www.rashlanut-refuit.org

סוגיית הטיפול בחולה לאחר ניתוח - האם רשלנות רפואית?

סוגיית הטיפול בחולה לאחר ניתוח - האם רשלנות רפואית?

חולים רבים סובלים לאחר ניתוחים מתופעות לוואי שונות, החל מכאבים קלים וכלה בזיהומים מורכבים המסכנים את בריאותו של המטופל. אחריותם של הרופא המנתח, ושל הצוות הרפואי בכללותו (האחיות, הטכנאים, הרופאים התורנים וכו’), איננה מסתיימת עת הועבר המטופל חזרה למחלקתו לצורך התאוששות. רשלנות רפואית בניתוח יכולה להיות גם בשלב המעקב וגם במועד ההפניה לביצוע ההליך הרפואי.

 

על הרופאים ובית החולים להיות קשובים לתלונותיהם של המטופלים, קל וחומר כאשר מדובר במטופל לאחר ניתוח. רופאים אשר אינם דואגים להעניק למטופל את תשומת הלב המצופה מהם, ואינם קשובים לתלונותיו לאחר הטיפול, עלולים למצוא עצמם על ספסל הנתבעים בבית המשפט.


בית המשפט העליון קבע בפסיקתו שמדובר בסוגיה לא פשוטה, שכן אין זה קל לזהות את הנקודה שבה חייב הרופא הסביר להבחין שהחולה שלאחר ניתוח מגלה סימנים חריגים. כמו כן, מה ההבדל בין סימנים טיפוסיים לחולה הדואב את מכאובי הניתוח – לבין סימנים המצריכים ביצוע בדיקות לבירור המצב.

זאת ועוד, אין זה קל גם לזהות את קו הגבול שבו חייב איש צוות לשים לב לכך שעליו להזעיק איש צוות בכיר, מיומן או מנוסה ממנו כדי לבדוק את החולה. שאלות אלה קשות במיוחד בתנאים שבהם עובדים בדרך-כלל הצוותים הרפואיים, לאמור - עומס עבודה רב, חולים רבים הזקוקים לטיפול ואנשי צוות מעטים. עם זאת, ברור לכול כי חייב להיות מעקב אחר החולה היוצא מניתוח, וברור שמעקב זה צריך להיות רציני וקשוב לתלונותיו של החולה.

העדר רשומה רפואית

תלונותיו של המטופל, בדומה לממצאים של בדיקות הנערכות לו, חייבות להיות מתועדות בגיליונו הרפואי. מטופלים רבים נאלצים להתאשפז בבית החולים שעות ארוכות ואף ימים שלמים, לאחר ניתוח. ברור לכל כי הרופא המנתח לא יכול להיות לצידו של המטופל בכל תקופת האשפוז ולאחוז את ידו. למזלו של הרופא, המערכת הרפואית והערכאות המשפטיות אינן דורשות ממנו אחריות זו.

 

עליו לעמוד במבחן ה"רופא הסביר" ולנהל רישום מדויק לגבי תלונותיו של המטופל – זאת על מנת שרופאים אחרים ידעו את מצבו ויוכלו להעניק לו את הטיפול המתאים. במקרים בהם לא מנוהל רישום מסודר וברור של תלונות המטופל, די בכך בכדי להיות בסיס לרשלנות רפואית. עניין זה עולה לשם המשפטי - העדר רשומה רפואית.

 

אי טיפול בתלונות חולה לאחר ניתוח, האם רשלנות רפואית?

 

שימו לב, במקרים בהם רופאים מתעלמים מתלונותיו של חולה לאחר ניתוח, ומצבו הבריאותי מתדרדר בעקבות איחור באבחון או טיפול מאוחר, קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. כאמור, בית החולים והרופאים המנתחים חייבים בחובת הזהירות והאחריות כלפי מטופליהם גם במהלך ההתאוששות לאחר הליכים רפואיים.

 

עם זאת, לא תמיד מדובר ברשלנות רפואית. במידה ואתם חוששים כי נפגעתם בעקבות רשלנות הרופאים בטיפול לאחר ניתוח, בקשו מבית החולים את הגליון הרפואי והרשומה הרלבנטית והציגו אותה בפני עורך דין ו\או רופא המומחה בתחום.  



 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?