www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד והתאבדה. על פי כתב התביעה, המטופלת הגיעה למוסד כאשר היא סובלת מבעיות פסיכוטיות וידועה כחולת נפש.

 

 

עם זאת, ולמרות שבית החולים לא התחקה אחר עברה באופן מדוקדק, הועברה החולה לטיפול תוך השגחה של בן משפחה (בלבד) במחלקה הפנימית בבית החולים. למחרת היום, הלכה המטופלת במסדרון בית החולים, פתחה את החלון וקפצה אל מותה, תוך שהיא משאירה מאחריה בעל ובן.


משרד הבריאות מינה וועדה מטעמו על מנת לחקור את האירוע, והועדה קבעה כי רופאי בית החולים חבים ברשלנות רפואית כלפי המנוחה, היות ולא השכילו לשמור עליה שלא תפגע בעצמה. כאשר נדרש בין המשפט לדון בפיצויים אשר מגיעים למשפחת המנוחה, נתגלעה מחלוקת בין הצדדים לגבי תוחלת החיים העתידית של המנוחה (לצורך חישוב "השנים האבודות").

 

האם המטופלת הייתה מצליחה להתאבד לולא קפצה מחלון בית החולים?


בני משפחתה של המנוחה טענו שעל בית המשפט לפסוק פיצויים מוגברים בראש נזק זה - לאור גילה הצעיר של המנוחה במותה, העובדה שנגזר על בנה לגדול ללא אימו, חומרת מחדליו של בית החולים ולאור אופן ניהול ההליך המשפטי ע"י הנתבעים (שסירבו לטענתם למסור את מלוא המידע שהיה ברשותם).

בית החולים טען כי היות ועסקינן בחולת סכיזופרניה, יש להסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי, אשר קבע כי התאבדות הינה הופעה שכיחה של המחלה. זאת ועוד, בית החולים הזכיר לבית המשפט כי 40% מהחולים בסכיזופרניה מנסים להתאבד ועד 10% גם מצליחים בכך בעשר השנים הראשונות של המחלה.

 

בית החולים טען כי יש להתייחס לנסיבותיה האישיות של המנוחה לצורך הערכת ראשי הנזק השונים, והרי שאין חולק כי המנוחה סבלה ממחלת נפש – מחלה סכיזואפקטיבית עם התקפים פסיכוטיים דיכאוניים ומניפורמים כולל ניסיונות אובדניים. אי לך, לטענתו של בית החולים, ניתן היה לצפות שחייה של המנוחה יתקצרו גם אילולא התרחש האירוע נשוא התביעה דנן.


בני המשפחה - מדובר בקריאה לעזרה ולא דפוס אובדני

 

בני משפחתה של המנוחה הסתמכו על חלקה של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט וטענו כי קיימים מספר גורמים אשר מפחיתים את הסיכון להתאבדות. בין הגורמים שצוינו - ניסיונות ראוותניים להתאבד (אצל נשים), הבעת ביטויי מצוקה ורצון לקבל עזרה, הבעת נכונות לדבר על המצוקה ועל הרצון למות, ההסכמה לאשפוז מרצון וההסכמה לקבל טיפול. המומחה גרס כי כל הגורמים שפורטו לעיל היו במקרה שלפנינו במהלך האשפוזים החוזרים ובאירועים דומים בעבר בתאריכים 10/8/98, 2/7/01.

 

בית המשפט - לא ניתן להוכיח שהמטופלת הייתה מתאבדת


בית המשפט קיבל את הגישה העקרונית שניסיונות חוזרים ונשנים להתאבד היו כנראה מסתיימים בסופו של דבר בהצלחה (ומצביעים על אפשרות של תוחלת חיים נמוכה משל אדם רגיל). עם זאת, בית החולים לא השכיל להוכיח שהמנוחה השתייכה לקבוצת עשרת האחוזים אשר מצליחים להביא את ההתאבדות לכדי מימוש.

בית המשפט קבע כי יש ממש בטענותיהם של בני משפחתה של המנוחה, ולא ניתן לקבוע שהיא השתייכה לקבוצת החולים שצפויים להצליח לשים קץ לחייהם. היפכא מסתברא – הגורמים המפחיתים את הסיכוי להתאבדות התקיימו במקרה דנן ועל כן המועד בו הייתה צפוייה המנוחה לשים קץ לחייה נותר לוט באפלה. אי לכך, בית המשפט קבע כי יש לקחת בחשבון תוחלת חיים רגילה בהקשר למנוחה.


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?