זיהום לאחר טיפול רפואי בבית חולים, מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית?
מדי יום מתבצעים בישראל אלפי טיפולים רפואיים, מהם טיפולים כירורגיים וניתוחים שונים. מדובר בפרוצדורות רפואיות העלולות לטמון בחובן סיכונים שונים, בעיקר בקרב אוכלוסיות שמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר, כמו: ילדים, זקנים, חולים אונקולוגים, חולים לאחר ניתוח ועוד.
על פי נתוני משרד הבריאות, בכל שנה עשרות אלפי מטופלים בישראל נדבקים בחיידקים במהלך אשפוזם בתי חולים, ואף בעת שהותם בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים, ולוקים בזיהום, וכתוצאה מההידבקות מתים מדי שנה בישראל אלפי חולים. הסיבות השכיחות להדבקת חולים בזיהום החיידקי בבתי חולים הן אי הקפדה על כללי ההיגיינה מצד צוות המטפלים וחוסר בסטריליזציה של הציוד הרפואי.
הופעת חיידקים עמידים בבתי חולים
במקרים שבהם זיהום תוקף את המטופל, לא תמיד ניתן לצפות את מהלך ההדבקה. קל וחומר כאשר מדובר בזיהום נדיר ובלתי שכיח. כמו כן, שימוש רב בטיפול אנטיביוטי מסוגים שונים, מאפשר לחיידקים לפתח עמידות לתרופות השונות, ומקשה על הצוות הרפואי להשתלט על התופעה.
עם זאת, במקרים מסוימים, זיהום לאחר טיפול רפואי בבית חולים עלול להיחשב כרשלנות רפואית, כמו במקרים שבהם החולה נדבק בזיהום בטיפול נמרץ עקב אי שמירה על כללי ההיגיינה של הצוות הרפואי, באמצעות שימוש בכפפות חד פעמיות במהלך בדיקה גופנית, שטיפת ידיים בסבון סטרילי לפני הטיפול ואחרי, עיקור הציוד הרפואי לפני ולאחר כל חולה ועוד.
חוסר הקפדה על רמת סטריליזציה
זיהום עלול להתפשט גם בשל אי העברת חולה מזוהם לחדר בידוד וחוסר הקפדה על רמת סטריליזציה, בעיקר בעת ביצוע הליכים פולשניים כמו עירויי דם והחדרת מחטים לצורך לקיחת בדיקות דם ומתן תרופות דרך הווריד, וכן כאשר המטפל עצמו נושא את החיידק בגופו וגורם להדבקת החולים שבהם הוא מטפל, בשל אי הקפדה על כללי היגיינה ושמירה על זכויות החולה.
מטופל שלקה בזיהום בבית החולים יכול להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, כאשר ניתן להוכיח שהוא נדבק בחיידק עקב מחדל של הצוות הרפואי או של בית החולים, אך אין בכך ערובה כי הפיצויים יהיו מנת חלקו. במקרה שהחולה נפטר כתוצאה מהידבקות בנגיף בבית חולים, רשאים בני משפחתו של המנוח להגיש תביעה לפיצויים נגד הנהלת בית החולים והגורם האחראי למוות.
לעיתים הצוות הרפואי לא אשם בזיהום ולא ניתן היה למנוע את הנזק, לכן תביעות בגין רשלנות רפואית מתקבלות רק כאשר מוכח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הרשלנות לנזק. כלומר, אין די בנזק בכדי לזכות בפיצויים, לכן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית.
כדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, יש להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחים, כדי לבסס את הוכחת הקשר הסיבתי. כמו כן, יש לצרף ראיות המעידות על כך כי הצוות הרפואי הפר את חובתו כלפי החולה וכתוצאה מהפרה זו לקה התובע בזיהום אשר גרם נזק משמעותי המצדיק תשלום פיצויים.
תקיפת חיידק טורף בבית חולים
שני מטופלים אשר נדבקו בחיידק טורף בעת האשפוז בבית החולים הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח. התובעים טענו כי נדבקו בזיהום נדיר במהלך הניתוח וזאת בגין רשלנות רפואית מצד הרופא המנתח והצוות הרפואי. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וקבע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית. אי לכך, הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.
על פי עובדות התביעה, התובעים, המבוטחים בקופת חולים כללית, הופנו לניתוח בקע פשוט במרכז רפואי בדרום הארץ. לטענתם, במהלך שהותם בבית חולים הם נדבקו בחיידק טורף מסוכן וזאת כתוצאה מזיהום בשל רשלנות, והחיידק גרם לנזקים בריאותיים שונים.
בית משפט השלום דחה את תביעת הרשלנות הרפואית, אולם התובעים לא אמרו נואש והגישו ערעור על פסק הדין. בית משפט המחוזי קיבל את הערעור וחייב את קופת חולים, בית חולים והרופא המנתח בתשלום פיצויים. בתגובה לכך הגישו הנתבעים לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור. בבקשה נטען כי לא ניתן להתחקות אחר מקור הזיהום והצוות הרפואי שמר על הכללים הסטריליים הדרושים והתובעים קיבלו טיפול רפואי נאות. בית המשפט העליון דחה את הבקשה.
בפסק הדין נקבע כי אין ספק שהאירוע נשוא הערעור הוא מקרה חריג ביותר. ראשית, מדובר בניתוח פשוט אשר בדרך כלל אינו טומן בחובו סיבוכים קשים. כמו כן, החיידק הטורף אשר פגע במנותחים במקרה זה הוא נדיר ביותר. עם זאת, בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה הובילו לרשלנותו של הרופא המנתח. בית המשפט ציין כי אין דרך אחרת להסביר מקרה שבו שני מנותחים, המטופלים על ידי אותו הרופא, נדבקים באותו היום בחיידק טורף נדיר ומסוכן, וקבע כי ניתן לזהות בנקל את הקשר הסיבתי שבין פעולות המנתח מחד, וההידבקות בחיידק מאידך.