רשלנות רפואית זירוז לידה, מתי תוגש תביעת פיצויים?

זירוז או השראת לידה מתבצעים בנסיבות שונות, כגון: עיכוב גדילה תוך רחמי של העובר, מיעוט מי שפיר, חוסר בתחושה של תנועות העובר או ניטור דופק עובר חשוד, וכן עקב רעלת הריון של האם, סוכרת הריונית בלתי מאוזנת ומצבים נוספים שבהם המשך ההריון עלול להוות סיכון לאם או לעובר.

ישנן שיטות מכניות, שיטות תרופתיות ושילוב של שתי השיטות לזירוז לידה, כולל: סטריפינג שהיא שיטת זירוז מכנית ידנית, החדרת קטטר בלוני לתוך תעלת צוואר הרחם, פרוסטגלנדינים לריכוך צוואר הרחם באמצעות ג'ל, נר, טבליות, או תכשיר אחר, מתן תרופה מסוג פיטוצין הניתנת באמצעות עירוי ומהווה חיקוי של הפעילות המכנית של הרחם ועוד. 

רשלנות רפואית בזירוז לידה עלולה לעתים לגרום לתוצאות קשות ביותר כמו קריסת הרחם ואף במקרים חמורים למות העובר. במקרה שהיולדת או הילד נפגעו בגין עוולת הרשלנות, ייתכן שניתן להגיש תביעה לתשלום פיצויים. לשם כך יש לפנות אל מומחה רפואי בתחום הילודה כדי לקבל חוות דעת רפואית וכדי להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם ליולדת או לתינוק לבין התנהלות רשלנית של צוות הרופאים בחדר הלידה. 

השראת לידה לזירוז התהליך

אישה אשר איבדה את רחמה ואת ילדה בעת הלידה, כתוצאה מהליך רפואי של השראת לידה לזירוז, פנתה אל בית המשפט והגישה תביעת רשלנות בלידה נגד המרכז רפואי ושירותי בריאות כללית. 

על פי עובדות התביעה, התובעת הגיעה לבית החולים בדרום הארץ כאשר היא בשבוע ה-39 להריונה. בעקבות האטת דופק עובר, שאירעה באקראיות, היא אושפזה. בחלוף כמה שעות, הוחלט בבית החולים לפתוח בהליך השראת לידה. מדובר בהליך רפואי אשר במסגרתו משפיעים על הגוף באמצעים חיצוניים בכדי להביא להתפתחות צירים. מטרתה של השראת לידה היא ליילד את התינוק חרף העדר צירים.

14 שעות לאחר תחילת התהליך, רחמה של היולדת קרס. זאת בעקבות הפעלת לחץ רב מצד שריר הרחם מבלי שהיא הייתה בלידה פעילה. כתוצאה מכך, הרופאים נאלצו לכרות את רחמה של התובעת. כמו כן, הקרע שנגרם לרחם הביא לכך שהעובר נקלע למצוקה קשה ונולד במצב של מוות מוחי. 40 דקות לאחר מכן, הוא נפטר בבית החולים.

היולדת הגישה תביעה כנגד בית החולים בגין רשלנות רפואית. במסגרת התביעה נטען כי הרופאים במחלקת היולדות החליטו באופן רשלני על ביצוע פרוצדורה רפואית מסוכנת. לטענתה, ההחלטה התקבלה תוך כדי הפרה של נוהלי המחלקה, ללא אינדיקציה רפואית וללא אישור מטעם רופא בכיר. 

קריסת הרחם ומות העובר

התביעה הוגשה הן כנגד המרכז הרפואי והן כנגד שירותי בריאות כללית שהיא הבעלים של המוסד הרפואי. היולדת טענה בתביעתה כי הצוות הרפואי ביצע מהלכים רשלניים רבים, כבר מרגע אשפוזה. לטענתה, רשלנותם של הרופאים במקרה זה הייתה הסיבה לקריסת הרחם ומות העובר.

במסגרת כתב ההגנה, בית החולים ושירותי בריאות כללית הביעו צער רב על הטרגדיה. עם זאת, הנתבעות טענו כי לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה. נטען כי מדובר בלידה חטופה, שהיא סיטואציה נדירה אשר עלולה להוביל להתרחשויות בלתי צפויות בתוך זמן לידה קצר.

לטענת הנתבעות, הצוות הרפואי לא היה יכול להיערך בהתאם להתרחשויות הבלתי צפויות, ואי לכך לא היה ניתן להעניק מענה לסיטואציה המדוברת. כמו כן, נטען כי הילד נולד במוות מוחי ולא בחיים.

בית המשפט קיבל את מרבית התביעה. השופט קבע בפסק הדין כי הצוות הרפואי התרשל כלפי התובעת וזאת כאשר התבצעה השראת לידה בניגוד לנוהלי המחלקה וללא כל אינדיקציה רפואית. כמו כן, הודגש כי התהליך בוצע בתובעת חרף העדר התאמה מבחינת מצבה הגופני. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לפסוק פיצויים לעיזבון העובר, וזאת משום שהוא לא נולד בחיים ונפטר לאחר מכן, אלא נולד מלכתחילה עם מוות מוחי.

בית המשפט פסק לזכותה של התובעת פיצויים בסך 750,000 שקלים בגין נזקים לא ממוניים, עזרה לזולת ואובדן כושר השתכרות. כמו כן, נפסקו לטובתה פיצויים בסך 150,000 שקלים בגין פגיעה באוטונומיה. בית המשפט חייב את הנתבעות לשאת בהוצאות המשפט של התובעת, ובשכר טרחת עורכי דינה, בשיעור של 210,000 שקלים נוספים.

כפי שניתן לראות, רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום לנזקים קשים ביותר. במידה והיולדת תשכיל להוכיח את עצם הרשלנות בבית המשפט, ייתכן בהחלט כי ייפסקו לטובתה פיצויים משמעותיים. במקרה זה, הפיצויים נפסקו בעיקר בשל אובדן הילד מחד, ואובדן הרחם מאידך.

ת"א 4541-05