www.rashlanut-refuit.org

האם אי קבלת מטופל לטיפול הינה רשלנות רפואית?

האם אי קבלת מטופל לטיפול הינה רשלנות רפואית?

ת"ק 38654-12-11


האם רופא שיניים חייב לסייע למטופל כאשר זה פונה אליו, או שמא שמורה לרופא הזכות לסרב לבצע את ההליך הרפואי? האם מטופל אשר קיבל "סירוב" מבחינת טיפול במרפאת שיניים רשאי להגיש תביעה כנגד המרפאה והרופא? האם סרבנות להענקת טיפול הינה רשלנות רופא שיניים? סוגיות אלה עמדו במרכזו של פסק הדין שלהלן.


מדובר באישה אשר הגישה תביעה כנגד רופאת שיניים לאחר שהאחרונה סירבה לקבל אותה לטיפול רפואי. האישה טענה כי היא זכאית לפיצויים מהרופאה וזאת מחמת שני טעמים. ראשית, נטען כי הסירוב לקבלה נאמר לה בנוכחות מטופלים אחרים והדבר גרם לה לעוגמת נפש (היא יצאה מהמרפאה "פגועה ובוכייה"). שנית, המטופלת טענה כי הרופאה הייתה חייבת, מתוקף חוק זכויות החולה, להעניק לה את הטיפול המבוקש.


עיקרון האוטונומיה של הרצון


בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נקבע כי על פי חוק החוזים, ובהתאם לעיקרון "האוטונומיה של הרצון", לא ניתן לחייב אדם/חברה להתקשר בחוזה. דהיינו, ההתקשרות בחוזה מבוססת על רצון מצידם של הצדדים. במילים פשוטות, אדם איננו יכול לפנות לבית המשפט כאשר מאן דהו מסרב להתקשר עימו בחוזה והדברים רלבנטיים גם לגבי מטופלים מול רופאי שיניים.

 

עוד מאמרים בנושא:
רשלנות רפואית בטיפול ציפוי שיניים, איך אפשר לקבל פיצויים?
טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית בעקירת שיניים, מתי תוגש תביעה?
נסיגת חניכיים בעקבות טיפול שיניים רשלני, מתי תוגש תביעה?
רשלנות רפואית בהשתלת שיניים


בפסק הדין הודגש כי אמנם העיקרון הנ"ל צומצם באופן מסוים במסגרת חריגים כגון חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, אך דווקא החריגים לכלל העצימו את הכלל. דהיינו, בית המשפט קבע כי ניתן לראות שהחריגים המדוברים הדגישו את משקלו הרב של עיקרון "האוטונומיה של הרצון" (וזאת משום שרק חקיקה מפורשת יכולה לעמוד בסתירה אליו).


לא הופלתה על רקע חוק זכויות החולה


בנוגע לגורמים רפואיים - כגון רופאים, אחיות ומטפלים למיניהם - בית המשפט קבע כי גם לגביהם קיימים חריגים אשר נועדו למנוע אפליה בעת מתן טיפול רפואי. למשל, סעיף 4 לחוק זכויות החולה קובע באופן מפורש כי רופא איננו רשאי להימנע מהענקת טיפול לפלוני מחמת גזע, דת, מין, מגדר, ארץ מוצא, נטייה מינית וכדומה. עם זאת, במקרה דנן, נקבע כי התובעת לא סבלה מאפליה מחמת אחת מהעילות הנ"ל אלא בשל נסיבות ספציפיות הקשורות ליחסים שבין הצדדים עובר למקרה המדובר.


בית המשפט קיבל את טענותיה של הרופאה כי הסירוב להענקת הטיפול נבע מהתנהלותה הבלתי סבירה של התובעת כלפי מזכירותיה. נקבע כי האחרונה התנהגה בגסות של ממש כלפי המזכירות תוך שהיא תוקפת אותן באופן מילולי אגב קללות וגידופים. אי לכך, בית המשפט קבע כי הרופאה הייתה "רשאית לנתק את הקשר המקצועי בין הצדדים". יתרה מכך, הודגש כי לא נותרו טיפולים אשר הרופאה לא סיימה בפיה של המטופלת וסירובה לבצע הליכים חדשים הייתה סבירה בנסיבות העניין. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר פיצוי בגין עוגמת הנפש. הודגש כי היות והרופאה לא הייתה חייבת לקבל את המטופלת למרפאתה, לא היה ניתן לגזור לטובתה פיצויים בגין תחושותיה.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית ואחריות רופא בגין נזק נדיר. המטופל התעלף במהלך ניסיונו לקום לאחר טיפול עקירת שן בינה... 

