רשלנות רפואית בגין שארית שליה, כיצד לתבוע פיצויים בגין שאריות שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה?

השליה מתפתחת עם העובר במהלך ההריון, כדי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר, לייצר ולהפריש הורמונים, ולשמש כשכבת מגן על העובר מפני חבלות וחדירת מיקרואורגניזמים. לאחר כרבע עד חצי שעה מתום הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה באופן טבעי את השליה.
כאשר השליה לא נפלטת בשלמותה, או ששאריות ממנה נותרות ברחם אחרי לידה טבעית, הפלה יזומה, או אחרי ניתוח קיסרי, מצבה הבריאותי של היולדת נמצא בסיכון, לכן על הצוות הרפואי להקפיד על הוצאת השליה בשלמותה, ולדאוג שלא יישארו ברחם כל שאריות.
ניתן לאבחן שאריות שליה באמצעות בדיקת אולטרסאונד שגרתית שנערכת כשישה עד שמונה שבועות לאחר לידה או הפלה. במקרה שנמצאו בבדיקה שאריות מאסיביות או שאריות הגורמות לדימום כבד, שאינו נעצר באופן טבעי, ייתכן שהיולדת תיאלץ לעבור גרידה כדי לגרום להפרדת שאריות השליה ולעצירת הדימום.
הותרת שארית שליה ברחם אחרי לידה, הפלה וגרידה, עלולה לגרום נזק משמעותי ליולדת, עד כדי פגיעה בסיכויים להיכנס להריון ואף במקרים חמורים היא עלולה לגרום לעקרות. שארית שליה יכולה להיחשב כרשלנות רפואית, במקרה שהצוות הרפואי לא נקט בכל האמצעים המקובלים למנוע את המצב המסכן את בריאותה של היולדת לאחר הלידה או ההפלה, והוכח קשר סיבתי בין התנהלות הרופאים לנזק שנגרם לתובעת.
השארת שליה לאחר לידת מלקחיים
במקרה אשר הונח לאחרונה לפתחו של בית המשפט, נדרשו השופטים לבחון רשלנות רפואית בגין השארת שליה לאחר לידת מלקחיים, בטענה שרשלנותם של הרופאים הביאה לכך שסיכוייה של התובעת להרות פחתו באופן משמעותי.
התובעת, צעירה כבת 29, עברה לידה ראשונה בבית החולים במרכז הארץ. האירוע נמשך מספר שעות ובמהלך הלידה נאלצו הרופאים לבצע לידת מלקחיים כדי לחלץ את היילוד. היולדת סיימה את הלידה באפיסת כוחות והאחות בחדר הלידה ניגשה אליה וציינה כי היא מתכוונת להוציא כעת את השליה.
המיילדת לחצה על בטנה של התובעת, ולאחר שהשליה נפלטה החוצה, התברר כי השליה איננה שלמה. המיילדת הבחינה בכך וקראה לרופא מומחה. בתום ויכוח קצר עם המיילדת, יצא הרופא מחדר הלידה לא פעל להוצאת שארית השליה.
המיילדת ניסתה לבחון האם החלק הנוסף מהווה את כל השארית שנשארה בגוף. היות והיא סברה כי עדיין נותרה שארית שליה, היא קראה פעם נוספת לרופא, אשר לא הגיע לחדר הלידה והמיילדת הותירה את המצב כפי שהוא.
התובעת נאלצה לבצע גרידה כדי לחלץ את שארית השליה
היולדת הגיע לבדיקות כנדרש, ושם ציינה בפני הגניקולוג כי עברה היא לידה קשה וארוכה. הרופא המאבחן הורה ליולדת לנוח ולא מצא ממצא נוסף במהלך הבדיקה. עם זאת, היא המשיכה גם חודשים ארוכים לאחר הלידה לסבול מדימומים בלתי פוסקים. בעקבות תלונותיה בפני הגניקולוג, הופנתה לבדיקת אולטרסאונד גניקולוגית.
ממצאי בדיקה זו הצביעו על שארית שליה שנותרה ברחמה של התובעת, ונאמר לה כי כדי לחלץ את שארית השליה יש לבצע גרידה, שהיא הליך פולשני אשר עלול לפגוע בסיכוייה העתידיים להיכנס להריון או ללדת בעתיד. בחוסר ברירה, ולמרות חששה הכבד מכך שלא תוכל להרות בעתיד, ביצעה את הגרידה בהרדמה מלאה.
בעקבות האירועים, הגישה היולדת תביעה נגד הרופאים בגין רשלנות רפואית בלידה. התובעת הגישה חוות דעת רפואית מטעמה, ובה נאמר כי השארת שליה בתום לידה היא רשלנות רפואית שאינה עומדת במבחן הרופא הסביר. בית המשפט שמע את הטענות, ולמרות התנגדות נחרצת של בית החולים לתביעה, הצדדים חתמו על הסכם פשרה שבמסגרתו קיבלה פיצויים בסך 165,000 שקלים.