ועדת בדיקה לאחר הגשת תלונה בגין רשלנות רפואית

פעמים רבות, לאחר הגשת תלונה בגין רשלנות רפואית, יחליט מנהלו הכללי של המוסד על הקמת ועדת בדיקה לבחינת הסוגיה. ועדה זו הוגדרה על ידי המחוקק גם במסגרת חוק זכויות החולה, והיא מוכרת כוועדה אשר מתמנית בעקבות תלונה של מטופל בנוגע לטיפול רפואי.

יש לציין כי נציג קבילות הציבור במשרד הבריאות מטפל מדי שנה בכ-1,000 תלונות של חולים בגין רשלנות רפואית. על פי נתוני מחקר שנערך במשרד הבריאות בין השנים 1996 ל-2003, עלה כי כ-85% מהפניות אינן עולות כדי נקיטת צעדים משמעתיים ואו משפטיים נגד הרופאים. עם זאת, 15% הם עדיין חלק גדול ביותר, המהווה כ-150 תלונות בעלות בסיס מדי שנה.

מי ממנה את ועדת הבדיקה?

ועדה בדיקה מוקמת לצורך בדיקת התלונה אשר מוגשת על ידי המטופל או מי מטעמו. כמו כן, ועדות בדיקה מתמנות לעיתים לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי.

את ועדות הבדיקה ממנה מנהל המוסד הרפואי, בעקבות טיפול שניתן במסגרת המוסד (לדוגמא, מנהל בית החולים, מנהל קליניקה פרטית לרפואת שיניים וכו’). במידה ומדובר בתלונה עקב טיפול רפואי בקופת חולים, תמונה ועדת הבדיקה על ידי מנהל קופת החולים (ניתן למנות ועדת בדיקה גם על ידי המנהל הכללי או מוסמך מטעמו).

האם הממצאים מגיעים גם למטופל?

ממצאיה ומסקנותיה של ועדת הבדיקה נמסרים למי שמינה את אותה. כמו כן, הממצאים נמסרים גם למטופל הנוגע בדבר, ולמטפל אשר עלול להיפגע מהם. עם זאת, פרוטוקול דיוניה של ועדת הבדיקה יימסר רק למי שמינה אותה ולמנהל הכללי. בית משפט רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל, לנציגו או למטפל, בהתאם לבקשה בעניין. בית המשפט יתיר חשיפת חומר זה, במקום בו נמצא שגילוי הממצאים והמסקנות נחוץ לשם "עשיית הצדק".

במקרה בו קיים חשש כי ממצאי הוועדה יסבו נזק נפשי או גופני למטופל, רשאי יו"ר וועדת הבדיקה להורות על הימנעות ממסירת ממצאיה למטופל. במקרה בו מקבל יו"ר הועדה החלטה מסוג זה, עליו להודיע על החלטתו לוועדת האתיקה, ולצרף למידע שלא נמסר גם את הנימוקים התומכים באי מסירתו. בית המשפט רשאי להורות לוועדה למסור למטופל את ממצאיה, חרף נימוקים אלו, במסגרת הליך משפטי.

במקרה בו מחליט המנהל הכללי לפתוח בהליכים משמעתיים או פליליים נגד המטפל בעקבות ממצאי וועדת הבדיקה, רשאי הוא להעביר את הפרוטוקולים לסמכות הרלבנטית העוסקת בנושא (משרד הבריאות, משטרת ישראל וכו’).