לידת תאומים כאשר אחד התאומים סובל מפיגור שכלי - האם רשלנות בלידה?

בית המשפט העליון דחה את ערעורם של הורים ובנם בגין רשלנות רפואית בלידה. מדובר בערעור אשר הוגש על ידי בני המשפחה לבית המשפט העליון, וזאת לאחר שבית המשפט המחוזי דחה את התביעה המקורית. הפרשה עוסקת בלידת תאומים בבית החולים משגב לד"ך בירושלים בשנת 1999. התובעת, אשר הייתה בהריון עם תאומים (התובע ואחיו), הגיע לבית החולים לאחר שאובחן כי אחד התאומים נמצא במצב ראש (מוכן ללידה) ואילו אחיו נמצא במצב רוחבי.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית תאומים, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות בלידת תאומים?

הרופאים ביצעו את הלידה בלידה נרתיקית (רגילה) כאשר התאום הראשון יוצא "באופן חלק" ואילו על מנת לחלץ את אחיו היה צורך להפוך אותו וליילד אותו בדרך של לידת מלקחיים. כתוצאה מהלידה המורכבת, טענו ההורים, סובל כיום התאום השני מפיגור שכלי. האם היה על הרופאים ליידע את ההורים לגבי האפשרות של ייולד השניים בניתוח קיסרי?

בית המשפט המחוזי בחן את חוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניו, ואת החומר הרלבנטי למחלוקת. בפסק הדין במחוזי התקבלה טענת הרופאים כי לידת תאומים כאשר אחד מהעוברים נמצא במצב רוחבי, בדרך של לידה רגילה, היוותה את הפרקטיקה הרפואית ה"יותר מקובלת". בית המשפט המחוזי לא התעלם מכך שהייתה אפשרות – שאינה זניחה – לבצע את הלידה בניתוח קיסרי, ולו רק את לידת התאום השני. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי אף עמד על הסיכונים ה"מהותיים" לאם ולעובר בביצוע לידה רגילה ו"היפוך פנימי".

עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענות ההורים בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. בפסק הדין נכתב כי האם לא הוכיחה שאם היא הייתה יודעת על האפשרות של ניתוח קיסרי, היא הייתה בוחרת באפשרות זו. שנית, במקרים בהם עמדתו של הרופא המטפל עומדת בפרקטיקה הרפואית המקובלת, סביר להניח שהמטופלת הייתה הולכת עם החלטתו של הרופא. זאת ועוד, המערערים לא השכילו להוכיח כי הנזק אשר נגרם לבנם לא היה מתרחש גם בניתוח קיסרי.

40,000 שקלים בגין הפרת חובת הגילוי

בית המשפט המחוזי לא הוציא את ההורים "בידיים ריקות". נקבע כי העובדה שלא נמסרו להם פרטים בנוגע לאפשרות ביצוע הלידה בהליך קיסרי, עולה כדי רשלנות רפואית מבחינת הפרת סעיף 13 לחוק זכויות החולה. אי לכך, נקבע כי בית החולים והרופא המיילד ישלמו למערערים פיצויים בסך של כ-40,000 שקלים. 

בית המשפט העליון, אשר לפתחו הונח הערעור, דחה אף הוא את טענות המערערים. בפסק הדין בעליון נכתב כי יש לדחות את התביעה מחמת מספר טעמים. ראשית, היעדר קונצנזוס – או היעדר הסכמה מקיר לקיר – שיש לבצע אך ורק לידה נרתיקית בנסיבות הלידה מושא הערעור. שנית, קיומם של סיכונים "מהותיים" הכרוכים בבחירה בלידה נרתיקית. שלישית, מתוך שיקולי מדיניות משפטית כגון החשש מפני פטרנליזם רפואי.