זריקת הרדמה בטיפול שיניים גרמה לנזק בעצב בפנים - 80,000 ש``ח פיצויים

ת"א 7715-08

טיפולי שיניים הינם טיפולים אשר אין איש אשר אוהב לעבור אותם. כל טיפול בפה דורש בדרך כלל זריקת הרדמה לא נעימה. על פי רוב, זריקות ההרדמה מסתיימות ללא פגע. עם זאת, לעיתים, עלולים להיגרם למטופל נזקים בעקבות זריקת ההרדמה. במקרים נדירים, הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט פסק פיצויים בסך 80,000 שקלים לאדם שנפגע בזריקת הרדמה שניתנה לפני טיפול בשבר בשן.

התובע הגיע לטיפול שיניים בעקבות שבר בשן. הרופא הסביר לאחרון כי הטיפול הדרוש במקרה זה הינו סתימה בשן המדוברת. המטופל טען כי הוא קיבל הסבר על החומר בו תבוצע הסתימה אך לא ניתן לו כל הסבר נוסף. כמו כן, הוא טען כי כאשר הרופא התקרב לפיו עם המזרק בידו, צלצל הטלפון של האחרון והוא השיב לשיחה תוך כדי שהוא מבצע את הזריקה. התובע טען כי לאחר הטיפול ההרדמה לא חלפה, וזאת במשך שעות ארוכות. אי לכך, הוא חזר לרופא בבוקר שלמחרת וזה הפנה אותו לבית החולים רמב"ם. שם, אובחן כי הוא סובל מפגיעה צמיתה.

לא מדובר ברשלנות

בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי לא נפלה רשלנות במתן הזריקה במקרה דנן. ראשית יצוין כי התובע לא הוכיח שהנתבע דיבר בטלפון בזמן שהוא ביצע את הזריקה ובית המשפט קיבל בעניין זה את עדותו המהימנה של הרופא. כמו כן, בית המשפט קבע כי לאור חוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפניו, ולאור עדותו המהימנה של הרופא, הוכח כי הזריקה בוצעה באופן ראוי ועל פי הפרקטיקה הנהוגה במקרים כגון דא.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בנפילת מקדח לפה המטופל בטיפול שיניים, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?

התובע טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין ביצוע ההליך בהעדר הסכמה מדעת. לטענתו, הרופא לא הציע לו "אלטרנטיבות טיפוליות פחות מסוכנות" ו"לא הוסבר לו כי ישנם סיכונים בעת מתן זריקה באופן זה". המומחה מטעם התובע טען כי אכן היה על הרופא להציע למטופל טכניקות נוספות. בית המשפט קיבל בעניין זה את שיטתם של הרופא הנתבע (רופא שיניים בעל ניסיון רב), והמומחה מטעמו. נקבע כי האלטרנטיבות אשר הוצעו על ידי מומחה התביעה היו "לא ריאליות ולא מקובלות בטיפול שנדרש במקרה דנן". לעניין זה, הודגש כי המומחה מטעם התובע לא היה רופא שיניים אלא נוירוכירורג. דהיינו, מדובר במומחה אשר שטח התמחותו איננו שטח התמחותם של הנתבע והעד מטעמו.

באשר לסיכוני ההרדמה, בית המשפט ציין כי בעניין זה הוכח שהנתבע לא העניק למטופל את מלוא המידע. הרופא ניסה לטעון כי לא מדובר ברשלנות בטיפול שיניים. לדבריו, "כשלוקחים אדם לטיפול, נוהגים להסביר לו מראש את הסיכונים והסיבוכים האפשריים הסבירים לאותו טיפול. למשל, כשעוקרים שן בינה תחתונה הסמוכה לתעלת העצב, מיידעים את המתרפא מראש שיש סכנה לפגיעה בעצב הזה. כשנותנים הרדמה מקומית למישהו, אנו לא מיידעים אותו שיש סבירות אפסית וקלושה לפגיעה בעצב הלסת או בעצב הלשון כתוצאה מההרדמה. לא יידענו בעבר וגם היום אנו לא מיידעים". בית המשפט בחן את דבריו אלה וקבע כי מדובר בהפרת חובת הגילוי הקבועה בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.

לא התקיים קשר סיבתי

השופטת ציינה כי אם הרופא יידע את המטופל בדבר נזק זמני אשר עלול להיגרם לו כתוצאה מהטיפול, יידוע האחרון גם בגין נזקים נוספים לא היה מכביד על הרופא ו/או גוזל ממנו משאבים גדולים יתר על המידה. קל וחומר במקרים בהם אדם אשר מגיע לסתום חור בשן מוצא עצמו סובל מנזק נוירולוגי בלתי הפיך אשר גרם לפגיעה של ממש בשלמות גופו ובבריאותו.

עוד פסקי דין בנושא:
קשישה השוהה בבית אבות קיבלה טיפול שיניים רשלני
תביעה נגד רופאת שיניים עקב רשלנות בטיפול אורתודנטי
האם מטופל שעבר טיפול שיניים רשלני זכאי לפיצויים?
רשלנות ברפואת שיניים: הרופא התקין כתרים רופפים שאינם זהים
במהלך טיפול שורש רופא שיניים גרם לנקב בשורש השן

זאת ועוד, השופטת הדגישה כי הטיפול במקרה דנן לא היה טיפול דחוף והתובע לא ביצע טיפול כאמור מעולם. אי לכך, נקבע כי היה מקום להרחיב את ההסבר המדובר, טרם תחילת הטיפול. "לסיכום, מתן טיפול רפואי הכרוך בהרדמה מקומית, מחייב גילוי של מידע רלבנטי לקבלת החלטה מושכלת של המטופל לרבות הסיכונים הכרוכים בקבלת הזריקה ומשלא ניתן, אני קובעת כי הנתבע הפר את חובת הגילוי שבדין ובכך התרשל", נקבע בפסק הדין.

עם זאת, בית המשפט קבע כי למרות שהופרה חובת הגילוי, ולמרות שמדובר ברשלנות, תביעת נזיקין מכוח עוולה זו דורשת גם הוכחה של קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. במקרה דנן, לא הוכח קשר סיבתי כאמור. דהיינו, ניתן היה להסיק כי התובע היה מבקש לעבור את הטיפול גם לו היה יודע על הסיכוי הקטן לנזק המדובר. אולם, לאור מצבו המיוחד של התובע (אשר לא זכה לפירוט בפסק הדין מפאת צניעותו), נקבע כי ניתן לפסוק לאחרון פיצויים בשל נזקיו בגין הפגיעה באוטונומיה שלו (לאור מתן טיפול מבלי קבלת הסכמה מדעת כחוק). בית המשפט פסק לאחרון פיצויים בסך 80,000 שקלים.