התיישנות תביעה לאחר שמונה שנים ממותה של המטופלת, האמנם?
בית המשפט העליון נדרש לדון בערעור אשר הוגש על ידי בית החולים הדסה, כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי. בית החולים טען כי תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה כנגדו, הוגשה באיחור והתיישנה במרוצת השנים. מדובר בתביעה אשר הוגשה בשנת 2001, שמונה שנים לאחר מותה של מטופלת בבית החולים.
עורכי הדין מטעם הדסה טענו כי עילת התביעה נוצרה בשנת 1993, עם מותה של המנוחה, ועל כן בשנת 2001 התיישנה התביעה. בעלה של המנוחה טען כנגדם כי עילת התביעה נוצרה כאשר קיבל את המסמכים הרפואיים נשוא מותה של אשתו, וזהו מקרה אשר נופל במסגרת תקופת ההתיישנות.
התיישנות שלא מדעת
מדובר בסוגיה הקרויה בעגה המשפטית – התיישנות שלא מדעת. עילה זו לדחיית טענת התיישנות מפורטת בסעיף 8 לחוק ההתיישנות. סעיף זה קובע כי במקום בו נעלמו עובדות המהוות את עילת התביעה מן התובע, ומסיבות שלא היו תלויות בו, תחל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו העובדות הרלבנטיות. בעניינים העוסקים ברשלנות רפואית, על התובע להוכיח שלא ידע בפועל את העובדה כי מדובר ברשלנות מצד הצוות המטפל.
כמו כן, התובע צריך לשכנע את בית המשפט שלא היה יכול הוא לגלות אודות הרשלנות גם ב"זהירות סבירה". מדובר למעשה באמת מידתו של "האדם הסביר". מצד אחד, ברור כי אין זה מן הרצוי שכל אדם שעבר טיפול רפואי יפנה מיד לקבל חוות דעת רפואית לגבי ההליך הרפואי. עם זאת, ברי כי אין בשיקולים אלו בכדי להפחית את החובה המוטלת על הניזוק ויש לבחון את התנהגותו בהתאם לפרטי המקרה נשוא התובענה. כמו כן, יצוין כי במקרים שמדובר בנזקים גופניים ונפשיים קשים וחמורים, מצופה מהאדם הסביר שיפנה לבחון מה היה מהות הטיפול ומהן זכויותיו המשפטיות.
הבעל גילה על עילת התביעה לאחר שנה כאשר פנה לעורך דין
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי בעלה של המנוחה לא יכול היה לדעת כי הרופאה אשר טיפלה באשתו הייתה רופאה צעירה וחסרת ניסיון. כמו כן, הבעל גילה כי הרופאה הצעירה לא התייעצה עם רופא בכיר בזמן הטיפול רק במועד מאוחר הרבה יותר. בית המשפט ציין כי כשנה וחצי לאחר מותה של אשתו, העלה הבעל לראשונה את החשד בליבו שמדובר ברשלנות רפואית. או אז, פנה האחרון לעורך דין על מנת לקבל ייעוץ משפטי. בפגישה עם עורך הדין נוצרה לראשונה עילת התביעה. אי לכך, בית המשפט קבע כי התביעה לא התיישנה ויש לדון בה.
בסופו של היום, הוכח שהרופאה אשר טיפלה במנוחה לא העניקה לאחרונה את הטיפול הנכון והראוי ביותר. אי לכך, מצבה של המנוחה התדרדר בבית החולים והיא נפטרה. כמו כן, הוכח שהרופאה הייתה בתקופה נשוא התובענה, רופאה צעירה בשנת התמחותה הראשונה. עילת רשלנות נוספת אשר קמה כנגדה בעקבות כך הייתה אי התייעצותה עם רופא בכיר ממנה בנוגע לטיפול המתאים ביותר.