דחיית תביעה בגין רשלנות בניתוח הקטנת חזה
בית המשפט השלום בחיפה דחה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי להקטנת חזה. כידוע, תביעות רשלנות רפואית חייבות להיות מוגשות לבית המשפט בצירוף חוות דעת רפואית מקצועית. במקרה דנן, בית המשפט בחן את חוות הדעת הרפואיות אשר הוגשו מטעם הצדדים וקבע כי יש להעדיף את חוות הדעת מטעם הנתבעים. זאת ועוד, השופט מתח ביקורת על חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה וקבע כי היא כללית ואיננה מוכיחה את הטענות העולות בתביעתה של האישה.
עוד פסקי דין בנושא:
אובדן טופס הסכמה מדעת לניתוח הגדלת שדיים
פיצויים לאחר רשלנות רפואית בניתוח להגדלת חזה - שדיים לא סימטריים
התובעת הניחה לפתחו של בית המשפט תביעה בגין רשלנות בניתוח הקטנת חזה. לטענתה, נותרו בחזה שלה צלקות נרחבות, ושדיה לאחר הניתוח נשארו גדולים וחסרי פרופורציה. התובעת ביקשה לבסס את עילת הרשלנות הרפואית על מבחן התוצאה של הניתוח אשר בוצע בגופה. בכתב התביעה העלתה התובעת מספר טענות כלליות הנוגעות לשיטת הניתוח ואופן ביצועו. לדאבונה, חוות הדעת הרפואית אשר הוגשה מטעמה לא ביססה טענות אלו כלל.
רשלנות רפואית - הרופא הסביר ולא מבחן התוצאה
הלכה פסוקה היא כי רשלנות רפואית איננה עניין של מבחן התוצאה או מבחן של חכמה שלאחר מעשה. במקרים בהם מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה ממשקפיו של הרופא הסביר. דהיינו, לא כל טעות עולה כדי רשלנות, ותוצאות ניתוח לכשעצמן אינן יכולות לבסס טענות בדבר רשלנות רפואית.
במקרה דנן, טענותיה של התובעת התבססו על חוות דעת רפואית מטעמה בת שני עמודים בלבד אשר להם צורפו מספר צילומים. בעת שערך המומחה הרפואי מטעם התובעת את חוות דעתו המקצועית, עמד לנגד עיניו רק מסמך רפואי אחד – מכתב השחרור מהמרכז הרפואי אשר היה חתום על ידי ד"ר ל'. המומחה הרפואי מטעם התובעת אמנם בדק את האישה, אך זאת בדיקה זו נערכה רק בדצמבר 2008, יותר משבע שנים לאחר ביצוע הניתוח.
בית המשפט קבע כי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת לא ביססה את עילת הרשלנות הרפואית אשר נטענה בכתב התביעה. בפסק הדין נכתב כי בניגוד למומחה מטעם התובעת, המומחה הרפואי מטעם בית החולים ערך את חוות דעתו כאשר לנגד עיניו עומדים כלל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, לרבות תיקה של התובעת בקופת חולים, מסמכי האשפוז בבית החולים, ומכתב השחרור מבית החולים.
כמו כן, המומחה מטעם ההגנה התייחס בחוות דעתו לכלל הגורמים הרלבנטיים למצבה הקליני של התובעת כיום – לדוגמא, הריונה של התובעת לאחר הניתוח, עלייתה במשקל, הרקע הרפואי של התובעת, אופן ביצוע הניתוח, מהלכו, תוצאותיו, המעקב אחריו וכדומה.
הסיכון לצלקות לאחר הקטנת חזה - 20%
התובעת הפנתה את בית המשפט לצלקות מכוערות וגדולות אשר נותרו בשדיה לאחר הניתוח. המומחה הרפואי מטעם ההגנה טען, בנוגע לצלקות אלו, כי מדובר בתופעה שכיחה בניתוחי הקטנת חזה ושיעורם עומד על כ-18% מכלל הניתוחים. כמו כן, תופעת הצלקות משתנה בין סוגי העור השונים של המנותחות.
עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בניתוח שחזור שדיים, איך לקבל פיצויים?
בכל הנוגע לגודל השדיים, המומחה מטעם ההגנה הבהיר כי שדיים יכולים לגדול במשך השנים, מה עוד שצויין במסמכים הרפואיים כי ארבע שנים לאחר הניתוח עלתה התובעת כ-15 ק"ג במשקלה (עלייה אשר לדבריו הייתה עלולה לתרום לגדילת השדיים אחר הניתוח). המומחה הרפואי מטעם ההגנה הפנה את בית המשפט לגיליון הניתוח אשר הצביעה על שאיבה של כ-1,300 ג' משדיה של התובעת במהלך הניתוח. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי שדיה של התובעת לא קטנו בעקבות הטיפול.
בית המשפט מתח ביקורת על חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת ועל ניסיונות ההתחמקות שלו משאלות שהופנו אליו על ידי ב"כ הנתבעים. "דוקטור ג' התחפר בעמדתו, תוך התעלמות מגורמי השפעה נוספים רלבנטיים (ויש לומר - אקוטיים) על התוצאה בה חזה למעלה משבע שנים לאחר הניתוח. עניין זה החליש באופן ניכר את חוות דעתו", נכתב בפסק הדין.
לדוגמא, בית המשפט ציין כי המומחה מטעם התובעת היה סבור שאחרונה פנתה לניתוח הקטנת החזה מטעמים אסטטיים. כאשר נשאל האם הוא יודע שהיא הופנתה לניתוח בשל כאבי גב וגורמים רפואיים, ענה כי מדובר בפרט לא רלבנטי.
המומחה מטעם התובעת טען כי התוצאה אשר ראה לפניו כאשר בדק את התובעת הינה "תוצאה כזו אינה מקובלת בסטנדרטים של שנות ה-2000 ואין שום סיבה שמצב כזה יוצר". עם זאת, בחקירתו הנגדית לא נתן המומחה הסביר מניח את הדעת לביטוי זה. בסופו של היום, נותרה אמירתו סתומה, ולא ניתן היה לבסס עליה דבר.
לסיכום, בית המשפט קבע כי התובעת לא הוכיחה שמדובר ברשלנות רפואית וחוות הדעת הרפואית מטעמה הייתה שטחית, לא מפורטת ולא אמינה. למעשה, הפערים בין חוות הדעת הרפואיות אשר הוצגו בפני בית המשפט הטו את הכף באופן ברור לטובת הנתבעים.