רופא שיניים העניק טיפול שורש מבלי להסתמך על צילום סביר

האם רופא אשר ביצע טיפול שורש בשן סמוכה, מבלי להיעזר בצילום רנטגן כנדרש, התנהל תוך רשלנות רפואית? האם מדובר במקרה נוסף של רשלנות של רופא שיניים והאם ייפסקו לטובת המטופלת שנפגעה פיצויים? סוגיות אלו עמדו במרכזה של תביעה כנגד רופא שיניים. התובעת, צעירה בת 36, הגיעה לטיפול במרפאתו של הנתבע בדצמבר 1999.

בכתב התביעה ציינה התובעת כי היא התייצבה במרפאה לאחר תיאום תור לבדיקה, וזאת בעקבות הפניה של רופא אשר טיפל בה. לטענתה, היא סיפרה לנתבע כי הופנתה אליו בכדי לברר כאבים מתמשכים בשן מספר 22, בה בוצעה סתימה מספר ימים קודם לכן. התובעת טענה כי הנתבע ניגש לטיפול בצורה ישירה, וזאת מבלי לערוך לה צילומים מקדימים רלבנטיים. לטענתה, לאחר הטיפול, וכאשר ההרדמה פגה, היא הבינה שהנתבע ביצע למעשה טיפול שורש בשן הסמוכה, ולא בשן המדוברת. התובעת הלינה כי היא פנתה לנתבע בעניין זה, ונענתה בתשובות מתחמקות. כמו כן, היא הוסיפה כי כתוצאה מהטיפול בשן הלא נכונה היא הזדקקה לטיפול במשככי כאבים, נאלצה לאכול מזון נוזלי במשך זמן ממושך, שן קדמית סמוכה השחירה והיא נאלצה לעבור הלבנת שן.

עוד פסקי דין בנושא:
קשישה השוהה בבית אבות קיבלה טיפול שיניים רשלני
תביעה נגד רופאת שיניים עקב רשלנות בטיפול אורתודנטי
האם מטופל שעבר טיפול שיניים רשלני זכאי לפיצויים?
רשלנות ברפואת שיניים: הרופא התקין כתרים רופפים שאינם זהים
במהלך טיפול שורש רופא שיניים גרם לנקב בשורש השן

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מטעם מומחה לטיפולי שורש. על פי בדיקה שערך המומחה באוקטובר 2006, שן 22 הינה שן אשר איננה זקוקה לטיפול שורש. בנוגע לטיפול שניתן לתובעת בשן מספר 21, המומחה קבע כי לאור העדר הממצאים הקלינים הרלבנטיים, לרבות צילום רנטגן אבחנתי, ייתכן והטיפול שניתן בשן זו לא היה נחוץ. הנתבע טען, להגנתו, כי הטיפול בשן מספר 21 בוצע לתובעת על יסוד הפניה שהתבססה על בדיקה קלינית, ועל יסוד ממצאים בהם עיין עובר למתן הטיפול. בנוגע להשחרת השן, הנתבע טען כי התובעת יכולה הייתה להגיע לטיפולים במועד מוקדם יותר, ולמנוע את השחרת השן.

העדר רשומה רפואית?

התובעת טענה כי נגרם לה נזק ראייתי וזאת משום שהנתבע לא ניהלך רשומה רפואית מפורטת ומלאה, כמתחייב ממנו לפי חוק זכויות החולה. סעיף 17 א' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 קובע כי:"מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית. כמו כן, הרשומה הרפואית אמורה לכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל ומידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול".

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הנספח אשר צורף לתצהיר הנתבע לא הכיל את הפרטים המנויים בחוק. זאת ועוד, גם המומחה מטעם הנתבע העיד כי הרשומה הרפואית לוקה בחסר. לפיכך, בית המשפט קבע כי יש להפוך את נטל הראיה ולהניח אותו על כתפיו של הנתבע. דהיינו, היה על הנתבע לשכנע את בית המשפט בכך שהוא לא התרשל כלפי התובעת.

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בנפילת מקדח לפה המטופל בטיפול שיניים, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?

הנתבע לא הרים נטל זה. ראשית, הנתבע לא ביצע צילום רנטגן בטרם החל בטיפול השורש. הצילום אשר היה בידי הנתבע לפני הטיפול היה צילום בלתי קריא, אופקי, וניתן היה לראות ממנו מספר שיניים ולא התמקדות בשן נשוא הטיפול. אף המומחה מטעם ההגנה הסכים כי מדובר בצילום באיכות לא טובה, אשר לא ניתן לראות בו את השליש העליון של כותרת השן. כמו כן, המומחה מטעם הנתבע טען בעצמו כי הוא לא היה מסתמך על צילום כגון זה בבואו לערוך למטופל טיפול שורש. "גם אם אקבל את הטענה כי התובעת הצביעה על מקור הכאב", נכתב בפסק הדין, "הרי ידוע לכל כי הנתבע הוא בעל הידע והמקצועיות על פני התובעת, באבחון מקור הכאב".