רשלנות רפואית בהיריון

מהי רשלנות רפואית בהיריון? את מי תובעים? כיצד יש לבחור עורך דין? מאות פסקי דין, מאמרים, כתבות, עורכי דין, פורומים ועוד באתר רשלנות רפואית...

רשלנות בלידה ורשלנות בהיריון (השלובות זו בזו) הינן תביעות הרשלנות הרפואית הנפוצות ביותר בבתי המשפט בישראל, וזאת בשל שכיחות ניתוחים אלו בחברה הישראלית (בה ישנו ממוצע של 2.3 ילדים למשפחה). רשלנות במהלך ההיריון מבוססת בד"כ על מעקב הריון שגוי, התפתחות של מומים מולדים אצל העובר, תסמונת דאון או פיגור שכלי, ניתוח לא נכון של תוצאות בדיקות כגון אולטרסאונד ועוד. 

הבסיס לתביעות אלו נובע מההנחה כי במידה וניתן היה לזהות את התפתחותן של מחלות קשות אלו בזמן, אולי היו יכולים ההורים להפסיק את ההיריון ולמנוע מילדם ומהם חיים רצופי מאבקים וסבל (טענת הולדה בעוולה).

בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בעת ההיריון ותקופת טרום הלידה, ישנה חשיבות גדולה לרישומים הרפואיים ותיעוד פעולות הרופאים במהלך הבדיקות השונות, לרבות ביקורי האישה במוסדות הרפואיים.

הריון בסיכון, מהו?

הריונות מסוימים מוגדרים כ"הריונות בסיכון" ועל הרופאים המטפלים בהריונות אלו לשים דגש מוגבר בעת המעקב אחר התפתחות העובר ומצבה הבריאותי של האישה. נשים הנמצאות בקבוצת הסיכון הינן בד"כ נשים מבוגרות, נשים אשר חוו בעבר הפלות, הסובלות ממחלות כרוניות, נשים שידוע כי ילדות בעבר בלידות מוקדמות, נשים אשר ילדו בניתוחים קיסריים, נשים אשר סובלות מסוכרת הריונית ועוד.

מתוקף נתינת הטיפול הרפואי הנאות על פי חוק זכויות החולה, חייב הרופא להיות מודע לעברה הרפואי של המטופלת ובמידה והיא נמצאת באחת מקבוצות הסיכון, עליו להפנותה לבדיקות המתאימות. התרשלות בנושא זה עלולה ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בהריון.

הריונות מסוימים הופכים להריונות בסיכון במהלך תשעת החודשים, למרות שהחלו כהריונות רגילים ועל הרופא להמליץ על הפסקתם במידה וקיים חשש ממשי להיוולדות עובר עם מומים או פיגור, או כאשר ישנו חשש לחיי האם.

התיישנות בגין רשלנות רפואית בהיריון

בדומה לרשלנות רפואית במהלך לידה, גם כאן מתחילה תקופת ההתיישנות, בת שבע שנים, עם גילוי הרשלנות באופן הטיפול בהיריון האישה (ולא מיום קרות התאונה). חוק ההתיישנות חל על אדם מיום בו הפך לבגיר, אי לכך, יכול לתבוע אדם את הצוות הרפואי אשר פיקח על היריונה של אימו, עד הגיעו לגיל 25 (7 שנים מגיל 18).

טענה נפוצה בתביעות מסוג זה הינה "הולדה בעוולה", ובה תובע הנפגע את רופאיו כי בעצם הולדתו נעשה לו העוול הגדול שכן חייו אינם חיים. תביעה זו נעוצה בתפיסה כי במידה והיו הרופאים מנתחים נכונה את תוצאות הבדיקות המקדימות, היה מקום להפסיק ההיריון ולמנוע מהתובע והוריו סבל רב.  

רשלנות רפואית בבדיקות במהלך ההריון, אימתי?

תסמונת דאון

ילדים הסובלים מתסמונת דאון, אשר מתרחשת רק באחת מתוך 650 לידות, סובלים מסכנה גבוהה לחלות באלצהיימר בשנות השלושים לחייהם, תוחלת החיים שלהם עומדת על 49 שנה וכ-40% לא מגיעים לגיל חמש.

מדובר במחלה אשר ניתן לזהותה עוד בהריון ע"י בדיקת מי שפיר בהצלחה משוערת של כ-99%. ניתוח שגוי של בדיקת מי השפיר או אי הפנייה של אישה בקבוצת סיכון לבצע הבדיקה, מהווים עילה לרשלנות רפואית במידה ונולד תינוק הסובל מתסמונת דאון.

