טיפול חדשני לתיקון ראייה בלייזר ללא הסכמה של המטופל
רשלנות רפואית במסגרת ניתוחים פלסטיים? האם מכון לתיקון ראיה בלייזר, אשר ביצע ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה (בניגוד לקוצר ראיה) מבלי להביא לידיעת המטופל את העובדה שמדובר בהליך חדשני, הפר כלפי הלקוח את חובת הזהירות הקונקרטית? האם המכון ישלם לתובע פיצויים בגין רשלנות רפואית בביצוע הניתוח, בגין נזקי הראיה אשר נגרמו לו כתוצאה מהטיפול?
התובע הגיע למכון במטרה לקבל מידע ופרטים אודות ניתוח לייזר להסרת משקפי ראייה. בפגישה מתואמת נערכה לתובע בדיקת התאמה לניתוח, על ידי רופא עיניים אשר בדק את עיניו בבדיקת ציקלופלגיה. לאחר הבדיקה המליץ הרופא לתובע לבצע ניתוח LASIK לתיקון ראייה בשתי עיניו. יש לציין כי התובע סבל מרוחק ראיה, ברמה של 8.5 ו-7.5 בעיניו.
התובע עבר את הניתוח בשתי עיניו, כאשר את הניתוח מבצע רופא עיניים מומחה מטעם המכון, במכשיר מסוג אקסהיימר תוצרת חברת שוינד. התובע שוחרר לביתו לאחר הניתוח עם רטיות על עיניו. למחרת הניתוח הגיע התובע לביקורת במכון ונבדק על רופא העיניים הראשון (שערך לו את הבדיקה). לטענת התובע, כך על פי כתב התביעה, כבר באותו היום החל לסבול מכפל ראייה וצלליות. התובע המשיך להגיע מספר רב של פעמים למכון למטרת בדיקות וביקורות, בשל תלונות על פגמים בראייתו.
המכון מבצע ניתוח נוסף לתיקון
כתוצאה מכך, הוחלט על ידי הרופא אשר ביצע את הניתוח, לבצע ניתוח נוסף בעינו השמאלית של התובע, לשיפור הראייה. הניתוח בוצע במכון, על ידי פרופסור המומחה ברפואת עיניים. התובע הגיע יום למחרת הניתוח המתקן לביקורת ונבדק על ידי רופא נוסף. לטענת התובע, מיד לאחר הניתוח המתקן, החל הוא לסבול מפיצול קשה בראייה, עוד יותר מאשר סבל לאחר הניתוח הראשון.
לטענתו ראייתו נחלשה והוא חש יובש בעיניו. לאחר הניתוח התלונן התובע בפני רופאי המכון על כפילות ראיה בעין שמאל ועל היובש בשתי עיניו. לאור תלונותיו, הומלץ לתובע להשתמש בעדשות מגע קשות.
מהי חובת הזהירות הקונקרטית בהליך רפואי חדשני?
לטענת התובע, התרשלו רופאי ומנהל המכון ב"רשלנות רפואית" כשהפרו את חובת הזהירות בה הם חבים בכך שבצעו לתובע שני ניתוחי לייזר כאשר ידעו או חייבים היו לדעת שבנתוני רוחק הראייה הגדולים של התובע קיימים סיכונים רבים שאכן אירעו ולא הזהירו מפניהם את התובע ובכך גרמו לו לנזקים.
על מנת לבסס חבות בעוולת הרשלנות יש להוכיח קיומם של שלושה יסודות: חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרתה של חובה זו, דהיינו התרשלות, וקיומו של נזק. כמו כן יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי, "עובדתי" ו-"משפטי", בין ההתרשלות לבין קרות הנזק.
בית המשפט נדרש לדון, האם הרופאים הפרו כלפי התובע את חובת הזהירות הקונקרטית. התובע טען כי הניתוח לתיקון רוחק ראייה, בניגוד לאחיו לתיקון קוצר ראייה, היה בחיתוליו בתחילת שנות ה-2000. אי לכך, והיות ולא הייתה ספרות מקצועית ומחקרית מתאימה בנושא, היה על הרופאים במכון להביא עובדה זו לידיעתו.
ניתוח המנוגד להוראות ה-FDA
המומחה מטעם הרופאים טען כי אין זה נכון, וקיימים עשרות מאמרים בנושא. עם זאת, כאשר נדרש המומחה להציג בפני בית המשפט מאמרים רלבנטיים, נאלץ האחרון למלא פיו במים.
עובדה נוספת הראויה לציון שה-FDA האמריקאי, בשנת 1999, לא נתן אישור לבצע ניתוחי לאסיק במכשירים האמריקאים, ככל כשמדובר בחולים הסובלים מרוחק ראייה. בשנים מאוחרות יותר, החל משנת 2000, התיר ה - FDA לבצע ניתוחי לייזר גם לרוחק ראייה אולם רק למי שרוחק הראייה שלו אינו עולה על 6 דיופטריות.