אי זיהוי חוסר באצבעות במהלך בדיקת אולטראסאונד, האם רשלנות רפואית?

אי אבחון חוסר באצבעות במהלך בדיקת אולטרא-סאונד מהווה רשלנות רפואית בהריון. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי קופת חולים כללית תפצה קטינה ומשפחתה בגין הולדתה עם חסר אצבעות (4) בכף ידה. אימה של הקטינה, אשר הייתה במועד הלידה בת 27, עברה לא פחות משש בדיקות אולטראסאונד במסגרת השירותים הניתנים למבוטחים בקופה. כמו כן, היולדת הצעירה ביצעה גם בדיקת אולטרא סאונד פרטית ומורחבת בבית החולים "הדסה" בירושלים בסוף השליש הראשון להריון.

לטענת התובעים, בית החולים הדסה התרשל כלפיהם, שכן מדובר בממצא גס בגפה העליונה של הקטינה, אשר היה מצופה מהרופא לזהות במהלך הסקירה המורחבת שבוצעה. כמו כן, התובעים טענו כי קופת חולים כללית הפרה כלפיהם גם את החובה העולה מחוק זכויות החולה, הסכמה מדעת. לדבריהם, היות והרופאים לא הודיעו להם כי יש לבצע בדיקה נוספת בגין ביצוע המוקדם של הבדיקה ב-"הדסה", מדובר ברשלנות רפואית.

תסמונת השירכה, מהי?

השופט קבע, בהתאם לחוות דעת המומחים, כי הסיבה אשר הביאה למומה של התובעת הינה – תסמונת השירכה. מדובר בתופעה בה השירכה נכרכת סביב איברים שונים בגופו של העובר, וחוסמת את אספקת הדם אליהם. חסימה זו עלולה ליצור מומים בעובר, החל מצלקות, דרך בעיות תפקודיות וכלה בנמקים וצורך לכרות איברים מסוימים לאחר הלידה (קראו גם על רשלנות בלידה). תסמונת זו מאובחנת על פי רוב בתחילת השליש השני להריון, על פי עדויות המומחים שהוצגו בבית המשפט.

בית החולים לא התרשל, קופת חולים דווקא כן

בית המשפט קבע כי התנהלותו של הרופא בבית החולים, אשר ביצע את הבדיקה הפרטית, לא הייתה רשלנית. התובעת עברה את הבדיקה המורחבת בבית החולים "הדסה" בשבוע ה-14 להריון. השופט ציין בפסק הדין כי ככל הנראה התובעת לא סבלה ממומה בסוף השליש הראשון להריון וההורים אף ידעו כי מדובר בבדיקה מוקדמת וחלקית.

עם זאת, השופט הטיל את האחריות לנזקים שנגרמו לתובעת על קופת החולים, אשר הייתה אמונה על המעקב הרפואי ועל מהלך הריונה התקין של אם התובעת. קופת החולים הפנתה את אמה של התובעת לבדיקה אולטרא סאונד חלקית בשבוע ה-20 להריון, אך מדובר היה בבדיקה בסיסית בלבד שאינה בוחנת את כל גפיו של העובר.

האם היה על בית החולים לפרט בפני ההורים את המגבלות של הבדיקה הבסיסית ולהמליץ להם על בדיקה רחבה? בית המשפט היה סבור שכן ועל כן נפסק כי קופת החולים התרשלה בניהול המעקב אחר הריונה של אם התובעת.

חובת ההסבר לפני בדיקת אולטרא סאונד בסיסית

השופט קבע כי על הרופא המטפל להביא לידיעתם של המטופלים העומדים בפני בדיקה, את כל מגבלותיה של הסקירה הבסיסית ואת העובדה שאין היא יורדת לפרטי פרטים. כמו כן, הרופאים בקופת החולים היו אמורים לציין בפני ההורים הצעירים (וחסרי הניסיון) כי הבדיקה איננה בוחנת חלקי גוף שונים כגון גפיים ופנים. הרופאים לא יידעו את התובעים על כך שהבדיקה המוקדמת (בבית החולים "הדסה") איננה מספיקה, שכן איבריו של העובר טרם התפתחו במלואם.

השופט ציין בנוסף כי האישה הקפידה לקיים את כל שנאמר לה על ידי הרופא בקופת חולים, החל מבדיקות שגרתיות וכלה בשמירה על תזונה ואורך החיים הנדרש. כמו כן, בית המשפט קבע כי קיים ייסוד סביר להניח שבמידה והיה הרופא מיידע את האם על מוגבלות הבדיקה דנן, הייתה היא מבצעת את הגרסה המורחבת בנוסף.

קופת חולים חויבה בתשלום פיצויים לתובעת ומשפחתה על סך של 1,340,000 שקלים הכוללים – פיצויי בגין הפסדי השתכרות, כאב וסבל, כפפה, אביזרים מיוחדים, הפסד זכויות סוציאליות וסיעוד בעבר ובעתיד.