www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בגין שארית שליה, כיצד לתבוע פיצויים בגין שאריות שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה?

רשלנות רפואית בגין שארית שליה, כיצד לתבוע פיצויים בגין שאריות שליה ברחם אחרי לידה, הפלה או גרידה?

השליה מתפתחת עם העובר במהלך ההריון, כדי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר, לייצר ולהפריש הורמונים, ולשמש כשכבת מגן על העובר מפני חבלות וחדירת מיקרואורגניזמים. לאחר כרבע עד חצי שעה מתום הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה באופן טבעי את השליה.


כאשר השליה לא נפלטת בשלמותה, או ששאריות ממנה נותרות ברחם אחרי לידה טבעית, הפלה יזומה, או אחרי ניתוח קיסרי, מצבה הבריאותי של היולדת נמצא בסיכון, לכן על הצוות הרפואי להקפיד על הוצאת השליה בשלמותה, ולדאוג שלא יישארו ברחם כל שאריות.


ניתן לאבחן שאריות שליה באמצעות בדיקת אולטרסאונד שגרתית שנערכת כשישה עד שמונה שבועות לאחר לידה או הפלה. במקרה שנמצאו בבדיקה שאריות מאסיביות או שאריות הגורמות לדימום כבד, שאינו נעצר באופן טבעי, ייתכן שהיולדת תיאלץ לעבור גרידה כדי לגרום להפרדת שאריות השליה ולעצירת הדימום.


הותרת שארית שליה ברחם אחרי לידה, הפלה וגרידה, עלולה לגרום נזק משמעותי ליולדת, עד כדי פגיעה בסיכויים להיכנס להריון ואף במקרים חמורים היא עלולה לגרום לעקרות. שארית שליה יכולה להיחשב כרשלנות רפואית, במקרה שהצוות הרפואי לא נקט בכל האמצעים המקובלים למנוע את המצב המסכן את בריאותה של היולדת לאחר הלידה או ההפלה, והוכח קשר סיבתי בין התנהלות הרופאים לנזק שנגרם לתובעת.


השארת שליה לאחר לידת מלקחיים


במקרה אשר הונח לאחרונה לפתחו של בית המשפט, נדרשו השופטים לבחון רשלנות רפואית בגין השארת שליה לאחר לידת מלקחיים, בטענה שרשלנותם של הרופאים הביאה לכך שסיכוייה של התובעת להרות פחתו באופן משמעותי.

 

התובעת, צעירה כבת 29, עברה לידה ראשונה בבית החולים במרכז הארץ. האירוע נמשך מספר שעות ובמהלך הלידה נאלצו הרופאים לבצע לידת מלקחיים כדי לחלץ את היילוד. היולדת סיימה את הלידה באפיסת כוחות והאחות בחדר הלידה ניגשה אליה וציינה כי היא מתכוונת להוציא כעת את השליה.


המיילדת לחצה על בטנה של התובעת, ולאחר שהשליה נפלטה החוצה, התברר כי השליה איננה שלמה. המיילדת הבחינה בכך וקראה לרופא מומחה. בתום ויכוח קצר עם המיילדת, יצא הרופא מחדר הלידה לא פעל להוצאת שארית השליה. המיילדת לחצה פעם נוספת וחלק נוסף של השליה נפלט.

 

המיילדת ניסתה לבחון האם החלק הנוסף מהווה את כל השארית שנשארה בגוף. היות והיא סברה כי עדיין נותרה שארית שליה, היא קראה פעם נוספת לרופא, אשר לא הגיע לחדר הלידה והמיילדת הותירה את המצב כפי שהוא. היולדת הועברה לחדר התאוששות, שם נתפרה היא על ידי רופא נוסף ושוחררה לביתה בתום שלושה ימים. הרופאים ציינו בפני היולדת כי עליה לבצע, באופן שגרתי, בדיקות גניקולוגיות בעוד כשישה שבועות.


התובעת נאלצה לבצע גרידה כדי לחלץ את שארית השליה


היולדת הגיע לבדיקות כנדרש, ושם ציינה בפני הגניקולוג כי עברה היא לידה קשה וארוכה. הרופא המאבחן הורה ליולדת לנוח ולא מצא ממצא נוסף במהלך הבדיקה. עם זאת, היא המשיכה גם חודשים ארוכים לאחר הלידה לסבול מדימומים בלתי פוסקים. בעקבות תלונותיה בפני הגניקולוג, הופנתה לבדיקת אולטרסאונד גניקולוגית.


