רשלנות רפואית בהרדמה - רופא מרדים

הרדמה נחשבת לחלק בלתי נפרד מניתוחים והליכים רפואיים רבים. קיימים שלושה סוגי הרדמה: מקומית, אזורית וכללית. ומטרתם למנוע מהמטופל כאב בזמן ההליך הרפואי ולאחריו, למנוע תזוזה בזמן הניתוח, ולהרפות את שרירים כדי לאפשר למנתח לחתוך אותם. הליך ההרדמה מתבצע באמצעות מתן תרופות נרקוטיות, היפנוזה רפואית או דיקור, הגורמים לערפול חושים וחוסר הכרה.

הרופא המרדים אחראי על בטיחות המטופל, ועליו מוטלת ההתמודדות עם מצבי חירום המתרחשים בזמן הניתוח או לאחריו. בתום הניתוח המרדים עוצר את מתן התרופות, והמטופל חוזר לנשום בכוחות עצמו, עד שמגיע למצב הכרה מלא, ולאחר ההתאוששות, נשלח להמשך השגחה וטיפול.

התעלמות מההיסטוריה הרפואית של המטופל

על פי הפרקטיקה המקובלת, ההרדמה חייבת להתבצע על ידי רופא המומחה בהרדמה. הרופא המרדים נדרש להיפגש עם המטופל טרם ההרדמה, להסביר לו אודות הסיכונים והסיבוכים ולקבל את הסכמתו. סיבוכים רבים עלולים להיווצר במהלך הרדמה ולאחריה, כגון: סיבוכים של נתיב האוויר ומערכת הנשימה, הפרעות בקצב הלב, הפרעה בקרישת הדם, שיתוק שרירים, שבץ מוחי ודום לב שעשויים אף לגרום למוות. תפקידו של המרדים הוא למזער את הסיבוכים ולגלות מיומנות בטיפול, תוך צמצום הנזק לחולה. לשם כך הוא חייב לעבור על תיקו הרפואי של המטופל, לברר אודות ההיסטוריה הרפואית שלו ולתכנן את ההרדמה בהתאם.

רשלנות רפואית בהרדמה עלולה להיגרם כתוצאה מטעות במינון התרופות, אבחון לקוי והפעלת שיקול דעת מוטעה של הרופא המרדים התעלמות מעברו הרפואי של המטופל, תגובה אלרגית לחומרים, ציוד לא תקין או שימוש במכשור שלא נבדק כראוי וכדומה. תביעת רשלנות רפואית תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק עקב תכנון לקוי של ההרדמה, חוסר התייחסות או התעלמות ממצבו הבריאותי של החולה, אי השגחה של המרדים וכשלים במהלך הניתוח, ועוד.
 

רשלנות בהרדמה כללית במהלך ניתוח קיסרי

בתביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית בהרדמה כללית בעת ניתוח קיסרי, טענה התובעת כי במהלך הניתוח של לידת בנה הבכור, החדיר הרופא המרדים צינור הנשמה לפיה בצורה רשלנית, ולאחר הניתוח סבלה מקשיי נשימה וחשה צרידות וכאבים בעת הבליעה. מכיוון שהכאבים לא חלפו, ניגשה התובעת לבדיקת אף אוזן גרון, ואובחן כי היא כי היא סובלת מדיסלקציה של הסחוס שאחראי על תנועתיות הקול, ואף נגרם שיתוק במיתר הקול השמאלי.

התובעת טענה כי יש קשר סיבתי בין ביצוע ההרדמה לנזק שנגרם לה. ובנוסף טענה כי הרופא לא הסביר לה על הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בהרדמה, והיא לא הוחתמה על טופס הסכמה מדעת. בית המשפט קיבל את טענות התובעת, וקבע כי מדובר ברשלנות רפואית מאחר שהרופא לא נקט באמצעי זהירות, לכן חייב את בית החולים לשלם לתובעת פיצויים בסך של 295,000 שקלים.

פגיעה בעצב במהלך הרדמה אזורית

בתביעה נוספת שהוגשה בגין רשלנות רפואית בהרדמה, אושפזה התובעת בבית חולים לצורך טיפול חוץ גופי לריסוק אבנים בכליות. לשם ביצוע ההליך הרפואי, היא הורדמה באמצעות החדרת מחט ספינלית לחלל בעמוד השדרה. לטענת התובעת, המרדים פגע בעצב בעת שהחדיר את המחט ברווח הבין חולייתי שמתחת לחוליה המותנית השנייה, וכתוצאה מכך היא נפגעה ברגלה השמאלית ונותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 30%. בית המשפט קיבל את התביעה ופסק לטובת התובעת פיצויים בסך של 140,000 שקלים.