האם קיימת חובה לעבור טיפול מתקן להפחתת הנזק לאחר רשלנות רפואית?
.jpg)
האם יש לחייב אדם אשר נפגע בגין רשלנות רפואית במסגרת ניתוח לייזר לתיקון ראיה, לבצע ניתוח נוסף לתיקון הנזק תוך השתלת קרנית? האם במקום בו המטופל מסרב לעבור את הניתוח הנוסף, ניתן לראות בו כניזוק שאינו מוכן לשפר מצבו ועל כן לגזור כנגדו מסכום הפיצויים?
סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בעקבות תביעה שהוגשה כנגד מכון לתיקון ראיה בלייזר. בעקבות שני ניתוחים רשלניים, נותר התובע עם נזקים בעיניו ונזקק להרכיב עדשות מגע קשות בכדי לראות באופן סביר. המטופל הגיש תביעה כנגד המכון בבית המשפט, בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי לאחר שהוכחה טענת הרשלנות כנגד הרופאים, טענו האחרונים כי התובע מסרב לעבור ניתוח להשתלת קרנית, אשר יכול להביא לשיפור משמעותי של נזקו.
הקטנת הנזק, הסוגייה המשפטית
הקטנת הנזק הינה חובה המוטלת על מטופל, להקטין את נזקו שנגרם לו כתוצאה מעוולת המזיק. נטל זה מקורו בדיני החוזים והוא מיושם בדיני הנזיקין. צודק וראוי ליישם את הדרישה להקטנת הנזק כל אימת שעולה מעובדות המקרה שהניזוק מחפש אחר פיצוי מרבי מהמזיק ובשל טעם זה אינו נוקט באמצעים לשיפור מצבו.
עם זאת, במקרה דנן קבעו השופטים כי אין מקום להחיל חובה זו על התובע. בית המשפט קבע כי ניתוח השתלת קרנית, מגלם בתוכו סיכונים של דחית הגוף הזר וכן כאב וסבל, באופן שגם ראייתו החלקית של התובע – יכול שתפגע. לפיכך, לא סביר ולא צודק לחייב את התובע לעבור טיפול שכזה, שסיכונים רבים לצידו.
זאת ועוד, הוכח כי התובע ניסה במשך 3 שנים לקבל טיפול במכון לייזר אחר, ונועץ ברופאים שאינם עובדים במכון על מנת להקטין את נזקו ולשפר את ראייתו. התובע לא מיהר להגיש את תביעתו בטרם מיצה את כל הדרכים שהוצעו לו על ידי הרופאים, והגיש אותה כמוצא אחרון.