במסגרת הטיפול ביצע הנתבע , ביום 3.1.96, השתלה, בלסת השמאלית התחתונה ובלסת הימנית התחתונה של התובע. בצד השמאלי עבר הטיפול בהצלחה. לעומת זאת, בשעת הקדיחה בצד הימני, הרגיש לפתע התובע זרם חזק וכאב בלתי נסבל למרות ההרדמה.  

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

לטענת התובעת, הנתבע שהינו רופא שיניים התרשל בטיפול בה.תביעת התובעת התקבלה 

התובעת פנתה לנתבע, כירורג ברפואת שיניים, לצורך טיפול בבעיית שיניים ופה שהתמקדה בתנוסדיות חלקית של השיניים שנותרו בפיה 

התובע קיבל תוכנית לטיפול בחלל הפה. הטיפול כשל ולתובע נגרמו נזקים בגינם הגיש תביעה זו 

פיצוי בשל נזקי רשלנות בטיפול השתלת שתלי שיניים אשר גרמה לתובעת ללקויות קשות בחלל הפה. התובעת נזקקה לטיפולים מתקנים  

התובע הגיע לקליניקת הנתבע לשם ביצוע עקירת שן בינה, עקירה שבמסגרתה, טופל התובע בין היתר בחומר מרדים (אלחוש). לאחר הטיפול נפל התובע על פניו שתיים משיניו זזו. התובע קיבל טיפול מידי 

התובעת מבקשת לחייב את הנתבע, רופא שיניים, לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה במהלך טיפולו בשינייה. לטענתה, הנתבע התקין בלסתה התחתונה גשר שאינו תקין, ללא התאמה לסגר הטבעי של פיה ובניגוד למקובל.  

התובע עבר טיפול שורש בשיניו על ידי הנתבע. הטיפול כשל וגרם לתובע לריקבון מתחת לשיניים המטופלות  

בעקבות טיפול שיניים רשלני, התובע סבל מכאבים עזים ונפיחות בחניכיים, שלא ירדה עד לעקירת השיניים.  

רופא שיניים פרטי הסכים לעקור שן לחולת סכרת, למרות שהיה מודע לסיכונים. זמן קצר לאחר העקירה, המטופלת נפטרה. 

לאחר טיפול שיניים צבאי, לקתה המטופלת בזיהום קשה בעצם שהצריך טיפולים מסובכים בארצות הברית. 

האם חובת מתן טיפול חלה גם על רופאי שיניים? האם רופא שיניים חייב לתת טיפול רפואי מכוח חוק זכויות החולה? 

האם טיפול שיניים שלא נעשה ברשלנות, אך שגרם נזק בעצב הפנים, יזכה את הנפגע בפיצויים? 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כ-60,000 ₪ בגין רשלנות בטיפול שיניים אשר קיבל אזרח ישראלי המתגורר בארצות הברית... 

האם רופא שיניים היה צריך להציע למטופלת טיפול חלופי יקר, וזאת למרות שהוא ידע כי מצבה הכלכלי איננו מן המשופרים? 

האם רופא שיניים העניק למטופלת טיפול שורש בשן, מבלי להסתמך על בדיקה מעמיקה לפני כן? 

האם טיפולים ליישור שיניים חייבים להתבצע על ידי רופא שיניים מומחה באורטודנטיה? האם במקרה שהרופא איננו מומחה מדובר ברשלנות רפואית? 

בית המשפט קבע כי טיפול השיניים אשר ניתן לתובעת היה תוך רשלנות רפואית. לאחר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לקבל את התביעה...