פיגור שכלי

פיגור שכלי הינו מצב בו מועטת ההתפתחות השכלית של התינוק והוא מגיע להתפתחות מקסימאלית עד גיל 12 בלבד. כמו כן, הוא סובל מאינטליגנציה נמוכה יחסית ופגיעות במיומנויות קוגניטיביות, חברתיות, מוטריות וכו’. פיגור שכלי מוגדר על פי סולם קושי בן ארבע דרגות, קל – בינוני- קשה – עמוק.

גם פיגור שכלי ניתן לזהות עוד בבדיקות המקדימות כגון בדיקות גנטיות, התחקות אחר העבר המשפחתי (שכן אחד הגורמים הינו גנטיקה), פענוח שגוי של בדיקות אולטרסאונד ועוד. לעיתים, אי חיסונה של האם כנגד מחלות כגון אדמת או דלקת קרום המוח, או אי מתן טיפול מתאים למחלות הללו בתחילת ההריון, יכולים אף הם להוות גורם להתפתחות פיגור שכלי בעובר.

שיתוק מוחין

הפיצויים הגבוהים ביותר הנפסקים לטובתם של התובעים לרשלנות רפואית בעת הלידה נפסקים כאשר סובל הרך הנולד משיתוק מוחין. שיתוק זה הינו חבלה מוחית אשר יכולה להיגרם בעתות של טרום לידה, במהלך הלידה עצמה או בתקופת הינקות הראשונית. שיתוק מוחין מתגלה אצל אחד מכל 500 תינוקות וכ-10% מן המקרים נובעים עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה.

ילדים אשר סובלים משיתוק מוחין עלולים לחוות סימפטומים קשים של כשלים בתנועה, בעיות בשמיעה, קשיים בדיבור, קשיים בהליכה, כשלים במערכת העצבית ואף התפתחות מינית מוקדמת מן הצפוי. בנוסף קיימים סיכונים של התפתחות אפילפסיה ובעיות פסיכולוגיות – החל מקשיי למידה ועד לבעיות התנהגות קשות.

רופא העוכב אחר הריון, חייב להיות ער לתסמינים ולתוצאות בדיקה אשר מעלות חשש, ולו הקטן ביותר, שעלול להיות מום בעובר. במידה ועולים חששות מסוג זה, על הרופא להפנות האישה לבדיקות הרלבנטיות, להעריך מהן סיכויי ההצלחה של טיפול בעובר, ובמקרים מסוימים אף להמליץ על הפסקת ההריון.

מהי "הולדה בעוולה"?

תביעה המוגשת כאשר נולד תינוק הסובל ממומים או פיגור קשה שלא התגלו במהלך בדיקות ההיריון השותפות, מכונה תביעת "הולדה בעוולה". התובע אשר מגיש תביעה זו, טוען למעשה כי טוב היה אלמלא נולד וזאת משום שהוא סובל מנכות קשה וחייו אינם חיים.

בתביעות מסוג זה על התובע, או באי כוחו, להוכיח כי התקיימו שלושה תנאים במהלך ההיריון ולידתו. ראשית עליו להוכיח כי המוסד הרפואי והרופאים אשר טיפלו בהריונה של אמו ערכו מעקב הריון רשלני ולאחר מכן עליו להוכיח את קיומו של קשר סיבתי כי במידה והיה מתגלה המום ממנו הוא סובל – היו מפסיקים הוריו את ההיריון. על מנת להשלים את התביעה עליו לאמוד את הנזק על פי תקדימי "הולדה בעוולה".

מהם הפיצויים בגין רשלנות רפואית בהיריון

בד"כ נפסקים הפיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון על סכומים גבוהים. פענוח שגוי של הבדיקות הגנטיות, של סקירות האולטראסאונד, אי הפניית אם בסיכון לבדיקות מתאימות ועוד, עלולים לגרום להולדת תינוק הסובל מנזק בלתי הפיך, למוות בלידה או סיבוכים ופגיעה במצבה הבריאותי של האם.

תביעות בגין רשלנות רפואית במהלך ההיריון הינן שכיחות ביותר בשל תקופת ההתיישנות הארוכה ומשום שההורים ובתי המשפט רואים ברשלנות מסוג זה פגיעה באחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בחייו של האדם והתרשלות רפואית בטיפול בעובר, הריון ולידה נתפסים כבלתי נסלחים.