האם הטיפול באישה אשר סבלה מסוכרת הריונית היה רשלני?

בית המשפט נדרש לדון בתביעה אשר הוגשה לפתחו ועסקה בלידת תינוק הסובל משיתוק מוחין. השאלה אשר עמדה בבסיס הדיון המשפטי הייתה - האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה והאם רופאי בית החולים יכלו לאבחן סיכוי להיפרדות השליה (בגין תלונות האישה על כאבים, אך חרף ממצאים מתאימים בתוצאות הבדיקות).

הריונה של התובעת, שקדם ללידתו של בנה הסובל משיתוק מוחין בשיעור של 100%, היה מבחינתה הריונה החמישי. היריון זה הוגדר כבר כהריון בסיכון, נוכח סוכרת היריון שממנה סבלה התובעת ובשל תופעות חולפות של לחץ דם גבוה. בעודה בשבוע ה-30 להריונה, פנתה התובעת לבית החולים לאחר שחשה בכאבים עזים בבטנה התחתונה ובגבה. בבית החולים נבדקה האחרונה ונקבע כי אין מקום לאשפזה בבית החולים והיא שוחררה לביתה.

סכנה לחיי האם ולידה מהירה בניתוח קיסרי

האישה נבדקה פעם נוספת בטיפת חלב, ביום למחרת, אך גם בדיקות אלו הצביעו על מהלך הריון תקין. באותו הלילה התעוררה האישה כאשר היא שטופת דם ובעלה הבהיל אותה לבית החולים בסביבות השעה 2:00 לפנות בוקר.

הרופאים קבעו כי הדימום נבע מהיפרדות השליה וחיברו את התובעת למוניטור על מנת לשלול מצוקה עוברית. לאחר שנמצא כי לעובר שלום, פנו הרופאים לשמור את מצבה הבריאותי של התובעת. כ-55 דקות לאחר שהגיעו האישה ובעלה לבית החולים, קבעו הרופאים כי יש להפסיק את ההריון בשל חשש אמיתי לחייה של היולדת. רבע שעה לאחר מכן נולד התינוק בניתוח קיסרי כאשר הוא סובל משיתוק מוחין קשה.

התלוננה על כאבים אך תוצאות הבדיקות היו תקינות

ההורים הגישו תביעה נגד בית החולים, וטענו כי הטיפול הלקוי בתובעת, יומיים לפני הגעתה לבית החולים כאשר היא שטופת דם, התבצע באופן רשלני. לטענתם, רופאי בית החולים לא נקטו כרופאים סבירים בבואם לבדוק אישה הרה הסובלת מכאבים, ובכך הפרו כלפיהם את חובת הזהירות המוטלת עליהם.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי דין תביעתם של ההורים להידחות. על פי פסק הדין, נקבע כי הרופאים בבית החולים ערכו לאישה מגוון בדיקות גניקולוגיות ומוניטור אשר הצביעו על הריון תקין לחלוטין.

השופטים ציינו כי גם הבדיקות בטיפת חלב, אשר נערכו לאישה יום לאחר מכן, הראו תוצאות זהות. בית המשפט קבע, על יסוד ממצאים אלו, כי הרופאים פעלו באופן סביר כאשר לא אשפזו את האישה ביום הגעתה לבית החולים בפעם הראשונה. בהסתמך על חוות דעת רפואית מטעם המומחה שמונה על ידי בית המשפט, נקבע כי הסיבוך אשר ממנו סבלה היולדת היה סיבוך נדיר שלא היה באפשרותם של הרופאים לצפותו.

"נכות כתוצאה ממכת טבע"

על סמך חוות-דעת המומחים, בית-המשפט קבע כי נכותו של התינוק נגרמה כתוצאה ישירה ממצב הפגות שבו נולד ולא מדובר במקרה של רשלנות רפואית. לדבריהם, האחרון לא סבל ממצוקה עוברית בין לפני הלידה ובין במהלכה, אלא שהפסקת ההיריון בשלב מוקדם עקב מצב היפרדות שליה, ובטרם היה העובר בשל ללידה, גרם ללידה מוקדמת שבעקבותיה חווה היילוד מהלך "סוער" לאחר צאתו לאוויר העולם (שבעקבותיו נפגע מוחו).

על-פי חוות-דעת המומחים, זוהי תופעה מוכרת בלידת פגים, והיא הגורם הישיר לנכות שאירעה.
"מדובר בנכות שהיא תולדה של מכת טבע ולא מכה מיד אדם, וכי לרפואה לא נמצאו כלים ואמצעים לטפל בבעיה הרפואית שנוצרה טוב מכפי שטופלה בפועל", סיכמו השופטים את פסק הדין.