חוט מסיס נותר בגוף מנותח לאחר הניתוח לכריתת ציסטה חלבית

תא (ב"ש) 7472-06‏ ‏ שרית פחימה נ' מכבי שירותי בריאות

בית המשפט נדרש לבחון תביעה אשר עניינה רשלנות רפואית בניתוח להסרת ציסטה חלבית. ציסטה חלבית הינה נגע זעיר בתת העור אשר בתוכו מצטבר חומר חלבי. חומר זה מזוהם לעיתים על ידי חיידקים המצויים על העור. במקרים בהם הזיהום אינו גורר בעיה אסטטית או תהליך דלקתי, אין צורך כלל בטיפול בציסטה. במידה וישנה מוגלה אשר לא יוצאת מעצמה, הפעולה הראשונה שיש לעשות הינה ניקוז ומורסה ולאחר מכן שקילת הסרת הציסטה.

במקרה דנן טענה התובעת כי לאחר הניתוח הראשון להסרת ציסטה חלבית מעורה, התחדשה הציסטה והצריכה ביצוע של ניתוח נוסף. לדבריה, בעת הניתוח השני נתגלה כי הרופאים השאירו בגופה חוט, זכר מהניתוח הקודם. לטענתה, מדובר ברשלנות רפואית שכן ייתכן כי הזיהום הנוסף בציסטה נבע מהשארת חוט זה בגופה.חוות דעת רפואית מטעם התובעת קבעה כי מציאת החוט בניתוח השני מעיד על רשלנות בהשארת גורם מזוהם בשדה ניתוח. אי לכך, לדברי המומחה מטעם התובעת, מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לסבל הרב לתובעת. המומחה הוסיף כי הותרת רקמה לא בריאה בשדה הניתוח, בצירוף עם חוט מחומר שאינו נמס, הינו פן נוסף של רשלנות.

עוד פסקי דין בנושא:
האם רשלנות רפואית בניתוח באסותא בגין השארת גוף זר בגוף החולה?
רשלנות רפואית בגין השארת עצם זר בגרון של מטופל, האמנם?
רשלנות רפואית באי השארת יולדת להשגחה בבית החולים, האמנם?
רשלנות רפואית בגין השארת גוף זר בגופו של מנותח לאחר טיפול בתיקון בקע
רשלנות רפואית בניתוח מעקפים - השארת צינורית בגוף המנותח

המומחה הרפואי מטעם ההגנה השיג על קביעות אלו. לדבריו, במהלך הניתוח עשו המנתחים שימוש בשני סוגי חוטים – חוט ניילון ארבעה אפסים וחוט וייקריל שלושה אפסים. לדבריו, ממצא של חוט מניתוח קודם אינו תופעה אשר מעידה על כישלון רפואי. הרופא הוסיף כי מדובר בחוט מסיס ויש לשימושו מטרה ברורה. לגבי התמוססות החוט קבע מומחה זה בחוות דעתו – "בכל ניתוח נשארים חוטים כאשר חלקם נספג וחלקם נשאר לעד. במרבית המקרים החוטים אינם מפריעים גם כאשר הם אינם נספגים. עניין זה תלוי בתגובת הגוף כאשר הפרעה למהלך החלמה על ידי חוט איננה דבר סביר". המומחה מטעם התובעת לא התייחס כלל לסוגיית התמוססותו של החוט וכאשר הופנה האחרון לגיליון הניתוח, ציין כי לא מעניין אותו החוט וכל שהוא שם לנגד עיניו הוא כי התובעת סבלה.

בית המשפט קבע כי יש לדחות את התביעה. ראשית, ציסטה חלבית יכולה להישנות גם ללא קשר לחוט המדובר. כמו כן, מדובר בסיכון זניח אשר לא הסב לתובעת כל נזק משמעותי ארוך טווח. השופטים הוסיפו כי כלל לא הוכח בבית המשפט כי השימוש בחוט בניתוח הראשון לא היה שימוש בחוט מסיס (כפי שטען המומחה מטעם התביעה).לא זו אף זו, בית המשפט הוסיף כי לא הוכח כי הנזק אשר נגרם לתובעת נבע כתוצאה מהחוט המדובר. התובעת והמומחה מטעמה לא השכילו לעמוד בנטל להוכיח קשר סיבתי בין החוט לבין הנזק הנטען.

המתנה רבה בין הניתוחים

התובעת העלתה טענה נוספת כנגד הרופאים וקופת החולים. לדבריה, ממועד אבחון חזרתה של הציסטה החלבית בפעם השנייה, עד למועד הניתוח להסרתה המושלמת, חלפו תשעה שבועות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות הרופאים וקבע כי טווחי ההמתנה המדוברים לא הוכחו כלא סבירים.

מדובר בטווח המתנה לגיטימי ברפואה הציבורית, קל וחומר כאשר אין אנו עוסקים בניתוח בגין סכנה מיידית. הוצאת ציסטה אינה פעולה דחופה ולא רק זאת אלא ככול שחולף הזמן יש רווח בכך שהניתוח הבא יבוצע בתנאים אופטימאליים לכריתת הציסטה בשלמותה. "גם אם המתנה של חודשיים לניתוח כריתת ציסטה הינה המתנה שאינה קצרה, שאין להקל עימה ראש, לא הוכח כי מדובר בהמתנה שאינה סבירה ברפואה הציבורית ובנסיבות של התובעת. לפיכך, אני דוחה טענת התובעת ולפיה חלף זמן שאינו סביר בין קביעת הצורך בניתוחים השני והשלישי ועד ביצועם בפועל", נכתב בפסק הדין.