רשלנות רפואית בלידה
אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני בעניין רשלנות רפואית בלידה. המידע כולל מאמרים, מדריכים , דוגמאות, פסקי דין וכדומה...
מהי רשלנות רפואית בלידה? כיצד מאבחנים רשלנות רפואית בלידה? מהם הפיצויים אשר נפסקים בגין רשלנות במהלך לידה?
תביעות בעקבות רשלנות רפואית בלידה או בהריון הינן תביעות בעלות אופי שונה השלובות זו בזו. עניינה של רשלנות רפואית בלידה מתמקד בעיקר בהליך הלידה עצמו ובהחלטות אשר נלקחות על ידי הרופאים במהלכה (כגון ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית, לידה מוקדמת, לידות עכוז וכו') או לאחריה (לדוגמא, מעקב אחר פגים).
מהו הקשר בין תביעת רשלנות רפואית בלידה לבין חוק ההתיישנות?
תביעות רשלנות רפואית בלידה הינן ייחודיות גם בנוגע לסוגיית ההתיישנות. בניגוד לתביעות נזיקין "רגילות", אשר צריכות להיות מוגשות בתוך שבע שנים ממועד היווצרות העילה, תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה "נהנות" מתקופת התיישנות ארוכה יותר. הסיבה לכך היא כי על פי רוב התביעה מוגשת בשמו של התינוק/הילד ובגין הנזקים אשר נגרמו לו. אי לכך, והיות ואישיותו המשפטית של הקטין לא תתגבש עד הגעתו לבגרות, תקופת ההתיישנות נמנית החל מגיל 18. דהיינו, הוא רשאי להגיש את התביעה כנגד הרופאים אשר ערכו את לידתו עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18).
רשלנות בלידה מזכה בפיצויים גבוהים, מדוע?
מאפיין נוסף של תביעות בגין רשלנות רפואית בעת הלידה הינו גובה הפיצויים. בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים בגין רשלנות רפואית בלידה וזאת משום שבכוונתם לפצות התובע כנגד תוחלת חיים שלמה אשר נפגמה שלא באשמתו. לדוגמא, אדם אשר עקב רשלנות רפואית בלידתו נותר משותק בכל גופו, זכאי לפיצויים כספיים אשר יכלכלוהו לאורך כל חייו. מכיוון שמדובר בד"כ בסכומים גבוהים ביותר, לעיתים על סך מיליוני שקלים, חברות ביטוח רבות מעדיפות להגיע לפשרה במידה ועומדת כנגדן תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה.
חשיבות המסמכים הרפואיים
המסמכים הרפואיים במהלך הלידה וטרום הלידה הינם בעלי ערך רב בעת הגשת תביעת רשלנות. עם זאת, העדר רשומה רפואית אינו מביא בהכרח לדחיית התביעה על הסף. בית המשפט מכיר בחוסר יכולתם של תובעים להחזיק בכל המסמכים הדרושים. כמו כן, מוטל על המוסד הרפואי לשמור את המסמכים הרלבנטיים לגבי הלידות הנערכות בין כתליו. אי לכך, במקרים בהם קיים מחסור ברשומות הרפואיות, המחדל ירבוץ לפתחו של המוסד הרפואי. הדבר יכול להביא להיפוך נטל הראיה.
הכלל בתביעות נזיקין הינו פשוט - "המוציא מחברו, עליו הראיה". דהיינו, במידה ופלוני תובע את אלמוני בגין נזקים שנגרמו לו, עליו להוכיח שאלמוני אחראי לנזקים אלה. כאשר מדובר בתביעת רשלנות בלידה, המסמכים הרפואיים מהלידה הם הדרך המרכזית להוכיח רשלנות. היות ומדובר במסמכים אשר מוטל על הרופאים לערוך, מחסור בהם יעמוד לרופאים לרועץ. במקרים אלה, בית המשפט יוכל להפוך את נטל הראיה ולקבוע כי הרופאים יהיו אלה אשר יצטרכו להוכיח העדר רשלנות. מיותר לציין כי מדובר בנטל אשר איננו פשוט כלל.
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה
-
אי נוכחותו של רופא בזמן המצריך נוכחות מסוג זה.
-
התעלמות מבעיות עובריות הצצות על צג המוניטור לפני הלידה או במהלכה.
-
החלטה על ויתור אופציית ניתוח קיסרי במידה ויש צורך בכך.
-
התרשלות בעת ביצוע לידת מלקחיים או וואקום.
-
אי הפנייה לבדיקות רלבנטיות או התייחסות רשלנית לתוצאותיהן.
-
רשלנות רפואית בזירוז או עיכוב לידה.
-
אי-אבחון או פענוח שגוי של הבדיקות המקדימות (אולטרסאונד, דיקור מי שפיר).
מהי רשלנות רפואית בזירוז הלידה?
