רשלנות רפואית בטיפול פילינג, באילו מקרים תוגש תביעה?

פילינג הוא טיפול קוסמטי הכולל קילוף כימי של שכבות עור חיצוניות, במטרה לאפשר לעור חדש לצמוח. הטיפול נעשה בדרך כלל עקב שיקולים אסתטיים ולא משיקולים רפואיים, כגון: החלקת קמטים, הסרת צלקות וכתמים שנוצרו בעור במהלך השנים, והוא מבוצע על ידי רופא מומחה ברפואת עור.

ישנם סוגים שונים של פילינג, כגון: פילינג כימי קל נעשה באמצעות תמיסות כימיות שמכילות חומצה תלת כלורית, ניתוח פלסטי של פילינג כימי עמוק שנעשה בחדר ניתוח תחת הרדמה, פילינג באמצעות לייזר, פילינג באמצעות גלי רדיו ועוד. ביצוע פילינג שאינו מתאים לסוג העור, ללא אבחון מוקדם או ביצוע הליך בחוסר מיומנות או מקצועיות עלול להוביל לשינויי גוון העור, יצירת כתמי פיגמנטציה, גרימת נזקים בלתי הפיכים והצטלקות.

תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול פילינג תוגש במקרים שבהם נגרם למטופל נזק עקב טיפול שבוצע שלא על פי הפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואה. כדי להגיש תביעה יש לפנות בשלב ראשון אל מומחה כדי לקבל חוות דעת רפואית ולהעריך אם קיים קשר סיבתי בין הנזק לאופן הטיפול. בשלב הבא יש לפנות אל עורך דין העוסק בדיני נזיקין, כדי להעריך מהם סיכויי התביעה, בהתאם לידע ולניסיון שלו בתחום, בהתבסס על חוות דעת של המומחה, הרשומה הרפואית של המטופל, ופרטים רלוונטיים נוספים.  

פילינג ללא בדיקת העור לפני טיפול 

בית המשפט קבע כי מטופלת אשר נגרמו לה נזקים בגין טיפול פילינג רשלני תזכה לפיצויים מהנתבעת, קוסמטיקאית במקצועה. מדובר בטיפולים אשר גרמו לתובעת להיפר פיגמנטציה שהיא תופעה של התכהות חלקים מהעור, אשר הקנו לאחרונה נכות בתחום הפלסטיקה. כמו כן, בית המשפט התייחס גם למצוקה הרגשית שאליה נקלעה התובעת בגין הופעת הכתמים והיא זכתה לפיצויים גם בעבור הנכות הנפשית.

על פי עובדות התביעה, במרץ 2004 התובעת פנתה לקוסמטיקאית לקבלת ייעוץ וטיפולים קוסמטיים. לטענתה, כל כוונתה לא הייתה אלא לשם הסרת כתם פיגמנטציה מאזור הפנים. הנתבעת טענה, לעומת זאת, כי התובעת ביקשה לטפל במספר כתמים בלחייה ומתחת לעיניה. הנתבעת הפנתה בעניין זה לכרטיס הלקוחה אשר הוצגה בבית המשפט. ברישום הרפואי נאמר כי התובעת ביקשה טיפול פנים מלא. 

בין מרץ 2004, לאוגוסט באותה השנה, נערכו לתובעת מספר טיפולי פילינג. התובעת הפנתה למעשה לטיפול ספציפי אשר היא קיבלה בספטמבר 2004 בעקבות המלצה לטיפול פילינג מיוחד. לטענתה, בעקבות טיפול זה הפך עור פניה לשחור ומאז היא סובלת מכתמים שונים על פניה.

המומחה מטעם הנתבעת הבהיר כי מצבה של התובעת אכן החמיר בגין הטיפול מושא התביעה. לטענתו, הטיפול גרם, למצער, להרעה זמנית במצב עור הפנים. עם זאת, המומחה טען כי המצב שב לקדמותו. בפני בית המשפט הוצגו שורה של תמונות מטעם הצדדים לגבי מצבה של התובעת לפני ואחרי הטיפול המדובר.

בית המשפט קבע כי ניתן להסיק מהתמונות, חרף איכותן הנמוכה, כי מצבה של התובעת הורע בעקבות הטיפול. יצוין כי השופט קבע כי לא מדובר במצב אשר כל כולו פרי הטיפול. עם זאת, נקבע כי תוצאה משולבת זו חייבת להביא למסקנה כי מדובר בהחמרה אשר מזכה בפיצויים.

מומחה מטעם בית המשפט אשר מונה לבחון את טענות הצדדים קבע כי גוון פניה הכהה של התובעת היה חייב לשמש כתמרור אזהרה בפני הנתבעת בבואה להעניק לה טיפולי פילינג. לדבריו, לא היה מקום לבצע טיפולים אלו בתובעת ומדובר ברשלנות לכל דבר ועניין.

האם יש לייחס לתובעת אשם תורם בגין חשיפה לשמש?

הטיפול אשר הוענק לתובעת ניתן בעיצומו של הקיץ. זאת למרות עדויותיהם של כלל המומחים לכך שבדרך כלל מבוצעים טיפולים אלו בחורף וזאת כדי להפחית ככל הניתן את נזקי החשיפה לשמש בין הטיפולים. בית המשפט דחה את טענותיה של הנתבעת בדבר אשם תורם הרובץ לפתחה של התובעת. ראשית, בית המשפט קבע כי לא הוכחה חשיפה לשמש לאחר הטיפול ולא הוכח ההיקף של חשיפה זו.

כמו כן, המומחה הרפואי מטעם הקוסמטיקאית העיד כי קשה מאד לאמוד את השפעתה של חשיפה לשמש בטיפולי פילינג אך לכל הפחות די בהיחשפות מספר פעמים לשמש חזקה בכדי להביא להחמרת הנזק. חשיפה מעין זו לא הוכחה, כך נכתב בפסק הדין, כמו כן, המומחה מטעם בית המשפט הסביר כי הנזק אשר נגרם כתוצאה מפגעי השמש איננו זהה לנזק העומד במקרה זה.