בקשה לדחיית תביעה בגין הולדה בעוולה על הסף בגין רמת מום נמוכה

תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בהריון נשענות על עילת תביעה בגין הולדה בעוולה. במסגרת תביעות אלו, טוענים התובעים כי טוב היה להם לולא נבראו. דהיינו, המום מהם הם סובלים הינו כה גדול עד אשר חייהם הולכים להיות סבל רצוף, עליהם ועל בני משפחתם. מדובר בעילת תביעה משפטית-פילוסופית, קל וחומר כאשר ישנו דיון בנוגע לאופיו של הנזק וחומרתו.

לדוגמא, הולדה בעוולה מוכרת בבירור כעילת תביעה במידה ותינוק נולד כאשר מנת חלקו הינה תסמונת דאון. מדובר אפוא בתסמונת קשה וחשוכת מרפא אשר תהפוך את חייו למצערים וקשים, לו ולבני משפחתו. עם זאת, האם הולדה בגין מום ברגל יכולה לשבת בבסיס תביעה בגין הולדה בעוולה? האם חייו של אדם אשר סובל ממום חיצוני קשה, אך נסבל, הינם חיים שאינם חיים? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט השלום בחיפה במסגרת בקשה לדחיית תביעה על הסף.

עוד פסקי דין בנושא:
דחיית תביעה על הסף בגין התיישנות עילת הולדה בעוולה
האם במקום תביעות הולדה בעוולה יוכלו הורים ליהנות מהסדר תגמולים?
תביעת רשלנות בהריון והולדה בעוולה כנגד בית חולים
חסר באצבעות ברגל - האם הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה בגין רשלנות בהריון - מהו מום המצדיק תביעה מסוג זה?

התובע והוריו הגישו תביעה כנגד שלושה רופאי נשים אשר בעיסוקם ליוו את הריונה של האם שעה שהרתה טרם לידתו של הקטין. בכתב התביעה נטען כי עקב רשלנות באולטראסאונד, לא התריעו הרופאים על פגמים שניתן היה לאבחן בעובר. באפריל 2002 נולד הקטין כאשר הוא סובל מחוסר בשתי אצבעות בכף רגלו השמאלית והרגל עצמה הינה צרה לכל אורכה. כיום, הקטין הולך באמצעות נעל מוגבהת וכף רגלו נותרה מעוותת.

הנתבעים הגישו לבית המשפט בקשה לדחיית התביעה על הסף. לטענתם, גם אם הרשלנות הרפואית הנטענת אכן התרחשה בפועל, לא מדובר בהולדה בעוולה. עורכת הדין מטעם הנתבעים טענה כי גם לפי חוות דעת רפואית מטעם התובעים בעצמם, נכותו הרפואית של התובע אינה עולה על 28% בלבד. לשיטתה, שופטי בית המשפט המחוזי דחו תביעות בגין הולדה בעוולה גם כאשר קטינים סבלו מנכויות צמיתות בשיעור גבוה בהרבה. ב"כ הנתבעים הביאה לדוגמא מספר דוגמאות לכך:

ת.א. (חי') 1134/06 שהאב עודאי נ' ד"ר עדי דוידזון

השופט רניאל כבד בעניין עוודאי-דוידזון כי התובע במקרה דנן סובל מנכות של 50% בלבד וזאת עקב פיגור קל ובעיות נוספות. עם זאת, התובע מצליח להפיק הנאה מחייו ומומו אינו קשה עד כדי שטוב לו מותו מחייו. השופט רניאל ציין כי מקרים בהם יש להכיר בהולדה בעוולה כעילת תביעה הם מקרים של פיגור קשה או שהשופט אחז בדעה שיש לפצות על הולדה בעוולה בגין כל מום.

ע"א (חי') 771/08 רועי רוקח נ' ד"ר מיכאל אהרוני

בעניין רוקח-אהרוני, השופט יצחק כהן עסק בתובע שבידו השמאלית היו חסרות שתי אצבעות וכף ידו הייתה קטנה מהרגיל. השופט דחה את התביעה וכתב בפסק הדין כי התובע יוכל ללמוד, לרכוש מקצוע, להקים משפחה, להיות אב וסב לילדים ונכדים וכיוצא בזה. "אינני סבור שבמצב דברים זה, ניתן לומר שהיה עדיף לו למערער שלא בא לעולם", כתב השופט כהן בפסק דינו.

בית המשפט קובע - יש לדון בתביעה

בית המשפט ציין בפסק הדין כי הבקשה אשר הונחה לפניו הינה בקשה "מקורית ומאתגרת". עם זאת, לא ניתן לקבוע שיש לדחות את התביעה על הסף, חרף טענות ההגנה. השופט ציין כי מדובר בשאלה משפטית אשר הדעות בפסיקה חלוקות לגביה ואין לדחות את התביעה על הסף בטרם תתברר התובענה במלואה.

בפסק הדין נכתב כי דחיית התביעה על הסף מהווה למעשה גם דחיית תביעתם של ההורים. ההורים אף הם זכאים לתבוע באופן עצמאי את הרופאים וזאת בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהולדתו של בנם עם המום המדובר. בנוגע לטענת הנתבעים לכך שיש לדחות את התביעה בגין העדר עילה והצורך בחיסכון זמן שיפוטי, בית המשפט קבע כי איזה זמן שיפוטי ייחסך כאשר יש חובה לדון בתובענת ההורים לכל הפחות.

עוד מאמרים בנושא:
הולדה בעוולה, האם רשלנות רפואית?

מה שונה הדיון בין תביעת ההורים לבין תביעת הקטין, תהה השופט. זאת ועוד, סביר להניח כי כל החלטה של בית המשפט לדחות את התביעה על הסף או לאו, תזכה לערעור מיידי לבית המשפט המחוזי. אי לכך, יש לבחון את הסוגיה כעת ולהימנע מהגשת ערעור וסרבול הליכים משפטיים נוספים. לסיכום, בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה ולנהל דיון בתובענה לגופה.