רשלנות רפואית לוקמיה, מתי תוגש תביעה בגין אבחון וטיפול לקוי בסרטן הדם?
רשלנות באבחון גידולים ומחלות סרטניות היא אחת הסיבות הנפוצות להגשת תביעות במסגרת רשלנות רפואית בבתי המשפט בארץ מדי שנה. מחלת הסרטן היא מחלה ממאירה אשר בשלביה הראשונים ניתנת לטיפול ובשלב מסוים עלולה להיות חשוכת מרפא ואף להוביל למוות.
אי לכך, חשיבות גדולה ישנה לסוגית אבחון המחלה במקרים של גידולים סרטניים. כמו כן, רשלנות רפואית במחלת הסרטן, עלולה להיות גם במסגרת הטיפולים לאחר אבחון המחלה, בין אם בצורה של השתלת מח עצם, טיפולים כימותרפיים רשלניים ועוד ובין אם בתקופת ההתאוששות ולאחריה.
מהו סרטן הדם?
סרטן הדם המכונה לוקמיה, הוא קבוצת מחלות אשר מאופיינות בשיבוש בתהליך היווצרות תאי הדם הלבנים במח העצם. הסימן הבולט ביותר להתפתחות סרטן הדם הוא כמות בלתי סבירה של תאי דם לבנים במח העצם. הלוקמיה מתחלקת לשני סוגים עיקריים – לוקמיה כרונית שבה התאים הסרטניים מתפקדים עדיין באופן תקין ושלב זה אינו מלווה בסימפטומים או תסמינים מחשידים. ולוקמיה אקוטית שבה תאי הדם הלבנים מתרבים בקצב מהיר, משנים צורתם ומתנהגים באופן לא תקין.
רשלנות רפואית באבחון לוקמיה
רשלנות רפואית באבחון סרטן הדם יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון של רופא המשפחה, בבדיקות אשר נערכות במסגרת טיפולים אצל גורמים מקצועיים ובפגישות עם אונקולוג או המטולוג. תביעות רשלנות רפואית בעילת אבחון לקוי של סרטן הדם מתבטאות על פי באבחון מאוחר של המחלה, כאשר היא כבר מתפשטת בגוף וגורמת נזקים רפואיים בלתי הפיכים לרקמות השונות.
למחלת הלוקמיה מספר תסמינים נפוצים כגון חום והזעת לילה, דימומים והופעת פצעים, זיהומים בתדירות גבוהה, טחול מוגדל הגורם לכאבי בטן ונפיחות, חולשה כללית ועייפות, ירידה דרסטית במשקל, כאבי ראש כרוניים, כאבי מרפקים ועצמות והופעת כתמים אדומים מתחת לעור. חולים הסובלים מלוקמיה אקוטית הם מטופלים "ברורים" יותר, שכן מחלה זו מאופיינת בהתדרדרות בריאותית מהירה הכוללת אובדן שליטה על השרירים, בלבול, נפיחות באשכים ועוד. לוקמיה אקוטית ידועה כמחלה המפריעה גם לפעילות מערכת העיכול, הנשימה והכליות.
איך לאבחן לוקמיה?
רופאים אשר מתרשלים לבחון לעומק את סיכויי של התפתחותה של לוקמיה, במידה והמטופל שלפניהם מלין על אחד מהסימפטומים הללו, עלולים למצוא עצמם על ספסל הנאשמים בבית המשפט. הרופא אשר ניצב מול מטופל הסובל מאחד מהתסמינים או יותר, דבר אשר גם יכול להעיד על זיהום, למשל, חייב לבחון את עברו הרפואי של החולה ולהפנותו לבדיקות המתאימות.
הדרכים לאבחון לוקמיה הם: בדיקת דם וספירת תאי הדם הלבנים, בדיקה גופנית של נפיחות בלוטות הנימפה, נטילת תאי מח עצם מאחת העצמות הגדולות בגוף באמצעות ביופסיה ובחינתם על ידי פתולוג, צילום רנטגן של אזור בית החזה, דיקור עמוד השדרה – בדיקת נוזל עמוד השדרה באמצעות איסוף דגימות על ידי שימוש במחט ארוכה ודקה.
הגשת תביעה בגין אבחון וטיפול לקוי בלוקמיה
כאשר נגרם נזק לחולה כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולתבוע פיצויים מהגורם שטיפל בחולה וגרם לנזק משמעותי וחמור, כגון: רופא משפחה, רופא מומחה, מנתח, מרדים, אחות, רוקח וכדומה. כמו כן ניתן לתבוע את המוסד הרפואי שבו אותו מטפל מועסק כמו בית חולים, קופת חולים וכדומה. גם פגיעה בזכות של החולה לאוטונומיה מהווה ראש נזק אשר יכול לזכות את התובע בפיצוי, גם אם לא נגרם נזק גופני כתוצאה מכך.
כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בלוקמיה יש לפנות אל מומחה רפואי כדי שיעריך באמצעות חוות דעת מקצועית האם קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין הפרת חובת הזהירות של הגורם המטפל. אם נמצא קשר סיבתי יש לפנות אל עורך דין העוסק בתביעות רשלנות רפואית, כדי לברר מהם סיכויי התביעה והאם יש מקום לתבוע פיצויים בגין עוולת הרשלנות. לאחר איסוף המידע, החומר הרפואי וחוות הדעת מהמומחה, יעריך עורך הדין האם יש עילה להגשת תביעה, האם ניתן להגיע להסדר פשרה או האם אין מקום לדרוש פיצויים.
השלב הראשון בהכנת תביעת פיצויים הוא איסוף החומר הרפואי הרלוונטי, מהרופא ומהמוסד הרפואי שטיפל בתובע. חוק זכויות החולה קובע כי הגורם המטפל חייב לתעד ברשומה הרפואית את מהלך הטיפול בחולה, כאשר המטופל רשאי לקבל העתק ומידע מהרשומה.
בשלב הבא יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה רפואי בתחום שלגביו נטענת הרשלנות. במקרים מסוימים יכול בית המשפט לפטור את התובע מלצרף חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו. לאחר הצגת החומר הרפואי נדרש התובע להוכיח בסיוע עורך דינו כי נגרם לו נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע וכי הפרת חובת הזהירות על ידי הנתבע גרמה לו נזק באמצעות קיומו של קשר סיבתי. כלומר, עליו להוכיח שהנזק לא היה נגרם לולא הנתבע לא היה נוהג כפי שנהג.
