חוות דעת רפואית הוגשה לאחר תום מרוץ התיישנות

תביעות העוסקות ברשלנות רפואית חייבות, על פי פקודת הראיות, להיות מוגשות בצירוף עם חוות דעת רפואית התומכת בטענות התביעה. סוגיה מעניינת לגבי מרוץ התיישנות תביעה בגין רשלנות רפואית של קטין, הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי.

התובע נולד באוגוסט 1983 ועל כן תביעתו אמורה להתיישן בתום 7 שנים מעת הגיעו לגיל 18. בני המשפחה הגישו את תביעתם בתאריך 4.8 2008, פחות משלושה שבועות לפני סוף תקופת ההתיישנות. תביעתם של התובע והוריו הוגשה ללא צירוף חוות דעת רפואית, כפי שדרוש על פי סעיף 127 לפקודת הראיות. עם זאת, האם תביעתם תתיישן?

עורך הדין של המשפחה טען כי יש להבחין בין כתב התביעה שהוגש בתוך תקופת ההתיישנות, והעמיד את עילת התביעה לדיון, לבין חוות דעת הרפואית שהינה ראיה ככל הראיות. ב"כ של התובע ציין כי מן הפסיקה ידוע שחוות דעת רפואית אינה מגדירה את עילת התביעה, אלא מיועדת לתמוך בה מבחינה ראייתית. על כן, הוספה של חוות דעת רפואית בעניין שנכללה לגביו התייחסות בכתב התביעה אינה יוצרת עילה חדשה.

התביעה לא תתיישן, אך חוות הדעת הרפואית חייבת להתאים לכתב התביעה

השופט כתב בפסק הדין כי ישנם מקרים מסוימים אשר בהם ניתן לראות בחוות הדעת הרפואית כמסמך המקים את עילת התביעה עצמה. לדוגמא, כאשר נכלל בחוות הדעת הרפואית מידע חדש המאפשר לתובע להעלות טענות שקודם לכן לא היה באפשרותו להעלותן. עם זאת, השופט הסכים עם עורך הדין המלומד וציין כי חוות הדעת נחשבת כראיה ולא הגדרת עילת התביעה.

בית המשפט קבע כי במקרה דנן תביעת הרשלנות אכן הוגשה במהלך מרוץ ההתיישנות. אי לכך, אין בהגשתה ללא חוות דעת רפואית בכדי להביא לדחייתה על הסף. עם זאת, השופטים ציינו כי חוות הדעת איננה יכולה להוות הרחבת חזית מעבר לכתב התביעה, ועל כן אסור לבעלי הדין לתבוע טענות נוספות אשר התיישנו.

כאמור, התביעה הוגשה לבית המשפט בשם הקטין ובשם הוריו. השופטים קבעו בפסק הדין כי היות וההורים היו בגירים בתקופה נשוא התובענה, תביעתם התיישנה בקשר לנזקים אשר נגרמו להם בשבע השנים שלפני הגשת התביעה. במילים אחרות, במידה וההורים יטענו להחזרי משכורת, יהיו הם זכאים לדרוש החזרים רק בגין שבע השנים לפני הגשת התביעה.