאים.
התובע, אשר היה בתקופה נשוא התובענה חייל בשירות סדיר, הגיע לבית החולים "הדסה – הר הצופים" בירושלים בשעת בוקר מוקדמת ביום שבת, כאשר הוא סובל מכאבים עזים בבטנו. רופא חדר המיון ערך מספר בדיקות לתובע ואבחן אותו כסובל מכאבי בטן, קרוב לודאי גסטרואנטריטיס (דלקת במערכת העיכול).
אי לכך, הורה הרופא לתובע על שתייה מרובה, נטילת כדורים נגד כאבים, ושיחרר אותו לביתו. באותו הלילה, משגברו הכאבים, הגיע התובע למרפאה הצבאית, "שנלר" במרכז ירושלים, ושם אובחן לראשונה ע"י הרופא התורן, גניקולוג בהתמחותו, כסובל מתוספתן מודלק. הרופא הצבאי הפנה את התובע בבהילות לבית החולים וצייד אותו בהפניה אישית.
להלן נוסח ההפנייה מהרופא הצבאי לחדר המיון:
"הנ"ל בן 20, חייל בסדיר פרופיל 97. מזה מספר ימים סובל מכאבי בטן שהלילה התפזרו לכל הבטן אך בעיקר בבטן ימנית תחתונה. בבדיקה נראה סובל בטן מאד רגישה עם סימני גירוי צפקי כמו רבאונד בולט בבטן ימנית תחתונה עם אבחנה של Ae. Appendicit. הוחזר למיון ואבקש בדיקת כירורג. כמו כן לא ברור לי כיצד החייל הנ"ל משוחרר מהמיון ללא בדיקת כירורג ולא ספירת דם".
בית החולים: הפניית הרופא אינה חוות דעת רפואית ולכן יש לדחות את התביעה על הסף
התובע הציג את המסמך הנ"ל בבית המשפט, בתור "עדות רפואית", אי לכך, עורך הדין מטעם בית החולים טען בתחילת הדיון כי יש לדחות את התביעה על הסף. עורך הדין טען כי דין התביעה להידחות משום שהיא איננה נתמכת בחוות דעת כנדרש על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.
למעשה טען בא כוחו של בית החולים כי המסמך שצירף התובע מטעם הרופא הצבאי, ואשר כונה על ידו "עדות רפואית", אינה בבחינת "חוות דעת". עורך הדין ציין כי הרופא הצבאי, הינו גניקולוג במקצועו, ולא הובא כמומחה בתחום הכירורגיה או בתחום דלקת התוספתן, אלא כמי שהיה מעורב בטיפול בתובע והיפנה אותו לחדר המיון. ככזה, אין הוא יכול לשמש "עד מומחה" אובייקטיבי.
מהי ההגדרה בחוק ל"חוות דעת רפואית"?
על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי - מי שמבקש להוכיח עניין שברפואה, עליו לצרף לכתב טענותיו "תעודת רופא" או "חוות דעת של מומחה", שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971.
סעיף 24 (א) לפקודה הנ"ל קובע ש"חוות דעת או תעודת רופא ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר". אם כך, האם ניתן לראות ב"עדות הרפואית" אשר צורפה על ידי התובע לכתב התביעה כ"חוות דעת רפואית" המשמשת ראייה קבילה בבית המשפט?
השופט: "הרופא הצבאי בדק את המטופל בזמן אמת"
שופט בית משפט השלום, אשר דן בתביעה, הסכים עם עורך דינו של בית החולים בכך שהמסמך שהוגש מטעם התובע אינו "חוות דעת" במובנה הרגיל, כפי שמורגל בית המשפט לראות בתביעות מסוג זה. יחד עם זאת, השופט ציין כי התובע נבדק על ידי הגניקולוג עובר לאירוע עצמו, בעת שהתלונן על הכאבים ממש.
השופט קבע כי התובע התבסס על שתי התעודות מחדר המיון בחתימתם של הרופאים התורנים, אשר שיחררו אותו מחדר המיון והיפנו אותו להשגחה למרפאה הצבאית, ולמעשה - להשגחתו של הרופא הצבאי בעצמו. זאת ועוד, הרופא הצבאי ציין בעדותו בבית המשפט, שלאחר שאיבחן את דלקת התוספתן החריפה, בניגוד לרופאי חדר המיון, החזיר את התובע לבית החולים וסירב לקבלו להשגחה במרפאה הצבאית.
"מכתב הפנייה" צבאי - חוות דעת רפואית קבילה
השופט קבע כי למרות שהמסמך שהוגש מטעם התובע מכיל את כל הסממנים של עדות של מי שהיה שותף בהליך שקדם לאשפוזו של התובע בבית החולים, אין בכך משום פגם מהותי אשר יצדיק אי קבלתו ודחיית התובענה. השופט סבר שהמסמך מהווה לפחות משום "תעודת רופא" אשר ניתן להגישה על פי תקנה 127 לתקנות ועל פי סעיף 24 (א) לפקודת הראיות והטופס המתאים בתוספת לפקודה זו, אף אם לא כותרה בשם "תעודת רופא", אלא רק בתור "עדות רפואית".
אי לכך, קיבל השופט את עמדתו של התובע ודחה את טענותיו של עורך הדין מטעם בית החולים לדחות את התביעה על הסף.