האם רשלנות רפואית בניתוח קיסרי בגין כריתת רחם?

ת"א 3463-06-08
תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה נדחתה בבית המשפט השלום בתל אביב, וזאת לאחר שנקבע כי הרופאים נאלצו לכרות את רחמה את התובעת במהלך ניתוח קיסרי על מנת להציל את חייה. כמו כן, נקבע כי העובדה שהרחם נכרת ללא הסכמה מדעת מצד היולדת, שהייתה שרויה בהרדמה מלאה, לא עלתה כדי רשלנות. מדובר באישה אשר הייתה בשבוע ה-31 להריונה והובהלה לבית החולים הלל יפה בחדרה בגין דימום. הרופאים אבחנו כי מצבה של האישה חייב ניתוח קיסרי דחוף וזאת על מנת לחלץ במהרה את העובר מהרחם. עם זאת, גם לאחר חילוצו של היילוד, הדימום העז לא פסק. הצוות הרפואי קיבל החלטה לכרות את רחמה של האישה, וזאת כאשר היא הייתה נתונה עדיין תחת הרדמה מלאה.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קיסרי שלא לצורך, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית – ניתוח קיסרי
האישה ובעלה הגישו כנגד בית החולים ומשרד הבריאות תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי. לטענתם, הרופאים לא יידעו אותם בנוגע לסכנה שבניתוח בדמות כריתת הרחם ועל כן מדובר בהליך שבוצע ללא מתן הסכמה מדעת. כמו כן, נטען כי הרופאים לא אבחנו שהסיבה לדימום הייתה קרע ברחם וכריתת הרחם הייתה יכולה להימנע באם הקרע היה נתפר בזמן. התביעה הוגשה על סך של כ-800,000 שקלים בגין העדר הסכמה מדעת, רשלנות רפואית בטיפול ופגיעה באוטונומיה.
כריתת הרחם הייתה לשם הצלת חיים
כאמור, בית המשפט דחה את התביעה. השופט, חננאל שרעבי, קיבל את טענות משרד הבריאות לכך שכריתת הרחם הייתה למעשה מהלך רפואי שהציל את חיי היולדת. נקבע כי הנתבעים הוכיחו שהסיבה לדימום הייתה שליה נעוצה אשר פגעה בדופן הרחם, ולא קרע ברחם. אי לכך, השופט קבע כי לא הייתה ברירה אלא לכרות את הרחם בעת הניתוח. באשר להסכמה מדעת, בית המשפט קבע כי היולדת חתמה לפני הניתוח הקיסרי על טופס ובמסגרתו הובהר לה כי מדובר בהליך רפואי הטומן בחובו סיכונים כגון פגיעה ברחם. כמו כן, הרופאים הסבירו כי הם יידעו את הבעל בנוגע לכריתת הרחם והוא נתן את הסכמתו למהלך.
עוד פסקי דין בנושא:
מחט נותרה במהלך ניתוח קיסרי בבטנה של המטופלת
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק?
האם הצוות הרפואי התמהמה בהחלטה לביצוע ניתוח קיסרי?
האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?
קשירת חצוצרות בניתוח קיסרי ורשלנות רפואית מבחינת אי הסכמה מדעת
בפסק הדין נקבע כי "כריתת רחם לשם עצירת דימום, כאשר נשקפת סכנה לחייה של היולדת, הינה פעולה רפואית סבירה, מקובלת וראויה. למעשה, כריתת הרחם אפשרה את הצלת חייה של האישה ושל היילוד. דהיינו, לא מדובר ברשלנות רפואית". שרעבי התייחס גם לחתימתה של התובעת על טופס ההסכמה מדעת וקבע כי "למרות שחתימה זו לא העידה על כך שהאישה קראה את הטופס והבינה את כל סעיפיו, הייתה בכך הסכמה לכאורה". יתרה מזאת, השופט קבע כי היות והיולדת הייתה נתונה תחת הרדמה מלאה, היה ניתן לראות בהסכמתו של בעלה כהסכמה מדעת בשמה.
"בנסיבות המקרה דנן ודחיפותו, ולנוכח חריגותו של סיכון כריתת הרחם אצל התובעת, אינני סבור כי הייתה חובה על הצוות הרפואי שטיפל ביולדת להסביר לאחרונה ברחל בתך הקטנה כי אחד מסיכוני הניתוח הקיסרי הוא סיבוך שעלול להוביל לכריתת רחם. די שיסבירו לה באופן כללי, כפי שאכן נעשה", נכתב בפסק הדין.