רשלנות רפואית - סוגיית חוות דעת רפואית

אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני לגבי חוות דעת רפואית בתביעות העוסקות בטיפול רפואי רשלני. המידע כולל מאמרים, מדריכים , דוגמאות, פסקי דין וכדומה...

במקום בו ישנו חשד לרשלנות רפואית, על הטוען לרשלנות לתמוך את טענותיו בחוות דעת של מומחה רפואי מטעמו. החוק מגדיר רופא מומחה כ-"רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים".

אחד התנאים הבסיסיים אשר דרושים לנפגע על מנת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית הינו חוות דעת רפואית. במידה ומתגלה אצל אדם חשש כי נפגע במהלך טיפול רפואי בשל רשלנותו של המטפל, עליו להביא סימוכין לכך החתומים ע"י רופא מומחה בתחום ומהווים גושפנקא רפואית מקצועית לטענותיו.

האם חייב הנפגע להמציא חוות דעת רפואית?

הגשת תביעה אשר נתמכת בחוות דעת רפואית של רופא מומחה מטעם התביעה איננה חובה. ניתן להגיש תובענה בגין רשלנות רפואית גם ללא חוות דעת של מומחה, אך אין זה מומלץ. תובענה מסוג זה הינה חלשה יותר וישנו יתרון אשר לא יסולא בפז להגשתה בצמוד לחוות דעת מקצועית. חוסר יכולתו של עורך הדין לסמוך טענותיו כנגזרת מטענות החתומות על ידי רופא בעל שם וניסיון, עלול להכשיל את התביעה או להפחית בסכום הפיצויים. זאת ועוד, פעמים רבות בית המשפט דוחה תביעות רשלנות רפואית על הסף, מחמת העדר חוות דעת רפואית מטעם התביעה.

כיצד בוחרים רופא מומחה?

שמו של הרופא, המוניטין שלו, שנות הניסיון והיכרותו עם עורך הדין, הינם חשובים לאין שיעור בהעלאת סיכויי התקבלות התביעה. כמו כן, רופאים מומחים רבים מוכרים גם לשופטים ונתפסים בעיניהם כמקצועיים ומשכך נחשבת בד"כ עדותם כמהימנה.

פעמים רבות עורכי הדין המתמחים בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית יכולים להפנות את הלקוח למומחים מובילים בתחומם, לצורך קבלת חוות דעת אשר יהיה בה בכדי להותיר רושם אמין על השופטים. ערך נוסף אשר יכול להוסיף לערכה של חוות הדעת הוא ניסיון עבר של המומחה במתן עדויות רפואיות בבתי משפט.

רופא מומחה מטעם ההגנה, אימתי?

כאשר מציג אחד הצדדים חוות דעת רפואית התומכת בטענותיו, רשאי הצד השני לדרוש ממנו לעמוד בבדיקה שתיערך על ידי רופא מטעמו ומטרתה להפריך את הדברים. במידה ושני המומחים הרפואיים חלוקים בדעותיהם, יכול בית המשפט למנות מומחה שלישי ומכריע מטעמו (כפי שיפורט בהמשך). עם זאת, בית המשפט רשאי לבחור בחוות דעת אחת ולהעדיפה על פני השנייה, באופן חלקי או מלא, גם מבלי למנות מומחה אובייקטיבי.

כמה חוות דעת יש להביא להליך המשפטי?

פעמים רבות, חוות דעת נוספת המוגשת על ידי מומחה רפואי בעל שם, מגדילה באופן משמעותי את סיכויי התביעה להתקבל. בנוסף, לעיתים מדובר בנזק אשר שייך לתחומים נוספים מלבד נשוא התביעה העיקרי ולכן ישנו צורך במספר חוות דעת. לדוגמא, בעת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה חשוב להביא חוות דעת של רופא מיילד (למען הדיון בסיבת הנזק) לצד חוות דעת של רופא נוירולוג המתמחה ברפואת ילדים (לצורך אומדן שיעורו של הנזק).

דוגמא נוספת למקרה בו מתגלה צורך בחוות דעת כפולה מגיעה מתחום רפואת הפלסטיקה. במקרים רבים בהם מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, תידרש חוות הדעת של המנתח הפלסטי מטעם התביעה להיתמך בחוות הדעת של פסיכיאטר, זאת במידה ונגרמו בגין הניתוח גם נזקים נפשיים.

מי מממן את חוות הדעת?

בד"כ נושא כל צד בהוצאות המומחה מטעמו כאשר מומחה מכריע אשר ממונה ע"י בית המשפט ממומן על ידי שני הצדדים באופן שווה או על הנתבעים כחלק מגזר הדין.

מתי ממנה בית המשפט מומחה מטעמו?

לעיתים ממנה בית המשפט מומחה רפואי מטעמו אשר יעניק לשופט תמונה אובייקטיבית של המצב הבריאותי במקרה דנן, ויחווה דעתו לגבי קיום או אי-קיום עילה לחשד בגין רשלנות רפואית. השופט מגדיר למומחה הרפואי באופן מדויק את השאלות שאותן הוא מעוניין לבאר.

למרות שבית המשפט רשאי לבחור כל מומחה רפואי מטעמו, בד"כ נהוג לבחור מומחה אשר מקובל על שני הצדדים על מנת שדעתו תהיה חזקה ותכריע את הסוגיה מבלי ליצור טרוניה מצד התביעה או ההגנה. בנוסף, בעלי הדין יכולים להפנות למומחה הרפואי שאלות מצדם במידה והם אינם מרוצים מחוות הדעת שנתן או אם הם חושבים כי ביאור פרטים נוספים יכול להועיל להם בהוכחת טענותיהם.

יפים דבריהם של השופטת נתניהו בעניין מינוי רופא מומחה בסוגיות רשלנות רפואית:

"מציעה אני, שלא נעשה עצמנו לחכמי הרפואה, אלא נישאר בתחום תפקידנו כחכמי המשפט ונשאיר את העיסוק בתורת הרפואה לבקיאים בה. סבוכה היא תורת הרפואה מכדי שהדיוטות יכניסו ראשיהם בה, אף אם ינסו לעשות זאת בעזרת ספרי רפואה ומילונים רפואיים למיניהם. אין לנו אלא להשאיר שאלה זו למומחים".

האם ניתן לשנות טענות בעקבות חוות דעת רפואית המוצגת בבית המשפט?

15 ימים לאחר שנתן הרופא המומחה את חוות דעתו לבית המשפט, רשאים הצדדים לשנות את טענותיהם (תביעה או הגנה) בהתאם לחוות הדעת בהנחה כי היא תהיה היא יפה בעיני השופט. שינוי זה בטענות בעלי הדין אינו כרוך באישור בית המשפט.