לא תמיד מחכים הרופאים והאישה לזמן הטבעי על מנת לבצע את הלידה. לעיתים, עולה צורך רפואי (מסיבות הקשורות בעובר או באם) לקדם את בוא הלידה ומתחיל תהליך מלאכותי של זירוזה. בין הסיבות הנפוצות לזירוז הלידה ניתן למצוא חריגה מעבר לשבוע ה-42, לידה אשר כבר החלה אך מתקדמת באיטיות המסכנת את חיי האם או העובר וכדומה. החלטה על זירוז לידה איננה עניין של מה בכך. ברור אפוא כי החלטה שגויה על זירוז לידה, אשר מתקבלת ללא הצדקה רפואית ברורה, או בחירת תהליך זירוז אשר אינו מתאים למצבה הבריאותי של היולדת, יכולים להוות בסיס לרשלנות רפואית. זאת ועוד, גם מינון החומרים המזרזים אשר משפיעים באופן ישיר על מועד הצירים, התפתחותם ועוצמתם, עלול להיות שגוי ולהסב נזקים לאישה ולעובר. בעת זירוז לידה, על היולדת להיות תחת השגחה צמודה של הצוות הרפואי - הרופאים אמורים להיות קשובים לכל התפתחות של מצוקה עוברית או התדרדרות במצבה הבריאותי של האישה.
רשלנות בעת לידת מלקחיים או וואקום, אימתי?
פעמים רבות, כאשר יולדת סובלת ממחלת לב או ריאות, או במידה וקיימת מצוקה עוברית אשר דורשת הוצאת היילוד מן הרחם בהקדם, מחליטים הרופאים והאישה על ביצוע לידת וואקום או מלקחיים. ביצוע רשלני של לידה מסוג זה, עלול לפגוע בגולגולתו של היילוד עד כדי שבירתה. כמו כן, רשלנות רפואית בלידה מכשירנית חושפת את העובר לסיכונים לעצבי הפנים, דימומים תוך מוחיים, שיתוק מוחין או היווצרות פיגור. היולדת אף היא נמצאת בסכנה שכן רשלנותו של רופא בלידת מכשירים עלולה לגרום לה לדלקות בשלפוחית השתן, קרעים בנרתיק, קרעים בצוואר הרחם, פגיעה בשרירי צוואר האגן או שטפי דם תת עוריים. במקרים בהם לידה מכשרינית בוצעה ברשלנות, וכתוצאה מכך נגרמו לאישה או לילד נזקים, ניתן לבחון הגשת תביעה בגין כך.
פיצויים בגין שיתוק מוחין
הפיצויים הגבוהים ביותר הנפסקים בתביעות בגין רשלנות רפואית בלידה, נפסקים כאשר הרך הנולד סובל מנזקים קוגניטיביים ופיסיים בלתי הפיכים. לדוגמא, שיתוק מוחין. שיתוק מוחין הינו חבלה מוחית אשר עלולה להיגרם במהלך ההריון, במהלך הלידה עצמה או בתקופת הינקות הראשונית. מדובר בתופעה אשר מתגלה אצל אחד מכל 500 תינוקות וכ-10% מן המקרים נובעים עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה או ההריון.
ילדים אשר סובלים משיתוק מוחין עלולים לחוות סימפטומים קשים של כשלים בתנועה, בעיות בחושי הראייה והשמיעה, קשיים בדיבור, קשיים בהליכה, כשלים במערכת העצבית ואף התפתחות מינית מוקדמת מן הצפוי. בנוסף, קיימים סיכונים של התפתחות אפילפסיה ובעיות פסיכולוגיות – החל מקשיי למידה ועד לבעיות התנהגות קשות. במקרים בהם הילד סובל משיתוק מוחין בגין רשלנות במעקב ההריון או במהלך הלידה, קיימת בהחלט עילה להגשת תביעה בגין כך כנגד הרופאים ובית החולים.
גם האם בסכנה
לידה הינה הליך רפואי מורכב אשר מעמיד בסכנה של ממש גם את האם היולדת. לדוגמא, חלק בלתי נפרד מתהליך הלידה הינו הוצאת שארית השיליה. הרופאים בחדרי הלידה מזכירים לא אחת כי האמירה "מזל טוב" איננה מסתיימת עם הוצאת היילוד אלא עם הוצאת השיליה. רשלנות רפואית בהוצאה המוחלטת של השיליה עלולה לגרום לפגיעה כרונית ובלתי הפיכה ביכולתה של האישה להרות בעתיד, כמו כן היא השארתה מסכנת את חייה ויכולה להביא לעליית חום ותסמינים נוספים. במילים אחרות, רשלנות רפואית בזמן הלידה איננה עוסקת בתינוק גרידא אלא גם ביולדת (שכן מדובר בניתוח לכל דבר ועניין אשר טומן בחובו סיכונים ברורים). גם במקרים של לידת מלקחיים וניתוחים קיסריים נמצאת האם בסכנה שכן מדובר בהליכים רפואיים מורכבים כאשר הגוף נמצא במצב טראומתי. במקרים בהם נגרמים לאם נזקים בגין רשלנות רפואית בלידה, ניתן בהחלט לבחון אפשרות של הגשת תביעה כנגד הגורמים האחראיים.