אבחון של מחלת ריאה אינטרסטיציאלית באיחור - רשלנות רופא משפחה
האם רופא משפחה עלול להתרשל במסגרת אבחון מחלה? גמלאי אשר עבר בנמל אשדוד מגיל 16 ועד יציאתו לפנסיה מוקדמת בשנת 2005, הגיש תביעה נגד קופת חולים כללית שעילתה רשלנות רפואית באבחון מחלה. על פי כתב התביעה, התובע הגיע לקופת החולים כללית בשנת 1999, כאשר הוא סובל משיעול יבש טורדני והופנה לצילום רנטגן של החזה. בעקבות צילום זה (וצילומים רבים שנערכו במשך ארבע השנים הבאות) קיבל התובע טיפול במרחיב סימפונות.
התובע המשיך להתלונן על שיעול לילי גם בסוף שנת 2000 אך רק בינואר 2001, משהטיפול התרופתי לא הועיל, נשלח לצילום רנטגן של החזה וקיבל טיפול באינהלציה. התובע הגיע למרפאתה של רופאת המשפחה פעמיים נוספות גם בשנת 2003 והתלונן על שיעול יבש מלווה בחום. הוא הופנה לצילום רנטגן של החזה אשר הדגים התפתחות של מחלת ריאות בשתי ריאותיו של התובע וניתן לו טיפול בתרופה נגד עישון.
הרופאה מאבחנת את השיעול כתוצאה מעישון כבד
התובע הוסיף להגיע למרפאתה של רופאת המשפחה שלוש פעמים נוספות בשנת 2004. הרופאה טרם חשדה שהוא סובל ממחלה אינטרסטיציאלית, אלא הניחה שיש לו החמרה של מחלת ריאות כרונית היותו מעשן כבד. התובע הופנה רק בשנת 2004 למומחה ריאות ובעקבות בדיקות שנערכו לו, התברר שהוא סובל ממחלה אינטרסטיציאלית. טענתו בבית המשפט הייתה שצילומי הרנטגן אליהן נשלח לאורך השנים היו אמורים להדגים מחלה זו כבר בשנת 1999.
רופאת המשפחה נשאלה מדוע לא הפנתה את התובע לבדיקת ריאות כבר בשנת 1999 אחרי צילום הרנטגן הראשון. העדה השיבה כי החולה היה סטאטי ולא חשבה היא שמדובר במחלה מתקדמת. עם זאת, כאשר נשאלה כיצד יש לטפל באדם הסובל ממחלת ריאה אינטרסטיציאלית אמרה - "צריך לעשות בירור ריאות. בירור תפקודי ריאות. בירור פנאומונאלי, בירור ריאתי. להפנות אותו ל תפקודי ריאות, למרפאת ריאות, שעושים, מבצעים במרפאת ריאות על-ידי פנאומנולוג".
שלוש שנים לפני שהגיע לקופת החולים, נעשו לו בדיקות שנמצאו תקינות
הרופאה טענה כי בשנת 1996 הפנתה את התובע לבדיקת רופא ריאות בית החולים קפלן, שם ביצע האחרון בדיקת CT ובדיקת תפקודי ריאות אשר לא העלו דבר. עם זאת, הרופאה הודתה בבית המשפט כי כאשר מטופל מגיע שלוש שנים לאחר בדיקות מסוג זה כאשר ובידיו צילום רנטגן המדגים מחלת ריאה אינטרסטיציאלית, יש לשוב ולהפנותו למומחה רפואי בתחום הריאות.
לסיכום, רופאת המשפחה אשר טיפלה בתובע במועדים הרלוונטיים, הודתה בעדותה בבית המשפט, כי צילומי רנטגן של החזה שנעשו לתובע כבר בשנים 1999, 2001 ו-2003 אכן הדגימו מחלת ריאה אינטרסטיציאלית, כמצוין גם על-גבי כתבי הפענוח שצורפו לצילומים.
בית המשפט קובע - רופאת המשפחה התרשלה
דהיינו, אף לשיטתה שלה, ניתן היה לאבחן את המחלה שנים רבות קודם לאבחונה בשנת 2004, וליתן לתובע הטיפול הרפואי המתאים (לרבות הפנייתו למומחה רפואי בתחום הריאות, ביצוע בדיקת תפקודי ריאות ומתן טיפול תרופתי התואם מהלך מחלה זו).
אבחון התובע כסובל ממחלת ריאות כרונית (מחלת סימפונות) במהלך כל השנים האמורות, חרף פניות חוזרות של התובע ותלונות תכופות על שיעול וקוצר נשימה, היה שגוי וסתר סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר באותה עת.
בית המשפט קיבל את חוות הדעת הרפואית מטעם המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית המשפט ומטעם המומחה הרפואי מטעם התובע, וקבע כי נוכח הישנות הסימפטומים וההחמרה במצבו של התובע לאורך השנים, צריכה הייתה רופאת המשפחה, למצער, להפנות את התובע לבירור יסודי ומקיף יותר אצל רופא מומחה בתחום הריאות.