ממצאי בדיקה זו הצביעו על שארית שליה שנותרה ברחמה של התובעת, ונאמר לה כי כדי לחלץ את שארית השליה יש לבצע גרידה, שהיא הליך פולשני אשר עלול לפגוע בסיכוייה העתידיים להיכנס להריון או ללדת בעתיד. בחוסר ברירה, ולמרות חששה הכבד מכך שלא תוכל להרות בעתיד, ביצעה את הגרידה בהרדמה מלאה.


בעקבות האירועים, הגישה היולדת תביעה נגד הרופאים בגין רשלנות רפואית בלידה. התובעת הגישה חוות דעת רפואית מטעמה, ובה נאמר כי השארת שליה בתום לידה היא רשלנות רפואית שאינה עומדת במבחן הרופא הסביר. בית המשפט שמע את הטענות, ולמרות התנגדות נחרצת של בית החולים לתביעה, הצדדים חתמו על הסכם פשרה שבמסגרתו קיבלה פיצויים בסך 165,000 שקלים.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

התובע נולד בשנת 1982 ובשנת חייו הראשונה קיבל שלוש מתוך ארבע מנות של חיסון נגד פוליו, חרף כך חלה המערער בפוליו... 

פסק דין בעניין רשלנות רפואית בגין אי הפסקת הריון בשל חשש לפגות... 

לאחר הריון בסיכון גבוה וטיפולי פוריות, הרופא אשר התרשל בקריאת בדיקת מוניטור ושחרר את האם ההרה לביתה מבלי שהבין את הסיכון לעובר וכתוצאה מכך התינוקת נולדה עם פגיעה מוחית קשה ופגיעה רב מערכתית 

האם הופרה חובת הזהירות המוטלת על רופא שיניים סביר במסגרת מתן זריקת אלחוש למטופל? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

האם יש להטיל אחריות אישית על רופא בעקבות רשלנות רפואית במהלך הלידה? האם יש להטיל את האחריות כולה על בית החולים? היכן מתחילה ונגמרת האחריות בנושא רשלנות רפואית? קראו עוד... 

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

השאלה באילו נסיבות קמה חובה, מכוח עוולת הרשלנות, לבצע הליך רפואי באמצעות רופא מומחה איננה פשוטה. האם לאחר הריון בסיכון חייב רופא מומחה להיות נוכח בחדר הלידה?. 

רופאים כרתו רחם של יולדת במהלך ניתוח קיסרי שבוצע בהליך חירום. האם מדובר ברשלנות רפואית בלידה? 

האם רשלנות בלידה הביאה ללידה של ילדה הסובלת משיתוק מוחין ואפילפסיה? האם הרופאים היו צריכים להעניק ליולדת טיפול אנטיביוטי או טיפול בסטרואידים? 

מהו ניזוק משני? האם גם הורים אשר ילדם נפגע בגין רשלנות בלידה זכאים לפיצויים בגין כאב וסבל וראש נזק לא ממוני? 

האם הרופאים התרשלו כלפי התובע והוריו בגין אי אבחון סיכוי לאירוע פרע כתפיים במהלך הלידה? 

יולדת הגיע לאשפוז במהלך הריון בבית החולים מקאסד. בשלב מסוים היא נמצאה בלידה פעילה וילדה ארבעה פגים. האם רשלנות רפואית בבית החולים גרמה לפטירתם של התינוקות לאחר זמן קצר? 

הורים מטפלים במסירות בבתם הנמצאת במצב צמח בגין רשלנות בניתוח קיסרי. האם הם זכאים לפיצויים מהמדינה מכוח החוק לתיקון דיני נזיקין אזרחיים... 

תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה לאחר ניתוח קיסרי הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב... 

לידת וואקום במקום לידה במהלך ניתוח קיסרי? האם מדובר ברשלנות רפואית בלידה? 

בית המשפט העליון דחה תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת תאומים למרות שאחד התאומים נולד כאשר הוא סובל משיתוק מוחין... 

האם בית המשפט יקבל תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה, וזאת משום שהתובעים הוכיחו רשלנות מסוימת ולא נמצאה סיבה רפואית ברורה לשיתוק מוחין ממנו סובל התובע?