טיפול שיניים ללא הסכמה מדעת, מתי תוגש תביעה בגין רשלנות רפואית?
.jpg)
סעיף 13 לחוק זכויות החולה קובע כי על כל מטפל לקבל את הסכמתו החופשית והמודעת של המטופל לטיפול רפואי, כולל טיפולי שיניים. כדי לקבל הסכמה מדעת, הרופא נדרש למסור למטופל את כל המידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, טרם מתן הטיפול, כדי לאפשר לו להחליט האם להסכים לטיפול המוצע או לבחור באפשרות אחרת.
רופא שיניים נדרש למסור למטופל את האבחנה שלו לגבי מצבו הנוכחי והתפתחות צפויה של מצב הפה והשיניים ללא קבלת טיפול רפואי. להסביר מהו הטיפול המוצע בין אם מדובר בשיקום הפה, טיפול שורש, עקירת שיניים, השתלת שיניים וכדומה. על הרופא להציע חלופות לטיפול המוצע, לפרט מהם הסיכויים והסיכונים של הטיפול, אופי ומשך הטיפול ואפשרות טיפול חדשני.
הסכמת המטופל לטיפול יכולה להינתן בכתב, בעל פה או על דרך ההתנהגות, כמו באמצעות הנהון בראש או ביד. עם זאת, ישנם מספר מצבים שבהם ניתן לתת טיפול גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, כמו בנסיבות של מצב חירום רפואי כאשר נשקפת סכנה ממשית למטופל ולא ניתן לקבל את הסכמתו החופשית.
במקרה שבו הרופא כפה טיפול רפואי על המטופל, ביצע בו טיפול ללא הסכמתו או ביצע טיפול בהסכמה אך לא מסר לו מידע בדבר מצבו הרפואי או הטיפול המוצע, ניתן להגיש תביעה כספית לפיצויים נגד המטפל ונגד המוסד הרפואי שבו ניתן הטיפול, בעילת רשלנות רפואית, בגין הפגיעה באוטונומיה לקבל החלטה מושכלת בדבר טיפול רפואי עתידי.
זריקת הרדמה בטיפול שורש ללא הסכמה
האם ניתן להגיש תביעה נגד רופא בעקבות רשלנות רפואית בטיפול שיניים אשר מתבטאת במתן זריקת הרדמה ללא הסכמה מדעת? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט במסגרת תביעה בגין רשלנות רפואית של כללית סמייל.
התובע הגיע ביוני 2009 למרפאת השיניים כללית סמייל כדי לעבור טיפול שורש. בעת ביצוע זריקת הרדמה, חש התובע מעין זרם חשמלי חזק בנקודת הדקירה וזאת בגין פגיעה בעצב אשר מתחת ללשונו.
התובע טען כי כתוצאה מהזריקה הרשלנית, סבל הוא במשך כחודשיים מאובדן תחושה ותחושה עמומה באזור השפה התחתונה והסנטר. התובע הוסיף כי רק כשבוע לפני הגשת תביעתו חזרה התחושה במלואה. התובע טען כי פנה פעמים רבות לנתבעת אך זו לא ענתה לפניותיו.
כתוצאה מהימנעות זו, נאלץ התובע לפנות לרופאים אחרים ונגרמו לו נזקים כספיים שונים. התובע העמיד את תביעתו על סך של 30,000 שקלים בעקבות הבדיקות אשר נאלץ לבצע לאחר הטיפול הרשלני, אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה, החזר עלות הטיפול הרשלני, תשלום עתידי עבור טיפולי שיניים במרפאות אחרות ואי רצונו לממש את זכויותיו בביטוח מטעם הנתבעת.
רשלנות בקבלת הסכמה מדעת
בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה בחלקה וזאת מן הטעמים הבאים. ראשית, התובע הוכיח כי אכן סבל מאובדן תחושה לאחר הטיפול. התובע אמנם לא הציג חוות דעת רפואית מטעמו, אך עדות לסבלו ניתן היה למצוא בפניותיו הרבות לרופאים לאחר הטיפול בכללית סמייל.
זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התובע הוכיח שניסה ליצור קשר עם הנתבעת אך ניסיונותיו אלו העלו חרס. למעשה, בית המשפט קבע כי התובע זכאי לפיצויים בעקבות התנהלות הנתבעת לאחר הטיפול.
התובע לא השכיל להוכיח כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בטיפול שיניים. לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית מפורטת אשר מספרת מהי הרשלנות המדוברת, מהו הנזק שנגרם, וכיצד מתקיים קשר סיבתי בין שני אלה. עם זאת, רשלנותו של הרופא הייתה בכך שלא הוסברו לתובע הסיכונים אשר כרוכים במתן זריקת ההרדמה, ולא פורטו בפניו תוצאות הלוואי האפשריות שלה.
הרופא המטפל לא הוזמן על ידי הנתבעת לעדות בבית המשפט ועניין זה עמד לכללית סמייל לרועץ. למעשה, הנתבעת לא הציגה ולו ראשית ראיה לדברים אשר הוסברו לתובע עובר למתן הטיפול.
נושא ההסכמה מדעת לקבלת טיפול רפואי מוסדר במסגרת פרק ד' לחוק זכויות החולה תשנ"ו 1996. החוק קובע כי קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי צריכה להיות לאחר שהמטפל מסר למטופל את המידע הדרוש לו - באופן סביר – לצורך קבלת החלטה האם להסכים לטיפול המוצע. בין היתר, הרופא חייב להסביר למטופל בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות.
במקרה זה, בית המשפט קבע כי אכן התובע הוכיח שסבל מאי נוחות וכאבים למשך כחודשיים. כמו כן, עובדה היא כי הנתבעת לא הבהירה לתובע שקיימת אפשרות שהדבר אכן יתרחש. לפיכך, מדובר ברשלנות רפואית.
הנתבעת טענה כי גם לו היה הרופא מסביר למטופל אודות זריקת האלחוש, עדיין היה התובע בוחר לעבור את הטיפול. בית המשפט דחה טענה זו וקבע שנזקו בר הפיצוי של התובע הוא בגין הפגיעה באוטונומיה שלו לקבל החלטה מושכלת בדבר טיפול רפואי עתידי. בסופו של דבר נפסק כי התובע זכאי לפיצויי בסך 1,500 שקלים בגין רשלנות רפואית, 700 שקלים עבור ההוצאות הרפואיות הנוספות, וסך 400 שקלים הוצאות משפט.