קוסמטיקה - רשלנות רפואית בטיפולים קוסמטיים
.jpg)
קוסמטיקה - אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני בעניין רשלנות רפואית בטיפול קוסמטי. המידע כולל מאמרים, מדריכים , דוגמאות, פסקי דין וכדומה...
רשלנות רפואית בניתוחים קוסמטיים
טיפול קוסמטי, מתי רשלנות רפואית? בטיפולים מן הסוג השני, לא תמיד יכול הנפגע לטעון לרשלנות רפואית. פעמים רבות ניתן להגיש בגין נזקי קוסמטיקה רכה תובענות רשלנות רגילה שאיננה רפואית. לעומת זאת, ככל שיהיה נשוא התביעה בעל אופי רפואי יותר, וככל שיהיה המטפל בעל קירבה גדולה יותר לתחום רפואי, ככה יחולו עליו בהתאמה חוקי הרשלנות הרפואית וחוק זכויות החולה. ניתוח פלסטי בראי מערכת המשפט הגורם הראשון אשר יכול ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים הינו אי הסכמה מדעת על פי חוק. הסכמה מדעת הינה תקנה מכורח פרק ד’ בחוק זכויות החולה, הקובעת כי המטפל ישתף את המטופל בכל פרטי ההליך הרפואי לרבות הסיכונים בקיומו, סיכויי הצלחתו, תופעות הלוואי הצפויות, תהליך ההחלמה, החלופות הרפואיות האפשריות וכו’. על המטופל להסכים לכל הפרטים ולחתום על הצהרה בנושא לאחר שהבין את הפרטים באופן אמיתי ולא תלוי, תוך הפעלת שיקול דעת ומחשבה תחילה. התוצאות לא תואמות את שהובטח, האם רשלנות רפואית? רשלנות רפואית בניתוח הסרת שיער, אימתי? במקרים רבים הוגשו תביעות בגין רשלנות רפואית בעקבות טיפולים להסרת שיער בהם לא הושגו התוצאות הדרושות אשר הובטחו למטופלים. תביעות נשוא זה הוגשו גם כאשר השאיר הטיפול בגופם של המטופלים צלקות או גרם להם לכאבים.
בשנים האחרונות תופסת הקוסמטיקה מקום מרכזי במסגרת הטיפולים הרפואיים אשר מוצעים בישראל, וטיפולים קוסמטיים ניתנים היום כבר בגילאים צעירים (החל מפצעי בגרות, ניתוחי אף, הגדלה והקטנת חזה וכו’). בעבר הייתה הקוסמטיקה נחלתן של בנות המין היפה אך עם השנים, נפוצים ניתוחים אלו גם בקרב גברים. עם זאת, טיפולים קוסמטיים רבים עלולים להשאיר צלקות או לגרום לנזקים בלתי הפיכים וזאת בעקבות רשלנות רפואית.
לא כל הטיפולים הקוסמטיים דורשים הליך רפואי ניתוחי (כגון ניתוחי לייזר, הגדלת חזה וכו’) וישנם גם טיפולי קוסמטיקה רכה אשר אינם דורשים התערבות של רופא מנתח (למשל איפור, מראה פנים ועוד).
בניתוחים פלסטיים, אשר אינם הכרחיים ודחופים (כמו ניתוחי לב לדוגמא), חלה על הרופא חובת זהירות מוגברת שכן בית המשפט רואה בחומרה הסתרת פרטי מידע בביצוע הליכים רפואיים כאשר לחץ הזמן אינו עומד כנגדם. כמו כן, הסבר על הניתוח יינתן למטופל בפרק זמן סביר לפני תחילת הטיפול וזאת על מנת שיוכל לקבל החלטה נבונה בנוגע לביצועו.
במידה ותוצאות הניתוח אינן תואמות את התוצאות אשר הובטחו למטופל ע"י הרופא טרם תחילת ההליך הרפואי, או במידה וקיימות בתחום הקוסמטיקה חלופות טובות ומתאימות יותר מזו שבוצעה בפועל, קיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
בנוסף, טופס ההסכמה מדעת איננו מסמך חלוט, שכן פעמים רבות מתגלה בדיון המשפטי כי על אף חתימתו של הנפגע, פרטי ההליך לא הובנו על ידו באופן מלא ותוקפה של ההסכמה החתומה מתערער (לדוגמא במידה ונחתמה הסכמה מדעת ביום הניתוח ולא יומיים לפני כפי שנהוג).
