חשיפת פרוטוקול ועדה רפואית לאחר מות מטופל - רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות אשר משלבות בין המשפט לבין הרפואה. מצד אחד, עומדת חוות דעת רפואית של מומחה הקובע כי מדובר ברשלנות רפואית. מצד שני, עומד עורך הדין אשר קושר בין הרשלנות לבין הטענות המשפטיות וחובת הזהירות המוטלת על הרופא כלפי המטופל. אחד הגורמים החשובים לביסוס תביעת רשלנות רפואית הינו התיק הרפואי. דהיינו, המסמכים הרפואיים הרלבנטיים אשר נערכו בזמן אמת ומעידים על השתלשלות העניינים.

לעיתים, בעיקר במקרים של מות מטופל, ממנה בית החולים ועדת בדיקה פנימית אשר בודקת את נסיבות המוות. האם ניתן להשתמש בפרוטוקולי הועדה במשפט רשלנות רפואית? סוגיית חיסיונם של מסמכים מתעוררת בעיקר במקרים קשים בהם משפחה מבקשת להתחקות אחר נסיבות פטירתו של חולה בבית החולים. המשפחה מעוניינת להגיע לחקר האמת ולהוכיח כי מדובר ברשלנות רפואית של בית החולים או מי מצוותו. פסק הדין המנחה בעניין זה הינו פסק דין גלעד אשר ניתן בשנת 1995. הנשיא בדימוס, אהרון ברק, פתח פסק דין זה במילים – "המשפט עומד על האמת. ביסודו של ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת".

מדובר באיזון בין זכותו של החולה לדעת את הפרטים הרלבנטיים לגבי הטיפול אותו עבר ואת הדיונים שנערכו לגביו בועדה רפואית ספציפית. עם זאת, מצד שני קיים האינטרס הציבורי להגן על דוברי הועדות הפנימיות ולאפשר שיפור וייעול של המערכת הרפואית ללא חשש מהתבטאויות חופשיות בחדרים אלו. כמו כן, לצד האינטרס הציבורי אין לשכוח את העובדה שגם הרופא זכאי ששמו הטוב ועיסוקו לא ייפגעו במהלך דיווח ביקורתי כנגד מעסיקיו או בית החולים. לא כל טעות רפואית היא גם רשלנות רפואית. עם זאת, לעיתים ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית, בין השאר, על בסיס "הודאה בטעות רפואית" במהלך ועדה פנימית.

שיקולים בעד ונגד

במקרים בהם מתבקשת חשיפה של מסמכים רלבנטיים, מוטל על בית המשפט לעשות איזון בין שניים – שיקולים השוללים את החיסיון (כגון חקר האמת, זכויות החולה לדעת מה נעשה גופו וכדומה) אל מול שיקולים התומכים בחיסיון (כגון חסינותם של ועדות פנימיות לבדיקת איכות בבתי חולים). השופט יצחק עמית, התייחס לכך בכתביו כי מקובל להבחין בין שלושה סוגי חסינויות – חיסיון סטטוטורי, חיסיון יציר המשפט המקובל וחיסיון יציר הפסיקה.

עוד פסקי דין בנושא:
חשיפת פרוטוקול וועדה מטעם משרד הבריאות, האמנם?
בית המשפט קובע בניגוד לועדה מטעם משרד הבריאות - ערעור על החלטת ועדה
תביעה בגין רשלנות רפואית של ועדה להפסקת הריון אשר לא המליצה על הפלה
פעולה שנועדה להציל חיים פגעה במיתרי קולו של המטופל - האם רשלנות?
פסק דין בעניין פרוטוקול ועדה רפואית בתפקיד ראיה במסגרת תביעת רשלנות

לעניין היקף החיסיון, נקבע כי היקף זה זוכה לפרשנות מצומצמת בלבד. במצב הרגיל מוטל על תובע בתביעת נזיקין להוכיח את תביעתו. עם זאת, ישנם מקרים בהם אי חשיפת פרוטוקולי ועדה אשר חקרה את האירוע המדובר תקשה מאד את דרכו של התובע. במקרים בהם הועדה איננה מכינה את מסקנותיה לקראת משפט עתידי, יהיה חיסיונה נמוך מוועדה אשר מכינה מסקנותיה מתוך ידיעה של תביעה. במקרה השני מדובר במסמכים אשר מוכנים לקראת משפט וחל עליהם חיסיון מפני התביעה.

דוגמא להחלטה

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט, דרשו בני משפחתה של מנוחה לחשוף בפניהם פרוטוקולים של ועדה רפואית אשר בחנה את נסיבות מותה. מדובר בפרוטוקולים של ועדת בדיקת חיצונית מטעם משרד הבריאות אשר מתמנה באופן אוטומטי לאחר אירוע מוות או מקרה לא טבעי בין כותלי בית החולים.

הנתבעים טענו כי פרוטוקולי הועדה הינם חסויים וזאת משום שהיא מונתה לפי סעיף 23(ג) לחוק זכויות החולה הקובע כי פרוטוקול הדיונים יימסר רק למנכ"ל ולמי שמינה אותה. זאת ועוד, בבית החולים טענו כי מדובר בועדה אשר התכנסה בכדי לשפר את הרפואה בבית החולים ולא כדי לחקור את הרופאים הנתבעים.

בית המשפט קבע כי יש לדחות טענות אלו ולהורות על חשיפת המסמכים. "משעורך אנוכי את האיזון בין גישת התובעים כמפורט לעיל, לבין עמדת הנתבעים לפיה הנחקרים מסתמכים על החיסיון, ושעה שבית החולים בעצמו מסכים שיש צורך לאזן בין אינטרס גילוי האמת לחולים לבין האינטרס הציבורי לשיפור רמת השירות בבתי החולים וזכות הרופא להגן על שמו הטוב", נכתב בפסק הדין, "אני מגיע למסקנה כי יש להתיר את גילוי הפרוטוקולים כמבוקש".