בנוסף, חייב הרופא המנתח לעמוד במבחן ה"רופא הסביר" בבואו לבצע טיפול פלסטי. עליו להיות ער למצבו הרפואי של המטופל (כולל רגישויות פיסיות או נפשיות העלולות לסכנו בעת הניתוח), לבצע הניתוח באמצעות המכשור המתאים ביותר כפי שנהוג על פי הספרות המקצועית והטכנולוגיה הקיימת בתחום, ועליו להיות במעקב בתום הניתוח אחר תהליך ההחלמה של המטופל על מנת למנוע התפתחות סיבוכים (כגון דלקות וזיהומים).
אחת מן התביעות השכיחות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית הקוסמטית הינה תובענה בגין רשלנות בעת הליך הסרת שיער בלייזר.
פעמים רבות לא נמסרים למטופלים הפרטים המלאים בנוגע לסיכונים הכרוכים בהליך הסרת השיער ועובדת סיכון הצלקות ותופעות הלוואי הושמטה בעת ההסבר טרום הטיפול. כאשר מטופל אשר לא הוסברו לו סיכונים אלו, מסיים הסרת שיער בלייזר ומוצא עצמו כשהוא סובל בגין צלקות או שיער שאיננו הוסר, זכאי הוא לפיצוי כספי בגין רשלנות רפואית. מדובר על הפרה בוטה של סעיף ההסכמה מדעת על פי חוק זכויות החולה.
בדומה לניתוחים פלסטיים, גם כאן רואה בית המשפט בחומרה עבירות על חוק זכויות החולה שכן מדובר בטיפול אלקטיבי הנעשה מבחירה ולא מתוך צורך רפואי. פעמים רבות נאמר למטופל כי הצלקות אשר נגרמו לו במהלך הטיפול יעברו עם הזמן והוא נקרא להמשיך את הטיפול (דבר אשר מחריף את הנזק הגופני). אחוזי הסיכון בניתוחי לייזר אלו עומדים על 5%-10%, ועל המטפל לשתף את המטופל במידע זה.
סיבות נפוצות לרשלנות רפואית בניתוח להסרת משקפיים
ניתוחים להסרת משקפיים הידועים בכינויי "ניתוחי לייזר" הפכו לנפוצים יותר ויותר במהלך עשר השנים האחרונות. מדובר לכאורה בהליך פשוט שאיננו כואב המתקן קוצר ראייה ומאפשר הסרת משקפיים לצמיתות. הניתוח נעשה על ידי תיקון האופן בו נשברות קרני האור הנכנסות לעיניים ע"י קימור הקרנית או העדשה בהתאם (כמו שנעשה על ידי משקפיים או עדשות מגע).
רשלנות רפואית נפוצה בתחום זה הינה הערכה שגויה של מצבו הבריאותי ומצב ראייתו של המטופל (מצב שאיננו מצריך או מתאים לטיפול רפואי מסוג זה). הערכה זו עלולה לנבוע מניתוח מטופלים הסובלים ממחלות עיניים, נשים בהריון, מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות וכו’. ידוע כי גם לחולי סכרת ולבעלי מספר משקפיים שאיננו יציב, לא מהווה הניתוח אופציה מומלצת.
גורם נוסף אשר עלול ליצור עילה לרשלנות רפואית הינו הסבר לא מפורט (כפי שקבוע בחוק זכויות החולה) של כל המידע הרפואי הרלבנטי להליך. פעמים רבות משמיטים רופאים את הסיכונים הנפוצים בניתוח כגון דלקות זיהומיות, סינוור בחשיפה לאור, צלקות על הקרנית ועוד.
בדומה לניתוחים פלסטיים, גם כאן מדובר בהליך רפואי הכולל ניתוח אלקטיבי (מבחירה). אמנם מטרתו של הניתוח היא שיפור איכות חייו של המטופל, אך ברור לשופט, לפנים משורת הדין, כי אין מדובר בהצלת חיים. אי לכך, מקפיד בית המשפט הקפדה יתרה על ביצוע ההליך כדין ולפי נוסח חוק זכויות החולה.